אסתר עילם

אסתר עילם
לידה 12 ביולי 1939 תל אביב פלסטינה
תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה 1 באוגוסט 2023
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב (1972) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1972–2023 (כ־51 שנים)
מפלגה מרץ/"רץ"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אסתר עילם (1939 – 1 באוגוסט 2023) הייתה דמות מרכזית בפמיניזם הישראלי מראשית דרכו. פעילותה של עילם וכתיבתה בנושאים הקשורים בפמיניזם וצדק חברתי זיכו אותה בפרסים והכרה, ביניהם תואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית.

עילם הייתה יוזמת ומקימת התנועה הפמיניסטית בתל אביב (1971), ואחת ממייסדות מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, וכן ממקימות ארגון הפמיניזם המזרחי, אחותי - למען נשים בישראל. הייתה פעילה במגוון תחומים בפמיניזם הישראלי, כולל בתחומי הפוליטיקה, התרבות, והחינוך. הייתה היוזמת של אירועים ראשוניים בישראל נגד אלימות מינית ומגדרית, ופעילה למען שלום.

ביוגרפיה

עילם נולדה כאסתר ספורטה בשנת 1939, בתל אביב, למרים (לבית דה-מאיו), ולאון שעלו מסלוניקי. ולה בנוסף שתי אחיות ואח.

בשנת 1964, היא נישאה לזוהר עילם: פסיכולוג, סופר, ומארגן קהילתי, אותו הכירה במהלך התואר הראשון שלה. היא סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב ב-1972.

עילם למדה לתואר שני בסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב. כשהשלימה את עבודת התזה שלה בנושא סטראוטיפים מיניים. במהלך לימודיה היא עבדה כעוזרת מחקר של דפנה יזרעאלי, בנושא "נשים מנהיגות בתקופת היישוב". היא גם עבדה כחוקרת בפרויקט האקדמי "עיירות פיתוח בפריפריה הישראלית" (1978)[דרושה הבהרה]. בשנת 2002 סיימה תואר שני בפילוסופיה, בו בחנה עילם את האפשרות "ליצור מדע פמיניסטי: פילוסופיה פמיניסטית של מדע לנוכח בקורות על ההבחנה 'פרטי-ציבורי'".

לדבריה של עילם, היא הייתה כבר אם לשני ילדים כשהבינה, בשנת 1970, עד כמה כל צעד ושעל בחייה מושפעים מהיותה אישה בחברה פטריארכלית. מכך, החליטה לפעול לשינוי היחס המגדרי בחברה ובמוסדותיה, והיא מקדמת מטרה זו הן כפעילת שטח ובמסגרת ארגונים ותנועות שונות, והן באקדמיה.[1]

עילם נפטרה ב-1 באוגוסט 2023 נקברה בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא..[2]

פעילות פמיניסטית

עיינו גם בפורטל:
פורטל פמיניזם

עילם הייתה בין ה"אמהות המייסדות" של הפמיניזם בישראל. בשנת 1972, היא הקימה את הקבוצה הפמיניסטית הראשונה בתל אביב, הקבוצה לשחרור האישה, שהפך כעבור שלוש שנים לעמותת "התנועה הפמיניסטית בישראל".[3] היא כיהנה כיו"ר הארגון בכל שנה מחדש מהיווסדותו ועד שנת 1992. במסגרת פעילותה בתנועה, היא הקימה והנחתה קבוצות להעלאת תודעה, והובילה פרויקטים בתחומי חינוך, הסברה, וארגון. בנוסף, כתבה וערכה עילם את ביטאון התנועה, ושמשה כדוברת בערוצי התקשורת ואל מול ארגונים וקהילות שונות. היא חילקה את זמנה בין עבודת חינוך - שכללה הרצאות והדרכת תלמידות וסטודנטיות, לבין עבודה להרחבת השיח הפמיניסטי והעלאתו לסדר היום הציבורי. בין הפרויקטים הפוליטיים שהנהיגה עילם הם הקמפיינים לתיקון חוק ההפלות ולקבלת חוק יסוד שוויון זכויות האישה.[4]

בשנת 1975, מונתה עילם על ידי ראש הממשלה יצחק רבין ל"וועדת נמיר" למעמד האישה בישראל. היא השתתפה בצוותים "נשים בפוליטיקה" ו"נשים בחינוך". הדו"ח הסופי של הוועדה הוגש לראש הממשלה מנחם בגין בשנת 1977, וכלל את מחקרה על סטראוטיפים מיניים בחומרי לימוד של בתי הספר היסודיים, אותו ערכה יחד עם מיכל בלר.

בשנת 1977, הייתה עילם בין מקימות מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. היא פעלה כרכזת הארגון במהלך ארבע השנים הראשונות של קיומו, ופעילותה במרכז גם לאחר מכן, במהלך שנות ה-1980, כללה התנדבות בקו החם, הכשרת מתנדבות, הרצאות על אלימות מינית, דוברות וליווי נפגעות. עילם גם תרמה לתיעוד פעילותו ההיסטורית של המרכז. מאוחר יותר, היא הייתה ממייסדות הקו החם לגברים במרכז הסיוע.[5]

בשנות ה-1980, המשיכה עילם להקים ולהשתתף ביוזמות פמיניסטיות ואחרות למען צדק חברתי. משנת 1979 ועד 1986, הייתה חברת דירקטוריון במפלגת מרצ, בראשותה של שולמית אלוני. בתחילת העשור היא עבדה כרכזת קהילתית בשכונת נווה עופר שבדרום תל אביב, ובמהלך מספר שנים הייתה בוועדת ההיגוי של ארגון שח"ל - שירותי עזרה לקרבנות. היא ישבה גם בוועדת ההיגוי הראשונה של שתיל, מטעם הקרן החדשה לישראל. בין 1982 ל-1987, היא הייתה בין מייסדות ומארגנות הקולקטיב "נשים נגד אלימות נגד נשים", אשר פעל למיגור פורנוגרפיה, ויזם פעילות שטח כגון מצעדי "לקחת בחזרה את הלילה" (אנ') כחלק מתנועת נשים עולמית נגד אלימות, והקמפיין "נהגת תני טרמפ לאישה". ב-1985 ארגנה את ההפגנה הראשונה נגד אונס, וכן את ההפגנה הראשונה שהתקיימה ליד בתי משפט בתל אביב בגין פסק הדין במקרה האונס הקבוצתי בשומרת. אחד ההישגים המקצועיים של עילם בתקופה זו היה הקמת מרכז ייעוץ לאישה, עם סניפים בירושלים ורמת גן, המרכז הראשון מסוגו בישראל, המציע פסיכותרפיה פמיניסטית.

עילם הייתה אחת מהחברות הראשונות בשדולת הנשים בישראל, היא הייתה חברה מייסדת וחברת דירקטוריון של פורום ארגוני הנשים בין 1984–1989, והקימה ב-1985 את "משמר הנשים", ארגון להגנה עצמית של נשים המתגוררות בצפון תל אביב, בתקופה שבה פעל באזור "האנס מצפון תל אביב". עילם הפכה לפעילה למען השלום אחרי שהשתתפה בכנס האו"ם בדבר נשים בניירובי (אנ') בשנת 1985, כמייצגת התנועה הפמיניסטית ושדולת הנשים. בסוף שנות השמונים הייתה עילם פעילה בארגון נשים בשחור, ומאז ממשיכה להיות פעילה ביוזמות שלום והידברות, במיוחד עם נשים פלסטיניות.[6]

בשנת 1990, יזמה והשתתפה עילם ב"מבצע עדות", שנערך על ידי מספר ארגונים פמיניסטיים אשר אספו עדויות מנפגעות אלימות דרך שיחות טלפון. באותה השנה, השתתפה עילם בקבוצה הישראלית הראשונה לתקשורת אמפתית לא אלימה, על פי שיטתו של מרשל רוזנברג, מארצות הברית, וכן בקורסי גישור ובסמינרים משותפים אשר חיברו בין יהודים ופלסטינים. בין פעולותיה הנוספות בשנים אלו, עילם הייתה ממקימות ומפעילות הקואליציה נגד סחר בנשים וארגון "תמר", למען נשים בזנות.[7] בתחילת עשור זה, בשיתוף עם אישה שעסקה בזנות, הקימה עילם את הארגון "אנחנו שוות", אשר פעל לסיוע לזונות,[8] וביצירת שינוי בגישת הציבור אליהן. הארגון קיים סיורים בשטח ובמכונים, ערך פעילות חינוכית, הוציא לאור ידיעון, ותרם למחקר ולכתבות בנושא. עילם היא גם ממייסדות בית הספר הקהילתי לנשים, המחויב לרב-תרבותיות, וערכה עבורו ביבליוגרפיה של ספרות פמיניסטית בעברית ובאנגלית, ותוכנית לימודים לקורס על אלימות נגד נשים.

בשנת 2000, יחד עם פעילות פמיניסטיות נוספות, ביניהן בהן הנרייט דהאן כלב, ויקי שירן, נטע עמר ושולה קשת, הוקמה תנועת "אחותי - למען נשים בישראל", ארגון פמיניזם מזרחי המתמקד בקידום נושאים של צדק כלכלי, חברתי, פוליטי ותרבותי ולהעצמת הסולידריות עם נשים מקבוצות לא-הגמוניות בישראל. עילם היא חברת הוועדה המנהלת, ושירתה בוועדות ההיגוי של פרויקטים במסגרת התנועה כגון "נשים בונות תרבות של שלום", פיתוח כלכלה פמיניסטית", "קורס מנהיגות נשים", "נגד סחר בנשים", "נשים כותבות שלום", "סחר הוגן", "רווחת פעילות פמיניסטיות", "קואליציית לבי במזרח", ועוד. היא מייצגת את "אחותי" בפורומים ארגוניים שונים של נשים, וכן בכנסת ובמסגרות של פעילות למען זכויות אזרח ואדם.[9]

במאי 2013, השתתפה עילם בפעילות "נשים בצהוב", קבוצת סיור בדרום תל אביב אותה הקימה הפעילה המזרחית אורטל בן דיין, להגנה על נשים בשכונה מפני אלימות. ב-2018 הייתה פעילה ב"מזרחים ומזרחיות נגד הגירוש", והייתה אחת מהנואמות המרכזיות בהפגנה הגדולה שנערכה בדרום תל אביב נגד גירוש פליטים אפריקאים, במרץ 2018.[10]

פוליטיקה

בשנים 2008–2014 הייתה עילם חברה בסיעה המורחבת של "עיר לכולנו".

בספטמבר 2018 הצטרפה עילם לרשימתו של אסף הראל - "אנחנו העיר", לבחירות לעיריית תל אביב.[11]

מחקר וכתיבה

במהלך שנות פעילותיה, במסגרת ומחוץ ללימודי התואר שלה, עסקה עילם במחקר ובכתיבה פמיניסטית. בין הנושאים שכתבה עליהם עילם הם פוליטיקה, שיטות מחקר, ניתוח טקסטים מכל דיסציפלינה מעמדה פמיניסטית, אלימות מינית, תרבות, ועוד. עילם ביקרה את השיח הפמיניסטי ההגמוני, אשר יובא בעיקרו מארצות הברית בתור אימפריאליזם תרבותי, וטענה שהוא מנציח את הריבוד המעמדי בין נשים. עקרון פמיניסטי חשוב של עילם, וכך בפמיניזם המזרחי, הוא ההכרה בכך שלא רק הפטריארכיה ממצבת בחברה ובמוסדותיה גברים כבעלי הכוח היחסי, אלא שגם בין נשים יש הבדלים ביחסי הכוח ונגישות למשאבים בשל מוצאן, מעמדן וגורמים מצטלבים נוספים.

במשך זמנה באקדמיה, פעלה עילם רבות להכנסת הפמיניזם אל בין כותלי המוסדות, ועריכת הכרות לסטודנטיות ולמרצות כאחד עם התחום. עם זאת, היא בין המבקרות של האקדמזציה של השיח, אשר לפי הניתוח שלה מנכס את הפמיניזם מהשטח, ותורם להשתקת הנשים שהן מלכתחילה חברות בקבוצות מודרות לשוליים, ואשר קולן פחות נשמע.[12]

פרסומים

ספרים

פרקים בספרים

  • "Rape and Rape Survivors in Israel", translated by Sharon Ne'eman, In: Eds: Bara Swirksi and Marilyn P. Safir Calling the Equality Bluff: Women in Israel New York: Pergamon Press, pp. 312–318
  • "Preliminary Report on Israel". In: Gail Pheterson (editor), Margo St. James (Foreword) A Vindication of the Rights of Whores Seatle, Washington, The Seal Press, 1989, pp. 277–280

דו"חות ומאמרים

  • "פורנוגרפיה ודיכוי מרובה של נשים" בתוך: לאחותי גזענות סקסיזם והדרה מרובה של נשים בראי האמנות החזותית בישראל, 2018. עורכת: שולה קשת, עמ' 105–110. (גם בתרגום לערבית ולאנגלית)
  • "בשירות הממסד", נגה, גיליון 30, 1996, עמ' 16–19
  • "סטראוטיפים מיניים בספרי הלימוד בבית הספר היסודי", עם מיכל בלר, פרק בדו"ח הסופי לוועדת הממשלה למעמד האישה בישראל, 1978

פרסים והכרה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסתר עילם בוויקישיתוף
מאמרים של אסתר עילם

הערות שוליים

  1. ^ "פמיניסטית באקדמיה בשנות השבעים", אסתר עילם, מגדר - כתב עת למגדר ופמיניזם, גיליון 1, דצמבר 2012, עמ' 118
  2. ^ הודעה על פטירתה של ד״ר אסתר עילם, באתר איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, ברשת החברתית פייסבוק, ‏1 באוגוסט 2023
  3. ^ Dr. Seema Ahuja, Changing Status of Jewish Women in Israel, 1948-2000, Himalaya Publishing House, 2016
  4. ^ ד"ר (כבוד) אסתר עילם – מייצגת המאבק הפמיניסטי בישראל מאז ראשית שנות ה-70, שולה קשת, פרלמנט נשים, 16 באפריל 2017
  5. ^ מבט אישי על ארבעים שנה של מרכז הסיוע, אסתר עילם, איגוד ומרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, 2018
  6. ^ עושות סדר - נשים בארגוני שלום, הטלוויזיה החברתית, 3 במרץ 2015
  7. ^ תמר - הנשמה מתחת לבגדים (ע"ר), באתר משרד המשפטים
  8. ^ Nomi Levenkron, THE LEGALIZATION OF PROSTITUTION: MYTH AND REALITY, Hotline for Migrant Workers
  9. ^ פרוטוקול מס' 442 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, הכנסת העשרים, באתר Nevo Law, ‏4 ביולי 2017
  10. ^ מיה איידן, 500 משתתפות בצעדת נשים נגד גירוש מבקשי המקלט, באתר TV.10, ‏9 במרץ 2018
  11. ^ בת"א-יפו הוקמה הרשימה היהודית-ערבית 'אנחנו העיר' בשותפות עם חד"ש, חד"ש, 29 בספטמבר 2018
  12. ^ העידן שמעבר ל'שיטת הרבעים' – השלב הבא בהתמודדות של פמיניסטיות בישראל עם אי השוויון בין נשים, אסתר עילם, הקשת הדמוקרטית המזרחית, אוקטובר 2003
  13. ^ פרסי לאונור ולארי זוסמן-ג'וינט למצוינות בתחום השירותים החברתיים בישראל, ג'וינט ישראל, 2005
  14. ^ יקירי תל אביב-יפו, באתר עיריית תל אביב-יפו, ‏2010
  15. ^ עמוד הפייסבוק של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, 29 בינואר 2023

Read other articles:

Géza Balkay

Artikel ini sebatang kara, artinya tidak ada artikel lain yang memiliki pranala balik ke halaman ini.Bantulah menambah pranala ke artikel ini dari artikel yang berhubungan atau coba peralatan pencari pranala.Tag ini diberikan pada November 2022. Géza BalkayLahir(1952-09-05)5 September 1952Budapest, HungariaMeninggal3 April 2006(2006-04-03) (umur 53)PekerjaanPemeranTahun aktif1976-2006 Géza Balkay (5 September 1952 – 3 April 2006) adalah seorang pemeran televisi dan...

 

Kampung Adat Worowatu

Artikel ini perlu diwikifikasi agar memenuhi standar kualitas Wikipedia. Anda dapat memberikan bantuan berupa penambahan pranala dalam, atau dengan merapikan tata letak dari artikel ini. Untuk keterangan lebih lanjut, klik [tampil] di bagian kanan. Mengganti markah HTML dengan markah wiki bila dimungkinkan. Tambahkan pranala wiki. Bila dirasa perlu, buatlah pautan ke artikel wiki lainnya dengan cara menambahkan [[ dan ]] pada kata yang bersangkutan (lihat WP:LINK untuk keterangan lebih lanjut...

 

Tupolev Tu-75

Artikel ini perlu diwikifikasi agar memenuhi standar kualitas Wikipedia. Anda dapat memberikan bantuan berupa penambahan pranala dalam, atau dengan merapikan tata letak dari artikel ini. Untuk keterangan lebih lanjut, klik [tampil] di bagian kanan. Mengganti markah HTML dengan markah wiki bila dimungkinkan. Tambahkan pranala wiki. Bila dirasa perlu, buatlah pautan ke artikel wiki lainnya dengan cara menambahkan [[ dan ]] pada kata yang bersangkutan (lihat WP:LINK untuk keterangan lebih lanjut...

1838 Maine gubernatorial election

Election for Governor of Maine 1838 Maine gubernatorial election ← 1837 September 10, 1838 1839 →   Nominee John Fairfield Edward Kent Party Democratic Whig Popular vote 46,216 42,897 Percentage 51.58% 47.88% Governor before election Edward Kent Whig Elected Governor John Fairfield Democratic The 1838 Maine gubernatorial election took place on September 10, 1838. Incumbent Whig Governor Edward Kent was defeated for re-election by Democratic candidate John Fairf...

 

Ōmachi, Nagano

Ōmachi 大町市Kota BenderaLambangLocation of Ōmachi in Nagano PrefectureNegara JepangWilayahChūbuPrefekturNaganoPemerintahan • WalikotaTōru UshikoshiLuas • Total565,15 km2 (21,821 sq mi)Populasi (Oktober 1, 2019) • Total26.435 • Kepadatan46,8/km2 (1,210/sq mi)Zona waktuUTC+9 (Japan Standard Time)Simbol kota • PohonCerasus sargentii• BungaErythronium japonicum• BurungLagopus muta• BinatangCapricorn...

 

Dirk Strangely

American artist This article uses bare URLs, which are uninformative and vulnerable to link rot. Please consider converting them to full citations to ensure the article remains verifiable and maintains a consistent citation style. Several templates and tools are available to assist in formatting, such as reFill (documentation) and Citation bot (documentation). (August 2022) (Learn how and when to remove this template message) Dirk StrangelyBornJohn Christopher Carson (1978-08-08) August 8, 19...

Reynolds Beal

American artist Reynolds Beal, Echo Bay, New Rochelle, 1914 Reynolds Beal (October 11, 1866 – December 18, 1951) was an American Impressionist and Modernist artist.[1] Early life and career The elder brother of painter Gifford Beal, Reynolds was born in New York City. He and his brother Gifford spent their summers at Wilellyn in Newburgh, New York, on the Hudson River, and together they would later design the gardens at Wilellyn. His father was William Reynolds Beal, whose brother T...

 

Rees Howell Gronow

Rees Howell Gronow (1794 – 22 November 1865), Captain Gronow, was a Welsh Grenadier Guards officer, an unsuccessful parliamentarian, a dandy and a writer of celebrated reminiscences. Origins and education He was the eldest son of William Gronow of Court Herbert, Neath, Glamorganshire, who died in 1830, by Anne, only daughter of Rees Howell of Gwrrhyd. He was born on 7 May 1794, and was educated at Eton, where he was intimate with Shelley. Army career On 24 December 1812 he rec...

 

Young Tom Edison

Young Tom EdisonPoster filmSutradaraNorman TaurogProduserJohn W. Considine, Jr.Ditulis olehHugo ButlerBradbury FooteDore ScharyPemeranMickey RooneyFay BainterGeorge BancroftPenata musikEdward WardSinematograferSidney WagnerPenyuntingElmo VeronPerusahaanproduksiMetro-Goldwyn-MayerDistributorLoew's Inc.Tanggal rilis 15 Maret 1940 (1940-03-15) Durasi86 menitNegaraAmerika SerikatBahasaInggris Young Tom Edison adalah sebuah film biografi tahun 1940 tentang kehidupan awal penemu Thomas E...

Doctor Who specials (2013)

2013 special episodes of Doctor Who Season of television series Doctor Who2013 specialsDVD box set cover artStarringMatt SmithJenna ColemanDavid TennantBillie PiperJohn HurtNo. of episodes2 (+2 supplemental)ReleaseOriginal networkBBC OneOriginal release23 November (2013-11-23) –25 December 2013 (2013-12-25)Specials chronology← PreviousSeries 7 Next →Series 8 List of episodes The 2013 specials of the British science fiction television programme Doctor Who are two...

 

Neocerambyx

Neocerambyx Neocerambyx oenochrous Klasifikasi ilmiah Kerajaan: Animalia Filum: Arthropoda Kelas: Insecta Ordo: Coleoptera Famili: Cerambycidae Genus: Neocerambyx Neocerambyx adalah genus kumbang tanduk panjang yang tergolong famili Cerambycidae. Genus ini juga merupakan bagian dari ordo Coleoptera, kelas Insecta, filum Arthropoda, dan kingdom Animalia. Larva kumbang dalam genus ini biasanya mengebor ke dalam kayu dan dapat menyebabkan kerusakan pada batang kayu hidup atau kayu yang telah di...

 

Kabupaten Sekadau

Kabupaten SekadauKabupatenIstana Kusumanegara Sekadau LambangPetaKabupaten SekadauPetaTampilkan peta KalimantanKabupaten SekadauKabupaten Sekadau (Indonesia)Tampilkan peta IndonesiaKoordinat: 0°02′05″N 110°57′02″E / 0.03485°N 110.95066°E / 0.03485; 110.95066Negara IndonesiaProvinsiKalimantan BaratIbu kotaSekadau HilirJumlah satuan pemerintahan Daftar Kecamatan: 7Kelurahan: 76 Pemerintahan • BupatiAron, S.H • Wakil BupatiSubandri...

Quartier de la Place-Vendôme

Place-VendômeQuartier administratifQuartier de la Place-VendômePlace VendômeKoordinat: 48°52′03″N 2°19′46″E / 48.86750°N 2.32944°E / 48.86750; 2.32944Koordinat: 48°52′03″N 2°19′46″E / 48.86750°N 2.32944°E / 48.86750; 2.32944Negara PrancisRegionÎle-de-FranceKomuneParisArondisemenke-1Luas • Total0,269 km2 (0,104 sq mi)Populasi (2016)[1] • Total2,743 • ...

 

2016年美國總統選舉

2016年美國總統選舉 ← 2012 2016年11月8日 2020 → 538個選舉人團席位獲勝需270票民意調查投票率55.7%[1][2] ▲ 0.8 %   获提名人 唐納·川普 希拉莉·克林頓 政党 共和黨 民主党 家鄉州 紐約州 紐約州 竞选搭档 迈克·彭斯 蒂姆·凱恩 选举人票 304[3][4][註 1] 227[5] 胜出州/省 30 + 緬-2 20 + DC 民選得票 62,984,828[6] 65,853,514[6]...

 

2016年美國總統選舉

2016年美國總統選舉 ← 2012 2016年11月8日 2020 → 538個選舉人團席位獲勝需270票民意調查投票率55.7%[1][2] ▲ 0.8 %   获提名人 唐納·川普 希拉莉·克林頓 政党 共和黨 民主党 家鄉州 紐約州 紐約州 竞选搭档 迈克·彭斯 蒂姆·凱恩 选举人票 304[3][4][註 1] 227[5] 胜出州/省 30 + 緬-2 20 + DC 民選得票 62,984,828[6] 65,853,514[6]...

Paul Piesse

New Zealand politician Paul Piesse at the 2007 Alliance party conference Paul Egerton Piesse is a former co-leader of the Alliance, a New Zealand political party, and union activist. Biography Piesse has been heavily involved in the union movement, and has held a number of senior organisational roles. He was originally a supporter of the Labour Party, and in 1969 stood for Labour in the Rangiora electorate, coming second.[citation needed] In the lead up to the 1984 election Piesse con...

 

The Gaston Gazette

North Carolina-based newspaper The Gaston GazetteThe May 5, 2008, front page ofThe Gaston GazetteTypeDaily newspaperFormatBroadsheetOwner(s)GannettPublisherLucy TalleyEditorNAFounded1880LanguageAmerican EnglishHeadquarters1893 Remount Rd.Gastonia, North Carolina 28054  United StatesCirculation9,883 (as of 2018)[1]OCLC number27041214 Websitegastongazette.com The Gaston Gazette is a daily newspaper based in Gastonia, North Carolina. The newspaper was owned by Freedom Communicat...

 

對習近平的負面稱呼

习近平 习近平自2012年出任中共中央总书记成为最高领导人期间，因其废除国家主席任期限制、开启总书记第三任期、集权统治、公共政策与理念、知识水平和自述经历等争议，被中国大陸及其他地区的民众以其争议事件、个人特征及姓名谐音创作负面称呼，用以恶搞、讽刺或批评习近平。对习近平的相关负面称呼在互联网上已经形成了一种活跃、独特的辱包亚文化。 权力�...

Remich

Commune in LuxembourgRemich RéimechCommune Coat of armsMap of Luxembourg with Remich highlighted in orange, and the canton in dark redCoordinates: 49°32′40″N 6°22′00″E / 49.5444°N 6.3667°E / 49.5444; 6.3667Country LuxembourgCantonRemichArea • Total5.29 km2 (2.04 sq mi) • Rank102nd of 100Highest elevation253 m (830 ft) • Rank102nd of 100Lowest elevation142 m (466 ft) ...

 

René Lévesque

Premier of Quebec from 1976 to 1985 This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: René Lévesque – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (February 2024) (Learn how and when to remove this message) For other uses, see René Lévesque (disambiguation). René LévesqueGOQLévesque in 196123rd Premi...