גדעון גולדנברג (1 בפברואר 1930 – 30 ביולי 2013, כ"ג באב תשע"ג) היה בלשן ישראלי, חוקר השפות השמיות, פרופסור לבלשנות באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. חבר האקדמיה ללשון העברית, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר זר של האקדמיה הבריטית, וחתן פרס ישראל לבלשנות לשנת תשנ"ג. כתב את מאמרו המכונן בתחום זמני הפועל העברי.[דרושה הבהרה]
ביוגרפיה
גדעון גולדנברג נולד ב-1930 בתל אביב וגדל בכפר אז"ר, שם למד בבית הספר העממי. בהמשך למד ב"תיכון חדש" בתל אביב.
ב-1947 הצטרף לפלמ"ח ובמלחמת העצמאות שירת בגדוד השלישי של הפלמ"ח. במלחמת ששת הימים זכה לצל"ש ממפקד פלוגתו על גילוי אומץ לב וקור רוח בקרב בירושלים.
למד באוניברסיטה העברית בירושלים לשון עברית ומקרא לתואר הראשון, ולשון עברית לתואר השני. את עבודת הגמר שלו, עבודה בלשנית־פילולוגית שבה ההדיר את כתבי היד של "שער השמים" לגרשון בן שלמה, כתב בהדרכת פרופ' נ"ה טור־סיני. גולדנברג גם עבד עמו באקדמיה ללשון העברית, ובמפעל המקרא של האוניברסיטה העברית. הוא התמחה בשפות השמיות העתיקות והמודרניות (עברית, אכדית, ערבית, לשונות אתיופיה, ארמית) ולמד גם שפות אחרות: יוונית עתיקה, לטינית, קופטית וטורקית. כמו כן ידע אנגלית, צרפתית, רוסית, גרמנית, איטלקית ויידיש. בהדרכת מורהו פרופ' יעקב פולוצקי, שראה בו בחיר תלמידיו וממשיך דרכו, כתב את עבודת הדוקטור שלו על "מערכת-הזמנים האמהרית", אותה השלים בשנת 1966.
ב-1959 החל ללמד באוניברסיטת תל אביב. הוא הקים בה את החוג לערבית (עם פרופ' מאיר יעקב קיסטר) ועמד בראשו כשלוש שנים, וכן הקים בה את החוג לבלשנות שמית, ועמד בראשו כעשרים שנה.
ב-1987 עבר ללמד באוניברסיטה העברית (שעסק בה בהוראה חלקית שנים רבות קודם לכן) בחוג לבלשנות ובחוג ללשון העברית, ואף שימש ראש חוג בשני החוגים האלה. היה מופקד על הקתדרה לשפות שמיות עתיקות ע"ש קספאר לוויאס.
בשתי האוניברסיטאות הדריך תלמידי מחקר בכתיבת עבודות דוקטור על כל השפות השמיות בנושאים מגוונים. לימד גם בהולנד, בארצות הברית ובאתיופיה.
בשנת תשל"ג (1973) נבחר לחבר יועץ של האקדמיה ללשון העברית, ובשנת תשל"ט (1979) נבחר לחבר מלא. היה חתן פרס ישראל לבלשנות לשנת תשנ"ג (1993). ב-1996 נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וב-1999 נבחר לחבר זר של האקדמיה הבריטית.
גדעון גולדנברג נפטר ב-30 ביולי 2013 והובא לקבורה בהר המנוחות.[1] הוא הותיר אחריו את אשתו, אשת הלשון וחברת האקדמיה ללשון העברית אסתר גולדנברג,[2] (בתו של יוסף אבן-אודם ונכדתם של הרב יצחק ואסתר רובינשטיין) בן ובת ונכדים.
מחקריו ופרסומיו
מחקריו הבלשניים רחבי היריעה של גדעון גולדנברג עוסקים בכל הלשונות השמיות על גלגוליהן, מסורותיהן ודברי מדקדקיהן – וגם בבלשנות כללית.
מחקריו לשם קבלת תואר מוסמך ותואר דוקטור:
- הטקסט של ספר "שער השמים" לגרשון בן שלמה, עבודת גמר (מ"א), האוניברסיטה העברית בירושלים, תשט"ז
- מערכת־הזמנים האמהרית, חיבור לשם קבלת דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשכ"ו
ספריו:
- Studies in Semitic linguistics : selected writings, Magnes Press, 1998
- Semitic languages : features, structures, relations, processes, Oxford University Press, 2013
ספרים בעריכתו:
- Ethiopian studies : proceedings of the sixth International Conference, Tel Aviv, 14-17 April 1980, edited by Gideon Goldenberg, Balkema, 1986
- Egyptian, Semitic and general grammar : studies in memory of H. J. Polotsky, edited by Gideon Goldenberg and Ariel Shisha-Halevy, Israel Academy of Sciences and Humanities, 2009
לקריאה נוספת
- שלמה רז, 'בעל היובל', מסורות (מחקרים במסורות הלשון ובלשונות היהודים) ט–יא: ספר היובל לגדעון גולדנברג, בעריכת משה בר־אשר (תשנ"ז), יג–יח.
ביבליוגרפיה של פרסומיו:
- רפי טלמון, 'רשימת הפרסומים של גדעון גולדנברג', מסורות ט–יא (תשנ"ז), יט–כו.
קישורים חיצוניים
מכּתביו:
- על ספרו של יונה צבר, "מדרשים בארמית של יהודי כורדיסטאן", פעמים 36
- על שפות נידחות והמחקר הבלשני, איגרת 15
- מבנה זמני־הפועל המורכבים, איגרת 18, מאי 2000
- על תורת הפועל והפועל העברי, מחקרים בלשון א (תשמ"ה), עמ' 295–348.
- העברית כלשון שמית חיה, הלשון העברית בהתפתחותה ובהתחדשותה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשנ"ו, עמ' 148–190
הערות שוליים
