הטבח בנמל התעופה לוד הוא פיגוע שבוצע ב-30 במאי1972 בידי שלושה מחבלים יפניים (קוזו אוקמוטו, צויושי אוקודיירה ויאסויוקי יאסודה) באולם הנוסעים של נמל התעופה לוד שבישראל (כיום נתב"ג), ובו נרצחו 24 אנשים (מתוכם 8 ישראלים, היתר צליינים מפוארטו ריקו) ו-71 אנשים נפצעו.
יאסודה נהרג על ידי אנשי הביטחון באולם לאחר שנגמרה לו התחמושת (אך לפי גרסה אחרת נורה על ידי אחד המחבלים), אוקודיירה התאבד על ידי פיצוץ רימון יד זמן קצר לאחר מכן, והשלישי, קוזו אוקמוטו, נמלט לרחבת חניית המטוסים וניסה לפגוע בנוסעי אל על, אך נפצע קשה ונלכד. הוא נשפט ביוני 1972 למאסר עולם, אך שוחרר ללבנון בשנת 1985, במסגרת עסקת ג'יבריל, שבה שוחררו שלושה שבויי צה"ל תמורת 1,150 אסירים ועצירים ביטחוניים.
אחרית דבר
לאחר הטבח הוכרזו סידורי ביטחון קפדניים, גם שדות תעופה אחרים בעולם מיהרו להדק את מערך האבטחה. ממשלת יפן התנצלה רשמית בפני ישראל על מעורבותם של אזרחיה בפיגוע, ואף שילמה לנפגעים פיצויים של למעלה ממיליון דולר.
בין קורבנות הטבח היה גם פרופ' אהרן קציר, מבכירי המדענים בישראל ואחיו של אפרים קציר שנבחר בשנת 1973 לנשיאות המדינה. שמונה מבין 24 ההרוגים היו אזרחים ישראלים, ועוד 16 היו צליינים שהגיעו מפוארטו ריקו. בפוארטו ריקו מציינים את זכר הנרצחים בכל שנה ב-30 במאי. יום זיכרון זה עוגן בחקיקה בשנת 2006 תחת השם "יום הזיכרון לטבח בנמל התעופה לוד".
בשנת 2010 הגישו קרובי קורבנות הטבח וארגון שורת הדין תביעה נגד ממשלת קוריאה הצפונית, שהשתתפה באימון המחבלים. התביעה הוגשה בפוארטו ריקו, לבית משפט פדרלי של ממשלת ארצות הברית[1]. בית המשפט קיבל את טענות התביעה, וקבע כי על קוריאה הצפונית לשלם פיצויים בסך 378 מיליון דולרים למשפחות ההרוגים[2].
אנדרטה לזכר הנרצחים הוקמה בטרמינל 1 של שדה התעופה.