יצחק ליב ברוך

יצחק ליב ברוך
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 בספטמבר 1874
טאורגה, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בנובמבר 1953 (בגיל 79) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס טשרניחובסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצחק ליב ברוך (במקור ברוכוביץ; ידוע בעיקר בשם העט י"ל ברוך; תשרי תרל"ה, 26 בספטמבר 1874, – 7 בנובמבר 1953) היה משורר, סופר ומתרגם עברי. על אף שכתב גם על נושאים מקראיים, סגנון כתיבתו היה לא מליצי.[1]

ביוגרפיה

יצחק ליב ברוכוביץ נולד למשפחה אדוקה בעיירה טבריג (טאורגה) שבפלך קובנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בליטא), שם למד בתלמוד תורה ובישיבה המקומית. כשהגיע לגיל 25 עבר להתגורר באודסה והתיידד שם עם סטודנטים, שם גם פרסם את שירו הראשון. כשהיה בן 29 נסע לשווייץ, והחל ללמוד באוניברסיטת ברן עד לקבלת תואר דוקטור. בשנת 1907 החל ללמד בגימנסיה העברית בווילנה, ועסק שם גם בכתיבה, תרגום ועריכה. במלחמת העולם הראשונה ברח יחד עם תלמידיו וכל שאר הגימנסיה ליקטרינוסלב, ובחוזרו לימד בגימנסיה בקובנה. בשנת 1923 עבר להתגורר בבאד הומבורג שבגרמניה, שם התיידד עם סופרים רבים, בהם ש"י עגנון.

הספר הראשון שברוך התחיל לתרגם היה "ספר השירים" של היינריך היינה, כבר בראשית נעוריו בעיירה. כאשר הגיע לאודסה התייצב בפני מנדלי מו"ס אותו כינה "הפטריארך של הספרות העברית", ונתן לו לעיין בחלק מהשירים המתורגמים. מנדלי מו"ס העיר את הערותיו ודקדק את דקדוקיו. התרגום הראשון של י.ל. ברוך לשירת היינה שפורסם בדפוס היה השיר "דונה קלארה" והוא פורסם בלוח אחיאסף. כעבור שנים רכש ממנו חיים נחמן ביאליק את תרגום "ספר השירים" עבור הוצאת דביר, אולם התרגום נעלם בזמן מעבר ההוצאה מברלין לארץ ישראל ונמצא שוב רק לאחר מותו של ביאליק, בעזבונו. לבסוף הוא הוציא לאור את תרגום "ספר השירים" בשנת 1953 בהוצאת נ. טברסקי, רק לאחר שעשה בתרגום תיקון יסודי והחליף את ההברה האשכנזית בספרדית, ההברה הנכונה לטעמו. בשנת 1950 זכה בפרס טשרניחובסקי על תרגום ספרו של אברהם גייגר "המקרא ותרגומיו בזיקתם להתפתחותה הפנימית של היהדות"[2].

בשנת 1926 עלה לארץ ישראל, ולימד בגימנסיה הרצליה עד לפרישתו. חיים נחמן ביאליק בירך את בואו לארץ בשנת 1927 בנאום פתיחה לוועידת הסופרים:

נברך כאן עוד אחד מחברינו שעשה הרבה גם לספרות העברית וגם לחידוש הספרות הפדגוגית; אני מדבר על חברי י"ל ברוך, שהוא היה מתלמידיו של אחד העם בין הדור הראשון לחידוש השירה העברית. לא אדבר כל שבחו בפניו. שמו יעמוד על הברכה יחד עם חבריו בני תקופתו.

לכבוד יום הולדתו ה-70 כתב לו עגנון שיר[3]:

את ימי הומבורג אני זוכר לפעמים
ואף אותך עמהם ידידי החביב
שבתך על עבודתך לילות כימים
קיץ וחורף סתו ואביב

ואצלת מלשוננו מקודש לחול
בשיר ובפרוזה בפרוזה ושיר
על ספרי אמנות ועל ספרי לכל
ועל ספרי שטיבל מוריה ודביר

הוי כמה סיגריות עישנת כל יום
תמיהני אם לא קדרה מעשנן החמה
כעשן שנותינו כלו פרחו כחלום
ימים ימים איכה הייתם לשמה

אך מיטב שיריך ומאמריך הנאים
אשר אוהבים מהומבורג ועד הנה
המה יעמדו לברכה לימים הבאים
עקב אשר יש בהם רוח כנה

ואתה ברוך היה מבורך וברוך
והשם יעטרך רצון כצינה
ותזכה ליום שכולו ארוך
שצדיקים נהנים מזיו השכינה

ועד לאותו היום עד מאה ועשרים שנה
לא יזוזו מביתך כל הימים
אושר וכבוד וכל ברכה נאמנה
כעתירת ידידך באמת ובתמים

ברוך נפטר בבית החולים הדסה בתל אביב, ב-7 בנובמבר 1953 ונקבר בבית העלמין קריית שאול[4].

עבודתו הספרותית

מבין תרגומיו

לקריאה נוספת

  • 'ברוך (ברוכוביץ), יצחק (אריה) ליב', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 102–106–107. (הספר בקטלוג ULI)
  • משה אונגרפלד, "י"ל ברוך - חמישים שנה לפעולתו הספרותית", מאזנים (שנה ראשונה, גיליון ו', עמ' 135–136), דצמבר 1947.
  • משה אונגרפלד, "י"ל ברוך ז"ל", גזית (כרך י"ג, גיליון ג'-ד', עמ' 44), נובמבר-דצמבר, 1953.
  • הלל ברזל, שירת חיבת ציון, תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ח 1987, פרק 12: חותמי התקופה: אהרן קמינקא, אהרן ליבושיצקי, נח פינס, י.ל. ברוך (ברוכוביץ), אלתר יצחק לוין – "אסף הלוי איש ירושלים", עמ' 359–395.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יצחק ליב ברוך בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אלי אשד, בחזרה אל ימי התנ"ך הסיפור המקראי, באתר "ליטרטורה".
  2. ^ ס. עזאי, חתני פרס טשרניחובסקי, הארץ, 27 בינואר 1950
  3. ^ דן שלזינגר, השיר שהתגלגל לשוק הפשפשים, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2006
  4. ^ מת ד"ר י. ל. ברוך, הארץ, 8 בנובמבר 1953