אריסטידס היה בנו של ליסימאכוס, וחלק ממשפחה אמידה. על שחרותו ידוע רק שהיה תלמידו של המדינאי קליסתנס והיה חלק מן הסיעה האריסטוקרטית באתונה העתיקה. הוא הגיע לתודעה הציבורית לראשונה כסטרטגוס, כאשר פיקד על שבטו האנטיוכי בקרב מראתון, וזכה בכבוד רב בעקבות המלחמה, כבוד שבא לידי ביטוי במינויו לארכון ב-488 לפני הספירה. פעילותו השמרנית כוונה לשמירה על כוחה היבשתי של אתונה, והוא היה אחד המתנגדים הבכירים למדיניותו הימית של תמיסטוקלס.
הקונפליקט בין שני המנהיגים תם בעקבות האוסטרקיזם של אריסטידס, שהתרחש מתישהו בין השנים 485–482 לפנה"ס. מסופר שמצביע אנאלפביתי, שכלל לא הכירו, ניגש אליו, ונתן לו את האוסטרקון בהצבעה, וביקש ממנו לכתוב עליו את שמו של אריסטידס. האחרון שאל אותו אם אריסטידס גרם לו עוול, והוא השיב בשלילה ואמר "אינני מכירו אפילו, אבל פשוט נמאס לי לשמוע את כולם אומרים 'הצודק' בכל מקום". אחרי ששמע זאת אריסטידס רשם את שמו על החרס. בעקבות ההצבעה, הוא הוגלה לתקופה של חמש שנים. גלותו הסתיימה לפני המועד, בשנת 480 לפנה"ס, בזכות פסק דין שקרא לו לחזור מהגלות על מנת לסייע לאתונה להגן על עצמה מפני הפלישה הפרסית, וכשחזר נבחר להיות סטרטגוס. במהלך קרב סלמיס הוא תמך בתמיסטוקלס, וזכה בניצחון אחרי שהנחית את חיל הרגלים האתונאי על האי פסיטאליה והשמיד עמו את חיל המצב הפרסי ששהה שם.
ב-479 לפנה"ס הוא נבחר מחדש לסטרטגוס, וקיבל לידיו סמכויות מיוחדות כמפקד הצבא האתונאי בקרב פלטאיה. נאמר גם שהוא דיכא קשר שניסו לרקום אוליגרכים לא מרוצים בצבא. הוא זכה בתמיכת בעלי בריתו מאיוניה, לאחר שהתמרד מול האדמירל הספרטניפאוסאניאס, הם נתנו לו את השליטה על הצבא ונתנו לו לפעול באופן חשאי לתיקון המיסים של הקונפדרציה החדשה, הליגה האטית-דלית. הערכתו הייתה מקובלת ונחשבה הוגנת, והיא היוותה בסיס בהמשך להטלת מיסוי למען המשך פעולתה של הליגה.
הוא המשיך לכהן במשרות חשובות באתונה. נראה שיחסיו המחודשים והנוחים עם תמיסטוקלס נמשכו והוא עזר לו לשכנע את ספרטה להמשיך בבניית החומות לאתונה. מספר גורמים טוענים שאריסטידס נפטר באתונה, מקורות אחרים טוענים שהוא נפטר במהלך מסע בים השחור. נפוס הכריז על תאריך מותו, 468 לפני הספירה. הוא זכה לראות בחייו את האוסטרקיזם של תמיסטוקלס, אך נפטר לפני עלייתו של פריקלס. נכסיו כנראה ניזוקו קשות בעקבות הפלישות הפרסיות, והוא לא השאיר מספיק כסף לממן את קבורתו. וידוע שצאצאיו קיבלו קיצבה מהמדינה אפילו במאה הרביעית לפנה"ס.
