מסלול קורטיקו-ספינלי

המוח בחתך עומק (סגיטלי); המסלול הקורטיקו-ספינלי באדום
שיוך	tract of brain, ישות אנטומית מסוימת
תיאור ב	האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (759)
מזהים
לטינית (TA98)	tractus pyramidalis
טרמינולוגיה אנטומיקה	A14.1.04.102
TA2 (2019)	6040
מזהה נרולוקס	birnlex_1464
מזהה נרוניימס	1320
FMA	72634
קוד MeSH	A08.186.854.300
מזהה MeSH	D011712

המסלול הקורטיקו-ספינלי או המסלול הפירמידלי (Pyramidal tracts) הוא קבוצת אקסונים היורדת מקליפת המוח אל חוט השדרה. זהו המסלול העצבי המרכזי של המערכת המוטורית, והוא משמש לשליטה רצונית על רבים משרירי השלד. המסלולים נקראים פירמידליים כיוון שהם עוברים דרך הפירמידות של גזע המוח, במוח המאורך.

המסלול כולל ברובו אקסונים תנועתיים (מוטוריים), והוא ערוך בצורה של זוגות תאי עצב עם סינפסה אחת המקשרת ביניהם. המסלול מתחיל בקליפת המוח, בעיקר באזורים המוטוריים שנמצאים באונה המצחית. משם יוצאים קבוצת תאי עצב כמו תאי בץ, הנקראים הנוירונים המוטורים העליונים (אנ'), והם אמונים על העברת האות החשמלי מן המוח אל מערכת העצבים ההיקפית. האקסונים של נוירונים אלו יורדים דרך מרכזים תת-קליפתיים כמו הקפסולה אינטרנה ועוברים באזור הקרן האחורית שלה. לאחר מכן הסיבים עוברים דרך המוח האמצעי ומגיעים לגזע המוח.

מרבית האקסונים חוצים (עוברים דקוסציה) לצדו הנגדי (קונטרלטרלי) של הגוף בנקודה כלשהי לאורך המסלול. מסיבה זו, מרבית הפקודות המוטוריות פועלות בצורה קונטרלטרלית, כלומר כך שההמיספרה הימנית של המוח שולטת על צדו השמאלי של הגוף, ולהפך. המסלול הקורטיקו-ספינלי נחלק לשני מסלולי משנה: צרור צידי, שהוא החלק הגדול יותר של המסלול, וצרור קדמי. במסלול הצידי הסיבים חוצים לצד הנגדי של הגוף ברמת המוח המוארך (בגזע המוח) ובמסלול הקדמי החצייה נעשית ברמת החוליה ממנה העצבים יוצאים מחוט השדרה. מקום החצייה משפיע על איזה צד של הגוף משותק במקרה של פגיעה במסלול.

כאשר הם מגיעים לגובה המתאים בחוט השדרה, האקסונים יוצרים סינפסה עם תא עצב מוטורי נוסף, אשר מכונה "הנוירון המוטורי התחתון" וממוקם בקרן הגחונית של חוט השדרה. תא עצב זה שולח אקסון שיוצא למערכת העצבים ההיקפית ומעצבב את שריר המטרה.

בכל פגיעה מוטורית יש לברר האם מדובר בפגיעת נוירון מוטורי עליון או תחתון כאמור לעיל. קיימים מאפיינים שונים לפגיעות אלו-

מאפייני פגיעת נוירון מוטורי עליון:

• טונוס ער, או היפרטוניות, המוגדרת גם כספסטיות. מנסים לבדוק תנועות פסיביות של המטופל, ספסטיות תתבטא בכך שיש התנגדות לתנועה פסיבית המאופיינת כמו פתיחת אולר- Clasp knife: בתחילה יש טונוס מוגבר ולאחר מכן יש שחרור.
• החזרים גידיים ערים (רפלקסים ערים או מוגברים) בגפיים החלשות לעומת הגפיים התקינות.
• סימן בבינסקי חיובי.

פגיעות כגון שבץ הן פגיעות המאופיינות בפגיעה בנוירון מוטורי עליון. אצל אדם אשר חווה שבץ הקליניקה תכלול בין היתר רפלקסים ערים בגפיים הפגועות, סימן בבינסקי חיובי וספסטיות.

מאפייני פגיעת נוירון מוטורי תחתון:

• אטרופיה של שרירים בגפיים החלשות- יחסית בולטת.
• החזרים ירודים, כלומר רפלקסים חלשים בגפיים הפגועות.
• טונוס ירוד, המאופיין בכך שהגפיים רפויות. נקרא גם פלסידיות.
• בבינסקי תקין (בבינסקי שלילי).
• קיומן של פסיקולציות- אלו קפיצות קטנות מתחת לעור, נובע מירי ספונטני של יחידות מוטוריות. מדובר בירי שאינו מספק כדי לייצר תנועה.

פגיעות כגון פריצת דיסק, גייאן-בארה ומצבים כגון נוירופתיה פריפרית מביאים לסימנים של פגיעות בנוירון מוטורי תחתון.

• המערכת המוטורית

מדיה וקבצים בנושא מסלול קורטיקו-ספינלי בוויקישיתוף