PROFILPELAJAR.COM

גשר אקשי-קייקיו
明石海峡大橋
	גשר אקשי-קייקיו ביפן
מידע כללי
סוג	גשר תלוי, גשר פלדה, גשר
שימוש	כלי רכב
על שם	מצר אקשי
כתובת	אוואג'י
מיקום	Tarumi-ku
מדינה	יפן
מיקום ההתחלה	קובה
מיקום הסוף	אוואג'י
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	מאי 1988 – 5 באפריל 1998 (כ־10 שנים)
תאריך פתיחה רשמי	5 באפריל 1998
מבנה	גשר תלוי
חומרי בנייה	פלדה
עלות	5 מיליארד דולר
אדריכל	Honshu Shikoku Bridge Authority
מידות
אורך	3,911 מטר
גובה	65.72 מטר
מידע טכני
מפתחים	3
מִפְתָּח מרבי	1,991 מטר
מסלולים	12, 6 בכל קומה
קואורדינטות	34°36′59″N 135°01′13″E / 34.61639°N 135.02028°E
	www.jb-honshi.co.jp
	(למפת יפן רגילה) טוקיו אוסקה סאפורו סנדאי ניאיגטה פוקואוקה נהה ד.; קו.; צ.; קו.; סין רוסיה ים יפן האוקיינוס; השקט; גשר אקשי-קייקיו

גשר אקשי-קייקיו (ביפנית: 明石海峡大橋‏ – Akashi Kaikyō Ō-hashi) הידוע גם בשם "גשר הפנינה", הוא גשר תלוי ביפן, החוצה את מצר אקשי ומחבר בין העיר קובה לבין האי אוואג'י, כחלק מן הכביש המהיר הונשו-שיקוקו. הגשר היה הגשר התלוי הארוך ביותר בעולם מפתיחתו ב-1998, הן בממדי המפתח המרכזי (1,991 מטר) והן באורכו הכולל (3,911 מטר). במרץ 2022 נחנך בטורקיה גשר הדרדנלים שמפתחו המרכזי ארוך ממפתח אקשי-קייקיו ב-32 מטר.

הגשר הוא אחד משלושה גשרים על דרך הונשו-שיקוקו, המחברים בין שני גבולותיו של הים הפנימי.

היסטוריה

לפני שנבנה גשר אקשי-קייקיו ניתן היה לחצות את מצר אקשי רק באמצעות מעבורות נוסעים. מצר זה ידוע בסערותיו הקשות, שסיכנו לא פעם את החוצים אותו. בשנת 1955 טבעו שתי מעבורות במצר בעת סערה, איתן ירדו למצולות 168 ילדים. בעקבות ההלם שאחז את הציבור לאחר האסון שוכנעה ממשלת יפן לתכנן גשר תלוי, שיאפשר את חציית המצר בבטחה. התוכנית המקורית הייתה לגשר שישא כביש וגם מסילת רכבת, אולם כאשר החלה עבודת התכנון באפריל 1986, הוחלט כי את הגשר יחצה כביש בלבד, שבו שישה מסלולים. בניית הגשר החלה בחודש מאי 1988 והגשר נפתח לתנועה ב-5 באפריל 1998. היות שמיצר אקשי הוא נתיב מים בין-לאומי, חייב היה הגשר לאפשר נתיב שיט פנוי ברוחב 1,500 מטר.

תהליך בניית הגשר מהווה ציון דרך בבניית גשרים בפרט ובהנדסה אזרחית בכלל. זאת, בעקבות תכנון גשר גדול ממדים יחד עם תנאי בנייה בעייתיים ותנאים חיצוניים לא יציבים (רעידות אדמה, גובה מפלס משתנה בעקבות זרמי ים עזים ורוחות עזות). בעקבות זאת, תהליך הבנייה האיץ בפיתוח טכנולוגיות חדשות בייצור ובאמצעים לתעבורה. חלק מן הטכנולוגיות שפותחו כללו:

ייצור תיל בקוטר 10 ס"מ, המסוגל לעמוד במאמץ של כ-4 טון, לצורך בניית הכבל המרכזי. כבל מרכזי זה, התלוי מהמגדלים, הוא הגורם האוחז בכביש והוא בנוי מ-35,000 תיילים שכאלה שקוטרם הכללי כמטר.
פיתוח בטון המתקשה בכמות גדולה יחסית של מים (לרבות: מי ים). בטון מיוחד זה נועד לשימוש בעת העברת שני בסיסי הגשר למקומות המיועדים, שם מולאו בַבטון לצורך קיבועם לקרקעית המצר (כ-100 מטר עומק), כדי לבנות עליהם את שני המגדלים.
טכנולוגיות בקרה מתקדמות הכוללות חיישנים למדידת טמפרטורה על מנת שהכבלים ורצועות הפלדה לא יחלידו (יועד ל-200 השנים הבאות).

הגשר בנוי משלושה מפתחים. רוחבו של המפתח המרכזי 1,991 מטר, ורוחב כל אחד משני האחרים הוא 960 מטר. אורכו הכולל של הגשר הוא 3,911 מטר. רוחב המפתח המרכזי היה בתחילה 1,990 מטר בלבד, אבל הוא גדל במטר שלם בעת רעידת האדמה שהתחוללה בעיר קובה, ב-17 בינואר 1995. מוקד רעידת האדמה עבר בין שני העמודים התומכים בגשר. כל עמוד בגשר בנוי כאגד כפול ניצבים המאפשר לו לעמוד ברוחות במהירות של 286 קמ"ש, רעידות אדמה עד לעוצמה 8.6 בסולם ריכטר וזרמי ים חזקים. בגשר אף מותקנת מטוטלת הפועלת בתדר התהודה של הגשר כדי לשכך כוחות המופעלים עליו. גובהם של שני העמודים המרכזיים בגשר הוא 298 מטר מעל פני הים וכל אחד מהם ניצב על יסוד שגובהו 67 מטר וקוטרו 80 מטר.

מחירו הכולל של הגשר מוערך ב-500 מיליארד ין יפני, שהם כחמישה מיליארד דולר אמריקני. מצפים כי ההכנסות מגביית אגרה על חציית הגשר יכסו את הוצאות בנייתו, אולם לעת עתה מחיר המעבר על הגשר הוא כה יקר (כ-20 דולר) עד שתנועת כלי הרכב על הגשר דלילה יחסית ורבים עדיין מעדיפים להשתמש במעבורות האיטיות והזולות יותר. לטובת התיירים נבנו שני גנים ציבוריים בסמוך לשני קצוות הגשר. ניתן להגיע לשניהם ברכבת. בשנת 2003 הוצב בכניסה לגשר פסל של הפסל קייזו אושיו.