אורכו של הנדרסון כ-10.7 קילומטרים ורוחבו כ-5.8 קילומטרים. לאי שטח של 45.4 קמ"ר ונמצא במרחק של 193 קילומטרים צפון-מזרחית לאיי פיטקרן. האי תלול וקטן מדי כדי לשמש לצורכי חקלאות וגם אין בו מים מתוקים.
הנדרסון אינו מיושב בימינו, אך עדויות ארכאולוגיות מראות כי האי אויש על ידי מושבה פולינזית קבועה בין המאה ה-12 למאה ה-15, אך לאחר מכן שוב אין עדות להמשך ההתיישבות. הסיבה להיעלמות ההתיישבות איננה ידועה, אך סביר להניח שהסיבה קשורה להיעלמות הפולינזים מאיי פיטקרן, כאשר ככל הנראה תושבי הנדרסון הסתמכו עליהם בכל הקשור למצרכים בני-קיימא.
צוות ספינת ציד הלווייתנים "אסקס" ירד לחופי הנדרסון לתקופה קצרה ונשאר באי מה-20 בדצמבר1820, עד ל-27 בדצמבר 1820. שלושה מאנשי הצוות נותרו ושרדו באי עד לחילוצם ב-9 באפריל1821, בעוד שחבריהם למסע המשיכו לדרום-אמריקה. אנשי האסקס האמינו כי הגיעו לאי דוסי (Ducie).
בשנת 1957 חי אדם חיי בדידות באי למשך כחודשיים, מלווה בשימפנזה, ככל הנראה עבור גימיק פרסומי. הוא חולץ לבסוף על ידי תושבים מאיי פיטקרן[2].
בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 הביע איש העסקים האמריקאי ארתור ראטליף עניין ברכישת והשכרת האי הנדרסון לאחר פיתוחו באמצעות מסלול נחיתה, חוות בקר ואחוזה. מועצת האי פיטקרן נתנה הסכמתה לתוכניותיו באפריל 1981 אך משרד החוץ הבריטי הטיל וטו על ההחלטה ועל תוכניות הפיתוח, לאחר שקבוצות הפועלות להגנת איכות הסביבה ביקשו לשמור על האקולוגיה הטבעית של האי.