בנעוריו למד דוד מוסינזון בגימנסיה הרצליה שאביו היה מנהלה, במגמה הריאלית, והצטיין בלימודיו. היה פעיל בתנועת הצופים ובארגון "ההגנה". הוא היה אחד התלמידים המצטיינים במחזור י"ב של הגימנסיה.
בשנת 1925, עם סיום למודיו בגימנסיה, יצא עם חבר ללימודים בשם דוד גוט לטיול בארץ ישראל. הם צילמו את נופי הארץ ובתום הטיול הכינו שני אלבומים זהים שהכילו 650 צילומים ממטולה בצפון ועד עזה ויריחו בדרום. משנת 2013 שמורים הצילומים בספרייה של אוניברסיטת חיפה.
לימודיו בחו"ל
לאחר לימדיו בגימנסיה עשה דוד מוסינזון שנת שירות ולימודים בבית-הספר החקלאי במקווה ישראל. לאחר סיום עבודתו שם נסע להולנד, ובשל רצונו להשתלם בטיפול בבקר עבד שנתיים כרפתן. לאחר מכן נסע לבריטניה ולמד וטרינריה באוניברסיטת גלאזגו והצטיין בלימודו. הוא היה ממקימיו ומפעיליו של סניף תנועת הנוער הבונים בגלאזגו. בגמר לימודיו קיבל תואר דוקטור לווטרינריה. הוא רצה עוד להמשיך ולהשתלם במחלות טרופיות של בעלי חיים במכון מיוחד לענף זה בלונדון אך לא נתקבל מאחר שלא היה נתין של מושבה בריטית. לבקשת הפרופסור שלו הוא המשיך לעבוד בסקוטלנד במחקר ובעבודה למניעת מחלת הפה והטלפיים בצאן.
בתפקידו כווטרינר האזורי פעל בכל יישובי העמק היהודיים והערביים כאחד. בימי המאורעות המשיך לנסוע לכפרים הערביים ולהגיש עזרה לפלחים שאת שפתם ומנהגיהם הכיר היטב. לצד עבודתו היה פעיל באגודת "הפועל" בעפולה וכחבר ארגון "ההגנה" היה מעורב בענייני הביטחון וההתיישבות באזור העמקים.
נפילת השלושה
ב-14 בספטמבר 1938 השתתף דוד מוסינזון בסיור ברכב בעמק בית שאן, שמטרתו לאתר על אדמות הקרן הקיימת מקומות להקמת היישובים החדשים נוה איתן וכפר רופין, במסגרת חומה ומגדל. במכוניתם הוא ישב מאחור ולידו ישבו חיים שטורמן מראשוני "השומר" וממקימי קיבוץעין חרוד והאחראי בו על הביטחון, ואהרן אטקין ממייסדי קיבוץ גבע. במושבים הקדמיים ישבו אברהם ברגמן, קצין המחוז מטעם שלטונות המנדט הבריטי, לימים הארכאולוגפרופסוראברהם בירן, שנהג ברכב, ולידו שוטר בריטי שנועד להגן עליהם. אחרי מכוניתם נסע טנדר ליווי עם נוטרים עבריים. ליד הכפר סמריה (כיום המושב שדי תרומות) עלתה מכוניתם על מוקש רב עוצמה שהתפוצץ, המכונית הועפה ונמעכה. אברהם ברגמן והשוטר לקו בהלם בלבד, אך הספסל האחורי, שעליו ישבו דוד מוסינזון, חיים שטורמן ואהרן אטקין, התרסק. אהרן אטקין ודוד מוסינזון נהרגו במקום. חיים שטורמן נפצע קשה ומת לאחר מכן מפצעיו.
ההלוויה והאבל
ארונו של דוד מוסינזון הועבר לבית הפועלים, בניין ההסתדרות בעפולה. לצידיו ניצב משמר כבוד של נוטרים. אבל כבד שרר בעפולה. סניף "הפועל" בעפולה הכריז על שבוע אבל בו תושבת פעילותו. בתי הקפה בעיר הודיעו על ביטול הנגינה והריקודים במוצאי שבת הקרובה. למחרת, ב-15 בספטמבר, יצא הארון מעפולה לתל אביב והונח בגימנסיה הרצליה. המחנך והסופר ד"ר חיים הררי נשא דברי הספד. משם יצא מסע ההלוויה לבית הכנסת הגדול שם נשא דברי הספד הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, רבה הראשי של העיר. אלפים ליוו את מסע ההלוויה. דוד מוסינזון נקבר בחלקת ההגנה וההעפלה של בית הקברות נחלת יצחק. ליד הקבר ספד לו אביו, ד"ר בן ציון מוסינזון, ואמר: "זכית לכך כי על במותיך נפלת, בני. מילאת חובתך בשקט ובאמונה... חינכנו אותך ברוח נאמנות ובהקרבה לעם. עתה החזרנו אותך לאדמה. כל אשר היה לנו, חלק גדול מחיינו ונשמתנו, הנחנו בקבר זה. אילו היינו צריכים להתחיל מחדש, אילו ידענו מראש מה יהיה בסופו, היינו עושים כך שנית כי זוהי הדרך האמיתית".[1]
שני הקורבנות האחרים של הפיגוע נקברו בקיבוציהם, חיים שטורמן בעין חרוד ואהרן אטקין בגבע.
שמם של דוד מוסינזון ושני חבריו מונצח במספר מקומות בעמק יזרעאל וסביבתו. בעירו עפולה הוקם על ידי המועצה המקומית בשנת 1940, במלאת שנתיים למותו, גן עירוני במרכז העיר שנקרא בתחילה "גן דוד" וכיום "כיכר דוד". הגן הלאומי, "גן השלושה" בעמק המעיינות, הוא הסח'נה, נקרא על שם שלושתם. על שמו של חיים שטורמן נקראים קיבוץ מעוז חיים, המוזיאון האזורי של עמק יזרעאל, "בית שטורמן" בעין חרוד, שנוסד בשנת 1941, לוח זיכרון לזכרם הוצב בעמק המעיינות בסמוך למקום הפיגוע, ליד היישוב הקהילתיתל תאומים. ב-14 באוגוסט2018, במלאת 80 שנה לנפילתם נערך במקום טקס לזכרם בו נחשף הלוח שעבר חידוש.[2] לזכרו של אטקין נבנה בית טבע ובית כיתות בקיבוץ גבע "בית אתקין" (1940, אדריכל שמואל ביקלס)
