הקבוצה הפוליטית והחברתית שהתקבצה סביב הנסיך ג'ורג' והנסיכה אן נודעה בכינוי "קוקפיט סירקל", על שם מקום מגוריהם בלונדון בו שוכן כיום רחוב דאונינג. אחותה הגדולה של אן, מרי, היגרה לארצות השפלה לאחר נישואיה לוויליאם השלישי מאוראנז'; ההתנגדות הפרוטסטנטית לג'יימס התמקדה באן ובג'ורג' במקום במרי, שהייתה היורשת. ב-1688 החליטו ויליאם, מרי, ג'ורג' ואן לנטוש את ג'יימס השני, והדבר ערער את הלגיטימיות של המלך וסלל את הדרך למהפכה המהוללת של 1689, שהובלה על ידי ויליאם ונתמכה על ידי ג'ורג', שהחזיק בתואר הנומינלי של מפקד רגימנטהלורד האדמירל הגבוה, שפורק בשנה שלאחר מכן. רגימנט ארצות השפלה הפך לרגימנט הרגלים השלישי, והנסיך ג'ורג' שימש כקולונל שלו לשם כבוד.
ככל הנראה סירב ויליאם להשתתף בהכתרת ג'יימס השני ב-1685 כיוון שג'ורג', שהיה חבר בכיר ממנו באריסטוקרטיה האירופית, יקבל מקום חשוב יותר בטקס; חוסר האמון הזה פחת במידה מסוימת במהלך המהפכה של 1688 עד 1689, אך היחסים העכורים בין ויליאם וג'ורג' נמשכו בתקופת שלטונו של הראשון; לאחר מותה הפתאומי של המלכה מרי משפעת ב-1694 התחממו היחסים במקצת, אך ג'ורג' לא מילא תפקיד משמעותי בממשלה עד שאן ירשה את ויליאם ב-1702.
ג'ורג' היה בעל כישורים בתחום הניהול והאסטרטגיה הצבאית, ובין 1702 ל-1708 כיהן בתפקיד הלורד האדמירל הגבוה ובאופן רשמי עמד בראש הצי המלכותי שתמך בפעילויות הצבאיות של מקורבה של אן, הקפטן-גנרל לורדג'ון צ'רצ'יל, הדוכס הראשון ממרלבורו. לאחר מותו של ג'ורג' ב-1708 התאבלה עליו אן רבות, ולמרות שבתחילה סירבה להעביר את סמכויותיו כלורד אדמירל לוועדה, היא נאלצה לעשות זאת כשהתברר לה כי היא אינה מסוגלת למלא את התפקיד במקום ג'ורג'.
