הארמון הוא אחד מבתי הפרלמנט הגדולים בעולם. המבנה הפנימי מסובך למדי וכולל כ-1,200 חדרים וחדרי מדרגות ויותר משלושה קילומטרים של מסדרונות. אף שרוב חלקי הארמון הוקמו במאה ה-19, יש בו חלקים עתיקים דוגמת אולם וסטמינסטר המשמש לאירועים ממלכתיים.
הארמון היה תחת פיקוחו של נציב מטעם בית המלוכה הבריטי במשך מאות שנים, אך בשנת 1965 עבר הפיקוח בהסכמת בית המלוכה לפרלמנט. עם זאת, מספר חדרים טקסיים עדיין נמצאים תחת פיקוח בית המלוכה.
היסטוריה
הבניין העתיק ביותר שעדיין עומד על תילו במיקום זה נבנה בשנת 1097. באזור זה של לונדון בנה המלך אדוארד המודה ארמון מלכותי בשנת 1050, ומלכי אנגליה התגוררו בו עד שנת 1529. שרפה שפרצה בארמון בשנת 1529 גרמה להנרי השמיני לעבור לארמון וייטהול.
בשרפה שפרצה ב-16 באוקטובר 1834 עלו באש מרבית חלקי הארמון. עבודות השיקום נמשכו עד שנת 1870, וזהו הבניין העומד בימינו.
ארמון וסטמינסטר כיום
ארמון וסטמינסטר נמצא לאורך גדת התמזה. דרומית לו נמצאים גני מגדל ויקטוריה ואזור מילבנק של לונדון, שם נמצאים משרדי חברי הפרלמנט בבית פורטקליס.
בארמון וסטמינסטר כאלף חדרים, 100 גרמי מדרגות ומעל 3 קילומטר של מעברים. גובהו של מגדל השעון, המכונה ביג בן, מעל 106 מטרים והוא מגדל השעון הידוע בעולם. השם הוא שמו של הפעמון, אך הכינוי דבק במגדל כולו.
לבית הנבחרים הבריטי ולבית הלורדים אכסדראות נפרדות, ואכסדרה מרכזית (לובי) מקשרת בין שתי האכסדראות.
בדרום המבנה נמצא מגדל ויקטוריה שבו נמצא הארכיון של הפרלמנט. המגדל הוא הגבוה במבני הארמון.
אולם וסטמינסטר נבנה בין השנים 1097–1099 על ידי ויליאם רופוס והוא כיום החלק העתיק ביותר בארמון וסטמינסטר. כשנבנה האולם הוא היה הגדול באירופה - אורכו 73 מטרים ורוחבו 18 מטרים. בין השנים 1394–1398 נבנה מחדש גג הבניין, העשוי עץ, על פי הוראת המלך ריצ'רד השני. גג זה שרד עד ימינו. באולם זה ישב בית הלורדים - בית המשפט העליון של אנגליה עד שנת 1882.
לאחר השרפה הגדולה של הארמון בשנת 1834 נערכה בין אדריכלים תחרות תוכניות. התחרות גרמה למחלוקת גדולה באשר לסגנון הארמון - היו שרצו לבנות אותו בסגנון קלאסי, בעוד שאחרים העדיפו את הסגנון הגותי. בסופו של דבר נבנה הארמון בסגנון הגותי האנגלי.
בתקופת מלחמת העולם השנייה נשרף אולם בית הנבחרים הבריטי כולו, בשל הפצצות חיל האוויר הגרמני, הלופטוופה, ב-10 במאי1941. עבודות השיקום של האולם הסתיימו ב-26 באוקטובר1950. בתקופת השיקום ישב בית הנבחרים הבריטי באולם בית הלורדים, בעוד שבית הלורדים ישב באולם המלתחה המלכותי הסמוך לו.