המושג "ארכיטקטורה ללא ארכיטקטים", הבא לתאר את הבנייה הוורנקולרית, נטבע לראשונה על ידי ברנרד רודופסקי בספרו בשם זה בשנת 1964.
המבנים בכפרים הערביים, כגון סילואן וליפתא, טיפוסיים מאוד לבנייה כזו. ניתן למצוא גם בירושלים בנייה כזו, כמו במעלות אלרם שבשכונת תלפיות. בנייה ורנקולרית ניתן למצוא באגן הים התיכון, כמו באי היווניסנטוריני, בעיר מרקש במרוקו ובערים נוספות. בנייה ורנקולרית כוללת בנייה וטכנולוגיות מקומיות שהתפתחו במשך תקופה ממושכת, כמו בניית בקתות עץ או קש, בנייה באדמה, במבוק וחומרים מקומיים נוספים. ניתן למצוא בנייה כזו בעיקר באזורים כפריים ובחברות שבטיות באפריקה ובאמריקה, כמו הטיפי של האינדיאנים.
המאפיין העיקרי של עיר הבנויה ורנקולרית הוא אופן התפתחותה. התפתחות איטית, תוך שינויים קטנים במשך מאות שנים. צורת התפתחות זו יצרה מרחבים עירוניים מיוחדים שענו על צורכי האוכלוסייה באופן מדויק וממצה. השינויים הקטנים ומשך ההתפתחות הארוך אפשרו לעיר להשתלב בסביבתה הטבעית ולייצר "מכונת מגורים" המתפקדת באופן אופטימלי.
