בשנת 1962 פנו הורי חללי קרב סוכריר, שהיו כולם בני ראשון לציון, למחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון וביקשו אנדרטה לזכר בניהם. בינואר1963 הגיש האדריכלאשר חירם את תוכניות האנדרטה. הורי הלוחמים של חטיבת גבעתי שנפלו בקרבות הבלימה ליד אשדוד דרשו שגם בניהם יונצחו על האנדרטה[1]. במשך כמה שנים נמשך ויכוח על ההנצחה באתר. בנובמבר1966 נקבעה פשרה שבמסגרתה הוסיף חירם מאחורי האנדרטה המקורית קיר אבן ועליו הונצחו חללי גבעתי. ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בשנת 1967 התקיים באנדרטה המורחבת טקס זיכרון משותף לשתי קבוצות החללים.
בשנת 1965, הורי י"א חללי קרב סוכריר נטעו 11 עצים ביער המגינים על שמו של צבי צילקר, כאות תודה על פועלו להקמת הגלעד לזכרם.[2]
האנדרטה
האנדרטה נבנתה משני גושי אבן מוארכים. גוש אחד מונח במקביל לקרקע והגוש השני נשען עליו וניצב בהטיה. על גבי הגוש העליון חרוטים סמל צה"ל, שמות 11 החללים והכתובת:
העובר כאן זכור!
אנו פתחנו את השער לניצחון,
על גופותינו נסלל הנתיב לנמל אשדוד.
מאחורי גושי האבן נבנה קיר הזיכרון בזווית המזכירה את הגוש העליון. על גבי הקיר מוצב לוח שיש עם הכותרת ”ואלה שמות הנופלים בקרב על אשדוד במלחמת הקוממיות”, שמות 53 חללי גבעתי ושורת הסיום ”זכרם ינון לנצח”.
גלריה
האנדרטה
קיר הזיכרון לחללי חטיבת גבעתי שנפלו בקרבות הבלימה ליד אשדוד
האנדרטה המקורית, ברקע – קיר הזיכרון לנופלים בני ראשון לציון
