הכנסייה מוזכרת לראשונה ב-1185 כ"כנסיית העיר והקהילה על שם מריה הקדושה" (Stadt- und Pfarrkirche St. Marien). ב-1522 במסגרת האיקונוקלאזם הוסרו כל הפסלים והקישוטים של ימי הביניים פרט לפסל חזירת היהודים.
על הקיר הדרומי החיצוני של הכנסייה נמצא פסל של חזירת היהודים (Judensau) משנת 1305.
מעל הפסל כתוב Rabini Schem HaMeforas (רב, השם המפורש).
הפסל מתאר חזירה שמניקה יהודים המשתעשעים עם חזירון. רב יהודי מרים את זנבה ומתבונן באחוריה שם הוא אמור למצוא את השם המפורש של היהודים.
לותר קיווה שהיהודים ימרו את דתם ויצטרפו אליו לנצרות הפרוטסטנטית ובכך יזרזו את הביאה השנייה של ישו. לאחר שהיהודים סירבו לעשות זאת הוא הפך לאנטישמי קיצוני.
בספרו Vom Schem Hamphoras משנת 1543 הוא השווה את היהודים לשטן וכתב על פסל חזירת היהודים בוויטנברג:
"כאן, על כנסיית הקהילה שלנו בוויטנברג, יש פסל אבן של חזירה. מתחתיה יהודים וחזירונים יונקים ממנה. מאחוריה נמצא רבי המרים את רגלה הימנית, מרים את זנבה מתכופף ומתבונן באחוריה כדי לקרא את התלמוד הנמצא שם כאילו הוא קורא משהו חשוב שהוא ללא ספק, השם המפורש שלהם."
פסל חזירת היהודים על קיר הכנסייה העירונית (בצד ימין)