PROFILPELAJAR.COM

גזע המוח
שיוך	מוח
מיקום אנטומי	מוח
מזהים
לטינית (TA98)	truncus encephali
טרמינולוגיה אנטומיקה	A14.1.03.009
TA2 (2019)	5856
מזהה נרולוקס	birnlex_1565
מזהה נרוניימס	2052
FMA	79876
קוד MeSH	A08.186.211.132
מזהה MeSH	D001933
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0006121

גזע המוח (TA: Truncus encephali) נמצא בכל המינים של בעלי החוליות^[1]. זהו חלקו התחתון של המוח, שמהווה המשך ישיר של חוט השדרה^[2]. הוא מכיל מספר מבנים אשר מווסתים יחדיו את מצבו הפנימי של הגוף^[1].

גזע המוח מורכב משלושה חלקים שהם: המוח המוארך, הפונס והמוח האמצעי. לעיתים מחשיבים גם את מוח הביניים לחלק מגזע המוח.

חשיבות ותפקיד

גרעינים בגזע המוח שולטים על תפקודים פיזיולוגיים בסיסיים של הגוף, כמו:

מנגנונים של הכרה ועוררות
ויסות טמפרטורת הגוף
ויסות לחץ הדם
שליטה על שרירי הנשימה
יצירת חלק מן הרפלקסים
תנועת העיניים והאישונים
תפוקת שתן

כחוליה מקשרת בין המוח לחוט השדרה, עוברות דרך גזע המוח מספר מסילות עצביות חשובות המשמשות את המערכת המוטורית ומערכת המגע.

כמו כן, גזע המוח הוא נקודת המוצא של מרבית עצבי הגולגולת, שמקשרים את המוח לשרירים וקולטני חישה באזור הראש.

תאי העצב של המוליכים העצביים דופמין ונוראדרנלין בגזע המוח, משנים את קצב הדחפים העצביים שלהם, בהתאם למצב העוררות ובהתאם לאירועים רלוונטיים בסביבה^[3].

מיקום סיבים עצביים לאורך גזע המוח

סיבים של המערכת המוטורית

המסלול הקורטיקו-ספינלי, שהוא המסלול העצבי העיקרי של המערכת המוטורית, יורד דרך חלקו הקדמי של גזע המוח בדרכו מהאזורים המוטוריים בקליפת המוח לעבר הקרן הגחונית של חוט השדרה. הוא משמש לשליטה על תנועות רצוניות של הגפיים. מסלול זה נקרא גם המסילה הפירדמידלית, מפני שהוא עובר דרך מבנים במוח המוארך שקרויים 'פירדמידות'.

סיבים של מערכת החישה

מערכת החישה אחראית על שני מסלולים עיקריים - סיבים ספינו-תלמיים אשר מעורבים בהולכה של תחושת כאב וטמפרטורה מהגוף אל המוח, וסיבים אחוריים או סיבים פרופריוצפטיביים אשר אחראיים על העברת תחושת מנח וויברציות של הגוף ביחס לסביבה.

הסיבים הספינו-תלמיים עוברים בחוט השדרה במסילות קדמיות וצדדיות: המסילות הקדמיות מוליכות את התחושה של מגע עדין ואילו המסלול הצדדי (הלטרלי) מכיל את שאר התחושות. בגזע המוח, המסילות כולן עוברות בצידי גזע המוח (מסילות לטרליות).
הסיבים הפרופריוצפטיביים עוברים בחוט השדרה עצמו בחלקו האחורי. חלק אחורי זה עובר באזור הקרוי medial lemniscus בגזע המוח.
אזורים האחראים על מצב ההכרה של האדם, והנקראים גם reticular activating system, נמצאים באזור אחורי-אמצעי של גזע המוח (פוסטרו-מדיאלי).
סיבים אוטונומיים - אשר אחראיים על תפקודים אוטונומיים של הגוף (הזעה, דופק וכדומה) עוברים בגזע המוח בצדדיו, מעט פנימית יותר ביחס למסילות הספינותלמיות.
מאחורי גזע המוח נמצא המוח הקטן (צרבלום), שמחובר לגזע המוח דרך מספר רגליות (Peduncles). למשל, הקשר בין המוח הקטן ומוח הביניים נעשה דרך ה-superior cerebellar peduncle, הקשר עם הפונס הוא ה-medial cerebellar peduncle והקשר עם המוח המוארך הוא ה-inferior cerebellar peduncle.

מיקום עצבים קרניאליים בגזע המוח

ערך מורחב – עצבים קרניאליים

עצב מס. I (עצב ההרחה) לא מגיע כלל לגזע המוח, אלא עובר ישירות לאונה הטמפורלית.

עצב מס. II (העצב האופטי, עצב הראייה) איננו עובר דרך גזע המוח.

עצב מס. III אשר אחראי בין היתר על העלאת העפעף, עצבוב האישון (אחראי על צמצום האישון) ועצבוב חלק משרירי גלגלי העיניים, עובר ב- midbrain. על כן, שיתוק העצב השלישי באזור זה תביא לתמונה קלינית של צניחת עפעף, סטיית מבט הצידה ולמטה, והרחבת אישונים.

עצב מס. IV אשר אחראי על הורדת גלגל העין כלפי מטה כאשר מסתכלים לכיוון מדיאלי. עצב זה עובר אף הוא ב- midbrain כמו עצב III. פגיעה בעצב זה תביא לקושי בירידת מדרגות כיוון שקיים קושי להסתכל מטה. אצל ילדים פגיעה כזו עלולה להביא לטורטיקוליס בגלל הסטת הראש כדי לראות טוב. עצב זה הוא העצב הקרניאלי היחיד אשר מגיע אחורית לגזע המוח.

עצב V (העצב הטריגמינלי) אחראי על העברת תחושה סנסורית בפנים, ועצבוב (מוטורי) של שרירי הלעיסה, בין היתר. מיקום הגרעין המוטורי של עצב זה הוא בפונס, מיקום הגרעין הסנסורי הוא מאזור הפונס ועד חוט השדרה הצווארי. כאשר יש נזק סנסורי מרכזי בגזע המוח בעצב זה, הפגיעה תהיה בצורת "קליפת בצל"- כלומר נזק בכל אחד מהענפים של עצב זה- אופטלמי, מקסילרי ומנדיבולרי. נזק מרכזי כאמור יתבטא בצד הנגדי של אזור הפגיעה (קונטרה-לטרלי).

עצב VI אחראי על הזזת גלגל העין הצידה (לטרלית), וגרעין עצב זה נמצא בפונס.

עצב VII אחראי על עצבוב שרירי הפנים (שרירי ההבעה). גרעין עצב זה נמצא בפונס.

עצב VIII הוא בעל שני מרכיבים- שמיעה ושיווי משקל. שני מרכיבים אלו נמצאים באזור הגבול שבין הפונס למדולה, כאשר החלק האחראי על השמיעה נמצא גבוה יותר (בפונס) והחלק האחראי על שיווי המשקל הוא יותר באזור המדולה.

עצב IX מעצבב את החיך הרך, ומיקום גרעין עצב זה הוא במדולה.

עצב X (העצב התועה) נותן עצבוב לחיך הרך ולאיברים אוטונומיים שונים בגוף. גרעין עצב זה קיים במדולה.

עצב XI מעצבב שרירי צוואר מסוימים. עצב זה יוצא מחוט השדרה ועובר ליד המדולה, כאשר מעט סיבים ממנו עוברים במדולה, אולם אין מדובר בכמות משמעותית של סיבים. על כן, פגיעה במדולה לא תביא לפגיעה משמעותית בתפקוד עצב זה.

עצב XII מעצבב את הלשון, וגרעין עצב זה נמצא במדולה.

תסמינים קליניים של פגיעה בעצבים קרניאליים בגזע המוח

פגיעה במדולה, הנקראת גם bulbar palsy, תפגע בעצבים 9, 10 ו- 12: כלומר, הפגיעה תתבטא בבעיות בליעה, צרידות, ודיסארתריה (פגיעה בדיבור בגלל תנועת לשון לא תקינה). ניתן לזכור זאת על ידי כלל ה-3D: דיסארתריה, דיספוניה, דיספאגיה.
פגיעה באחד מעצבי הראייה תביא לדיפלופיה (ראייה כפולה). זאת מאחר שעצבים אלו אחראים על תנועות עיניים.

אספקת הדם לגזע המוח

אספקת הדם לגזע המוח היא מהמערכת הוורטברו-בזילרית. העורקים הוורטברליים הם עורקים המספקים דם לעמוד השדרה, ומוצאם מעורק ה- subclavian. לאחר שהם עולים מחוט השדרה, דרך נקב העורף הגדול בבסיס הגולגולת, הם נפגשים ליצירת עורק הנקרא העורק הבזילרי. האיחוד של שני עורקים וורטברליים אלו לעורק בזילרי אחד נעשה באזור הפונס. מהעורק הבזילרי יוצאים ענפים המספקים את גזע המוח-

הענפים של ה- medial & para-median מספקים דם לחלק האמצעי של גזע המוח.
בנוסף קיימים ענפים הקרויים circumflex, המספקים את החלקים הצדדיים של גזע המוח ואת הצרבלום. ענפים אלו כוללים את הבאים- 1. עורק ה- PICA המספק דם למדולה הלטרלית והצברלום הנמצא מאחוריה, 2. עורק ה- AICA המספק דם לכיוון הפונס הלטרלי והצרבלום הסמוך אליו, 3. עורק ה- superior cerebellar artery המספק דם ל- midbrain ולצרבלום הסמוך אליו.

תסמונות שונות כתוצאה מאוטם בגזע המוח

אוטם באחד מהעורקים המספקים דם לגזע המוח יביא לתסמונות קליניות שונות. באופן כללי, אוטם יכול להיות באזור מרכז גזע המוח, או בצידי גזע המוח. פגיעה במרכז גזע המוח תביא לתמונה קלינית שתכלול פגיעה בתנועות עיניים ובלשון. זאת מאחר שגרעיני עצבים 3,4,6 ו- 12 נמצאים במרכז גזע המוח, בעוד שרוב הגרעינים הקרניאליים האחרים נמצאים בצידי גזע המוח. פגיעה בצידי גזע המוח תביא לתמונות קליניות אחרות. להלן מספר דוגמאות לתסמונות של פגיעות בגזע המוח, אשר מביאות לקליניקה ספציפית של תלונות:

תסמונת וובר (weber syndrome) היא תסמונת בה קיים אוטם ב- midbrain הקדמי. התסמינים הקליניים קשורים לפגיעה בעצב III (עצב IV לא נפגע היות שהוא עובר אחורית ולא קדמית במידבריין)- פגיעה זו תתבטא בצניחת עפעף, הרחבת אישון וסטיה הצידה של גלגל העין, בצד הפגיעה עצמה, כמו כן תהיה פגיעה מוטורית אשר תתבטא בשיתוק בצד הנגדי של הגוף, כתוצאה מפגיעה במסלולים של המערכת המוטורית שעוברים באזור זה, וכן פגיעה בשרירי הפנים התחתונים המעוצבבים על ידי עצב VII, היות שמתרחשת פגיעה בגרעין תחתון שלו באזור זה.
תסמונת מילארד-גובלר (millard gobbler syndrome) היא תסמונת בה קיים אוטם בפונס האמצעי. התסמינים הקליניים קשורים בפגיעה בעצבים 5, 6, 7, וכן פגיעה מוטורית היות שהמסלולים המוטוריים עוברים באזור זה. כתוצאה מכך, החולה יסבול מפגיעת תחושה או כאב בפנים באותו הצד המיוחס לפגיעה בגלל פגיעה בעצב V, תתרחש דיפלופיה בגלל פגיעה בעצב VI, וכן פציאליס (שיתוק פנים מלא בצד הפגיעה עצמה) בגלל פגיעה בעצב VII. כמו כן המטופל יסבול משיתוק מוטורי בחצי הגוף ההופכי לצד הפגיעה בגלל פגיעה במסלולים מוטוריים יורדים באיזו זה.
תסמונת וולנברג- תסמונת זו היא האוטם השכיח ביותר בגזע המוח, ונובעת מחסימה של ענף ה- PICA. תסמונת זו פוגעת בחלקים צדדיים של המדולה ומתאפיינת בפגיעות שונות, שהמיוחדת בהן והמסייעת לאבחן תסמונת זו היא הפגיעה הסנסורית בצורת "לוח דמקה"- יש פגיעה סנסורית בפנים בצד הנפגע עצמו, לעומת פגיעה בתחושה בצד הגוף הנגדי (חוסר תחושה בפנים בצד ימין וחוסר תחושה בחלק הגוף השמאלי, למשל). בנוסף, יש ורטיגו, פגיעה בעצבים 9, 10, 12 (וכתוצאה מכך דיסארתריה, דיספגיה ודיספוניה), תסמונת הורנר ופגיעות נוספות.
פגיעה באזור הפונס הצידי, או ב- cerebellar pontine angle, היא פגיעה אשר לרוב נגרמת כתוצאה מאקוסטיק נוירומה או מנינגיומה. פגיעה זו תביא לחוסר בשמיעה, או שמיעה אבנורמלית (טנטון), כאשר לרוב החלק האחראי על שיווי משקל בגרעין עצב 8 הוא יותר תחתון ולכן נפגע פחות. כמו כן, תהיה פגיעה צרבלרית (אטקסיה וכדומה), וכן שיתוק של עצב 7 (השיתוק הוא פריפרי). אם הגידול יתפשט, הוא עלול ללחוץ על עצב 5 ולאחר מכן על המסילות הספינותלמיות המעבירות תחושה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

גזע המוח, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
גזע המוח, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
^ רוברט ס. וודוורת (1965). פסיכולוגיה. תל אביב: מסדה.
^ Arnsten, A. F. (2011). Catecholamine influences on dorsolateral prefrontal cortical networks. Biological psychiatry, 69(12), e89-e99.