אריה יאס נולד בפולין. הוריו, ניצולי שואה, עלו לארץ בשנת 1950 והשתקעו בקריית מוצקין.
את שירותו הצבאי עשה בלהקת פיקוד מרכז. עם סיום השירות הצבאי, נסע ללמוד בבלגיה, באוניברסיטת בריסל[דרושה הבהרה], במגמת תקשורת, תיאטרון ועיתונות. סיים את לימודיו שם בהצטיינות יתרה.[דרוש מקור] לאחר סיום לימודיו, נשאר באירופה, ובמשך כשני עשורים כתב וביים הצגות תיאטרון ברחבי אירופה[1] ובארצות הברית. בהמשך, הסב את עיסוקו לבמאי ומפיק טלוויזיה. יאס הפיק, ביים, יזם, הנחה וערך תוכניות תרבות, דרמה, וסרטי תעודה, אשר עוסקים באופן מגוון בתרבות בישראל ובעולם. במשך כמה עשורים שימש מנהל מחלקת הדרמה בטלוויזיה הישראלית ואחראי על תוכניות התרבות בערוץ 33.[2]
כבמאי ומפיק, יאס היה הראשון אשר העלה מחזות של יהושוע סובול ומחזאים ישראלים אחרים באירופה ובארצות הברית.
בשנת 2014 זכה בתואר "אחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר על התרבות הישראלית", על ידי עיתון הארץ.[דרוש מקור]
בשנת 1994 שימש יאס כמנהל להקת המחול "קול ודממה" של הכוריאוגרף משה אפרתי. משנת 1995 שימש כיו"ר הוועד המנהל של הלהקה.
יאס שם דגש על היצירה המוזיקלית המקורית ועל אירועי המוזיקה בארץ, וחשף אותם במסגרת תוכניות הטלוויזיה אשר הפיק, הנחה וערך את "קראתי לך" ו"קפה תיאטרון".[3] הוא הפיק את תוכנית ה"רדיוויזיה" הראשונה בישראל ובעולם, "ממעמקים - דה פרפונדיס", ובכך אף הביא את איגוד השידור האירופי להקים את האתר המיוחד "EURORADIO2SEE", "הרדיו הוויזואלי".[4]
מבין התוכניות שהושמעו לראשונה ב"ממעמקים" ואשר שודרו בו זמנית בכל העולם ניתן למנות את "על מוזיקה ורוחניות" עם יניב ד'אור, לורן שחאדה, אלינוער מואב, אנסבל ראלי מרגלית ואנסמבל דיוואן; "על גדות הים התיכון" עם מנואל אראוז'ו מפורטוגל, אשוט אגסריאן ואשחן גספריאן; 'לא אמות - כי אחיה' עם קרן הדר, יניב ד'אור ואנסמבל הקאמרטה הישראלית; "דהארמה" מאת ובניצוחו של גיל שוחט, בהשתתפות מירה עוואד, ברכה קול ועדי עטרי; ו"הסימפוניה היהודית" עם ליונל סטולרו והתזמורת הקיבוצית נתניה. התוכנית העלתה את תחנת הרדיו למעמד בינלאומי שלא היה כמותו לאף מוסד תרבותי בארץ, כאשר גם זכה בפרס השני ב"ורד הזהב", "La ROSE D'OR מטעם איגוד השידור האירופי.
יאס יזם, ערך, והנחה את התוכנית הייחודית "סקאלה" אשר הייתה תוכנית תרבות רחבת היקף. התוכנית ארכה שלוש וחצי שעות, שודרה במשך עשר שנים בערב שבת, והוקדשה בכל פעם ליוצר אחד, לאירוע תרבותי, או למוסד תרבותי.
יאס לקבוצת יוצרים אמנים פלסטיים ויזם יחד עמם קבוצת מיצג 'או-ווהא'.[5] האמנים: נורית צדרבוים, משה פרלמן, גלעד ממן ואריה יאס, יוצרים מיצגים רב תחומיים ורב ממדיים. קבוצת 'או-ואהה' מבקשת להצביע על ה'אין תרבות' באמצעות ה'יש תרבות'. במיצג משלבים מופע אודיו ויזואלי רב-ממדי, הופעה חיה, ציור, טקסטים, צילום וקטעי מוזיקה חיים.
אריה יאס מנחה את התוכנית "ממעמקים" בשידור חי מאוניברסיטת חיפה
בשנת 2012 מונה למנהל תחנת "קול המוסיקה".[6][7] עשרות מבכירי המוסדות המוזיקליים בישראל, ראשי תזמורות ואקדמיות וחתני פרס ישראל, דרשו לבטל את מינוי, הואיל ואינו עומד בתנאי הראשון והמכריע לכישורים הנדרשים ממנהל קול המוסיקה: "ידע והבנה מעמיקה בתחום המוזיקה בכלל ובמוזיקה הקלאסית בפרט".[8][9] באוקטובר 2013, במועד הגעתו לפרישה, הודח, בהחלטת הוועד המנהל של רשות השידור, ולאחר פשרה, נשאר בתפקיד עד אפריל 2014.[10]
לאחר שנים של עבודה בתפקידים ממלכתיים, כמנהל מחלקת הדרמה בערוץ הראשון ומנהל קול המוסיקה, חזר לתיאטרון כבמאי.
1980 - "יומנה האינטימי של קארולין פטאר, כבשה לא תמימה כמו האחרות" - מאת ז'אן נואל דיפרה, מוזיקה: מיריי, Teatre de L a Cour des Miracles, Paris בפריז. הופק במיוחד עבור הטלוויזיה הצרפתית לציון פתיחת שנות ה-80 של המאה ה-20 וזכה לצפיית שיא של 60 מיליון צופים באירופה ובארצות השכנות.
