|
בנימין הכהן ויטאלי
רבי בנימין הכהן ויטאלי|
לידה |
1651
ה'תי"א
אלסנדריה, דוכסות מילאנו |
|---|
|
פטירה |
1730 (בגיל 79 בערך)
ה'ת"ץ
רג'ו אמיליה, דוכסות מודינה |
|---|
|
מדינה |
דוכסות מילאנו, הרפובליקה של ונציה, דוכסות מנטובה, דוכסות מודינה. |
|---|
|
מקום מגורים |
אלסנדריה, ונציה, קזאלה מונפראטו, מנטובה, רג'יו |
|---|
|
תקופת הפעילות |
? – 3 בפברואר 1730  |
|---|
|
השתייכות |
רבני איטליה |
|---|
|
תחומי עיסוק |
תלמוד, הלכה, פסיקה, קבלה |
|---|
|
רבותיו |
רבי משה זכות, רבי שמשון באקי, רבי מנחם שמשון באסולי. |
|---|
|
תלמידיו |
רבי יוסף אירגס, רבי ישעיהו באסאן |
|---|
|
חיבוריו |
שו"ת הרב"ך, עת הזמיר, אבות עולם, גבול בנימין, אלון בכות, ועוד |
|---|
|
אב |
רבי אליעזר ויטאלי |
|---|
|
רב העיר אלסנדריה | |
רב העיר רג'ו אמיליה |   |
רבי בנימין הכהן ויטאלי (נודע בכינויו הרב"ך; ה'תי"א 1651 – י"ז בשבט ה'ת"ץ) היה רב, פוסק הלכה ומקובל. רבה של רג'ו אמיליה (רג'יו), ומגדולי יהדות איטליה. חתנו של הרמ"ז וחותנו של רבי ישעיהו באסאן. התפרסם בתמיכתו ברמח"ל בעת הפולמוס עליו.
ביוגרפיה
קינה על מות רבי בנימין הכהן
|
|
אלי תבל ועריה / אלי עמה ושריה,
ביום צרה כמבכירה / כאוב תתן אמריה:
עלי מאור אשר חשך / ביום עברת שבריה;
ועל ארון אשר לקח, / הדר חמדת כתריה.
עלי מעין אשר נסתם / ובוש מבחר נהריה;
ועל נזר אשר הוסר, / גאון ישרי טהוריה.
עלי הדרת פני חמה / אשר כסו עפריה;
ועל זהב אשר הועם / בתוך מסגר קבריה.
עלי צדיק אשר סכך / כעץ על כל עבריה;
ועל אוצר סגלות דת / ומחמד סוד סתריה.
עלי מלאך אלוהים הוא, / קדוש שרי נזיריה;
ועל רועה אשר רעה / במרעה טוב עדריה.
עלי טוב שם כשמן טוב / אשר תורק שעריה;
ועל גבור בפרצה קם / וחזק כל גדריה.
עלי עצום אשר חולל / עלי פשעי בשריה;
ועל נשא כאב חטאה / לישר כל הדוריה.
עלי אנחת מתי יערה / ביום רוו מרוריה,
ועל שבר אשר נשבר / לבב חכמי בחיריה.
עלי נחם בכי אבלה / וסור חרפת נעוריה,
ועל התם אשם חטאה / לאל תתן אמריה.
|
|
|
| רמח"ל
|
נולד באלסנדריה בשנת ה'תי"א לרבי אליעזר ויטאלי שהיה איש עסקים ומלומד. התפרסם כירא שמים ולמדן, והתמחה כבר בגיל צעיר בקבלת האר"י.
הרמ"ז, רבי משה זכות, ויתר בשנת ה'ת"ל על תוכניתו לעלות לארץ ישראל, והחליט להישאר באיטליה ולנסות להיאבק במגמת ההתפשטות של הפילוסופיה על חשבון הקבלה בקרב תלמידי החכמים הצעירים בני איטליה. לשם כך הוא קירב אליו את רבי אברהם רוויגו ואת רבי בנימין הכהן ויטאלי, והזמינם אליו לוונציה כדי להכניסם לנבכי חכמת הקבלה. רב"ך שהה בוונציה בחודשים ינואר-אוגוסט 1671, ובמהלכם גם נסמך לרבנות בידי הרמ"ז. הוא למד באותה עת גם אצל הרב מנחם שמשון באסולי (נפטר במנטובה, שמחת תורה, תנ"ד) אביו של רבי אביעד שר שלום באזילה.
בסוף קיץ ה'תל"א שב לאלסנדריה לבקשת אביו, ונישא לנחמה בתו של רבי משה כהן-רפא[1]. לאחר נישואיו עבר לגור בקזאלה מונפראטו, משם המשיך לשמור על קשר עם רבו הרמ"ז באמצעות מכתבים. בעיר זו שהה שלוש שנים, במהלכן למד קבלה והלכה עם המקובל רבי שמשון באקי. בקיץ ה'תל"ג עקר למנטובה ושוב התגורר ליד רבו הרמ"ז וחברו הרב רוויגו.
בשנת ה'תל"ה חזר שוב לאלסנדריה, הפעם כדי להתמנות כרב העיר. בקיץ של אותה שנה נפטר אביו רבי אליעזר.
לאחר פטירת הרמ"ז בראשית שנת ה'תנ"ח 1697, עבר לשמש ברבנות העיר רג'יו, והתקבל בקרב יהודי איטליה כפוסק סמכותי. רבנים אחרים (רבי משה חגיז, ורבי שלמה אאיליון) ביטלו פסקי הלכה שכתבו, לאחר שהתברר להם שדעתו הפוכה מדעתם. ורבים אחרים פנו אליו בשאלות הלכתיות. הוא הוצע כבורר בעת הפולמוס על כתביו והתנהלותו של רמח"ל, אולם נפטר בטרם הספיק לעשות צעדים בנושא זה.
הוא נפטר בליל שבת, י"ז בשבט ה'ת"ץ, הלילה שבין ה-3 ל-4 בפברואר 1730. ונכתבו אחריו הספדים רבים בידי אישים בולטים בני התקופה.
תלמידיו
בין תלמידיו נמנים:
שנים מתלמידיו, רבי ישעיהו באסאן, מחבר שו"ת "לחמי תודה". ורבי מנשה יהושע פאדובה נישאו לבנותיו.
חיבוריו
רבי בנימין היה מחבר פורה וכתב ספרים רבים. חלקם התפרסמו כבר בחייו, וחלקם עדיין בכתב יד[8]. תשובות רבות שכתב נמצאים בכתבי יד, וכמה מהם התפרסמו בספרו של רבי יצחק למפרונטי פחד יצחק, ובספרי תשובותיהם של רבנים נוספים בדורו[9]. כן כתב מספר תשובות באיטלקית.
חיבוריו שהתפרסמו:
קיימים כתבי יד בהעתקתו ובהעתקת תלמידיו של כתבים שבתאיים בולטים דוגמת ספר הבריאה לנתן העזתי.[10] בפנקסו מובאים סיפורים רבים על שבתאי צבי.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ תאריך החתונה נקבע לחודש אלול ה'תל"ב, ורבו הרמ"ז (אגרות הרמ"ז, דף כ"ו ע"א) ביקש להקדימה, כי: ”אי אפשר להתבטל בלימודי בימים ההם המוכנים לתשובה”.
- ^ "והרב המופלא מהר"י אירגז ז"ל ישב עם מהרב"ך הנזכר שבעה שבועות ללמוד ממנו חכמת הקבלה". שם הגדולים.
- ^ שומר אמונים הקדמון, באתר היברובוקס.
- ^ אמונת חכמים בוויקיטקסט.
- ^ מפתחות הזוהר, באתר היברובוקס.
- ^ זרע שמשון, באתר היברובוקס.
- ^ תולדות שמשון, באתר היברובוקס.
- ^ "גשמי ברכה" - שו"ת על ארבעה טורים. וספר "פתחי שערים". ראה שם הגדולים, ערך גבול בנימין.
- ^ "משאת משה", "שמש צדקה", "ארח לצדיק" "שתי הלחם", ונוספים.
- ^ מאיר בניהו, התנועה השבתאית ביוון, ספונות, כרך יד, ספר יהדות יוון - ד', עמ' שלט, באתר JSTOR
|
|
