ב-1802 החלה בניית הגשר הראשון בתכנונם של המהנדסים ג'וזף מארי סטניסלב בסקי-בופרה (צר') וקורניי למנדה (צר'). בסקי-בופרה תכנן גשר מברזל יצוק בעל חמש קשתות הנתמכות על ידי ארבע עמודי תמך בנהר ותמיכות על הגדות כשאורך כל קשת 32 מטר. אורכו הכולל של הגשר 174 מטר ורוחבו היה 13 מטר. בניית הגשר נמשכה עד 1807. עד 1848 היה המעבר על הגשר כרוך בתשלום אגרה[1].
ב-1854 נערך בגשר סקר בטיחות שמצא סדקים בקורות הברזל היצוק שנגרמו כתוצאה מהרעידות שגרמו המכוניות הכבדות לגשר ולכן נקבע שהוא מסוכן לעוברים עליו. בעקבות ממצאים אלו הוזמנו המהנדסים אלכסנדר מיכאל (Alexandre Michal ) וז'ול סוורין (Jules Savarin) לתכנן גשר חלופי. בניית הגשר החדש הושלמה ב-1855 כשכולו נבנה מאבן. התכנון החדש של הגשר שמר על העיצוב המקורי שכלל ארבעה עמודים וחמש קשתות אבל חומר הבניה השתנה וכן הוגדל רוחבו ל-18 מטר. כמו כן נחקקו על קירותיו שמות גיבורי קרב אוסטרליץ.
ב-1885 נערך שיפוץ נוסף בגשר על ידי ז'אן-מארי-ג'ורג' שוקה (Jean-Marie-Georges Choquet) ורוחבו הוגדל ל-30 מטר כדי להתמודד עם התגברות תנועת המכוניות עליו. הרחבה זו חייבה את הרחבת הקשתות ועמודי התמיכה, מלאכה שנעשתה תוך מאמץ לשמר את הסגנון המקורי של הגשר. במסגרת פרויקט זה הוחלפו מעקות הברזל במעקות אבן[1].
ברחובות והכיכרות בקרבת הגשר הונצחו, בנוסף, מספר קצינים צרפתים שנהרגו בקרב זה[א].
ב-1814, בעקבות מפלת נפוליאון ב קרב על פריז וכיבוש פריז על ידי הקואליציה האנטי-צרפתית השישית שונה שם הגשר ל"גשר גני המלך" (Pont du Jardin-du-Roi) כדי לא לעורר את חמתם של הרוסים והפרוסים שהובסו בקרב אוסטרליץ.
שם הגשר המקורי הוחזר ב-1930.
מדידת מפלס המים
לאורך השנים נרשמו מספר מקרים שנהר הסן עלה על גדותיו וגרם לשיטפונות בפריז, אירועים שהביאו את עיריית פריז להחלטה להתקין מכשירי מדידת מפלס במספר גשרים לאורך הנהר. ב-1868 הותקן מכשיר כזה בגשר אוסטרליץ וב-1873 הפך מפלס הנהר שנמדד בגשר זה למדד הרשמי של השירות ההידרולוגי של פריז.
מפלס הייחוס של הנהר נקבע על 25.9 מטר כשבמפלס מעל 29.2 מטר מתחילה העירייה לסגור רחובות לאורך הנהר ובמפלס מעל 30.2 מטר חל איסור שייט בסן. מפלס הגבוה מ-32 מטר ושיטפונות כבדים נרשמו בשנים 1910, 1955, 1958 ו-1982 כשהשיא (34.9 מטר) תועד ב-1958.
גלריה
תחריט עץ של גשר אוסטרליץ הראשון מ-1831
שער מפואר שהוצב ב-1852 בכניסה לגשר ומנציח את נפוליאון
שילוט הגשר
פרט דקורטיבי של הגשר
מתקן מדידת מפלס הנהר
ביאורים
^בין השאר נקבעו השמות ל"שדרות בורדון" (צר') על שם הקולונל פרדיננד בורדון (Ferdinand Pierre Agathe Bourdon), "רחוב Castex" (צר') על שם הקולונל פייר קסטס (צר'), "שדרות מורלנד" (צר') על שם הקולונל פרנסואה-לואי דה מורלן (צר'), "כיכר מאזה" (צר') על שם הקולונל ז'אק פרנסואה מרק מאזה (צר') ועוד
לקריאה נוספת
Félix Lazare et Louis Lazare, Dictionnaire administratif et historique des rues de Paris et de ses monuments, Paris, Maisonneuve & Larose, 1994, 796 p. (ISBN 978-2-7068-1098-5 et 2-7068-1098-X).
Jacques Hillairet, Dictionnaire historique des rues de Paris, Paris, Les Éditions de minuit, 1972, 1985, 1991, 1997, etc. (1re éd. 1960), 1 476 p., 2 vol. [détail des éditions] (ISBN 2-7073-1054-9, OCLC 466966117), t. 1, p. 120.
.jpg)
_-_2021-06-30_-_1.jpg)
_-_pht.jpg)
