לאחר לימודיו במנטובה, עבר לפיזה, החל ללמד שם תלמידים, ולהפיץ תורה ברבים. בהמשך עבר לסיינה, ובהמשך חזר לעיר הולדתו מודינה, שימש בה כרב קהילה, ועמד בראש בית כנסת.
בשנת ה'תצ"ד (1733), נישא לדבורה בת הרב אברהם פונטאנילה. ילדיהם נפטרו בקטנותם.
בשנת ה'תצ"ט (1739), לאחר פטירת הרב ישעיהו מרדכי באסאן, רב העיר רג'ו אמיליה, החל לכהן במקומו.[דרושה הבהרה] ברג'ו אמיליה שקד על חיבור ספריו שעסקו גם בקבלה.
הרב נחמני כיהן כאמור כרב בכמה ערים באיטליה, ובהן גם סיינה[1]. הוא נחשב לבקי בכל חלקי התורה, נגלה ונסתר. גישתו הכללית בהלכה הייתה מחמירה, ולדעתו נטייה להקל היא מ"כח הטומאה"[2].
לימד תלמידים רבים, ביניהם אחיינו, רבי דוד זכות, מגדולי רבני איטליה[3]. במשך חייו פעל רבות להפצת יהדות ולהעמדת תלמידים. בעיקר דאג לתלמידיו שפנו לעסוק במלאכה, שימשיכו בקיום היהדות כראוי.
בלט כדרשן. עסק גם בשירה, וחלק משיריו נדפסו על ידי תלמידיו. בין השאר ידוע על שיר שחיבר לכבוד חתונת הרמח"ל[4].
אחיו רבי שמואל, היה תלמידו הקרוב של רבי חיים בן עטר, עלה עמו ארצה ונפטר בעכו ממחלה. אח נוסף היה רבי ידידיה[5].
פטירתו וקברו
בתשעה באב ה'תקל"ט (יולי 1779) הרב נחמני נפל ונפצע, וכחודש לאחר מכן הוא נפטר ברג'ו אמיליה. בצוואתו ציווה לחלק את ממונו לעניים, ושלא יספרו כלל בשבחו, מלבד זאת - שרצה לזכות את הרבים, להעמיד תלמידים, ולחדש חידושי תורה אמיתיים. רבני איטליה במדינה כולה עסקו בהספדיו, ביניהם חברו הרב ישראל בנימין באסאן שהספידו כמה פעמים. הוא נקבר ברג'ו אמיליה. שנים לאחר פטירתו הוחרב בית הקברות (ייתכן שחלק מהקברים הועברו למקום לא ידוע)[דרוש מקור].
הנצחתו
רחוב זרע שמשון בירושלים
בי"ח כסלו ה'תשפ"ג נקרא בירושלים רחוב "זרע שמשון"[6].
ספריו
הרב נחמני חיבר ספרים רבים, אך ציווה לגנוז אותם עמו, בעיקר אלו שעסקו בקבלה. החיד"א מזכירו בספרו שם הגדולים וכותב: "שמעתי שהוא היה בקי בקבלה מעשית וציווה לגנוז כל ספריו בקברו".
בנו היחיד נפטר בחייו, וכדי להותיר שם אחריו, הדפיס בחייו שנים מספריו. הוא הבטיח שמי שילמד בספריו, יזכה לברכות וישועות מופלגות:
"ועיניכם תראינה בנים בני בנים כשתילי זיתים סביב לשולחנכם חכמים ונבונים, בתים מלאים כל טוב גם עושר גם כבוד לא יסופו מזרעכם"
עקב כך ספריו נדפסים במהדורות חוזרות בשנים האחרונות, כסגולה להיוושע בעניינים שונים[7]. הספר "תולדות שמשון" אף נדפס במהדורה מנוקדת.
^מאיר בניהו, שירים ליום חתונתו של רמח"ל, עמודים 52-53.
^ראה בתולדותיו שב"קישורים חיצוניים" עמודים 2-3. בין היתר נכתב באחת האגרות שה"אור החיים" הצטער על רבי שמואל יותר מצערו על פטירת אביו
^בהשתדלות "האיגוד העולמי להפצת תורת זרע שמשון - עמותת זרע שמשון"
^קונטרס "גבורת שמשון", סיפורים מפי בעלי המעשה שפורסמו בגיליונות
"נפלאות שמשון", בשנים ה'תשע"ד-ע"ו, "האיגוד העולמי להפצת תורת הזרע שמשון", חנוכה ה'תשע"ז
^נדפסה על ידי תלמידו, רבי חנניה אלחנן חי כהן, ריג'יו ה'תקע"ב.
