אח הוא מתקן בערה, בדרך כלל מלבנים או אבן, שנמצא בבית, בו שומרים אש לחימום הבית ולבישולמזון. מתקן בערה זה בדרך כלל מורכב מאבן אח אופקית ולעיתים קרובות משולבת עם קיר נמוך וחלקי מאחורי האח, קמין, תנור אפייה, קולט אדים או ארובה. למשך מאות שנים, האח היה נחשב כמאפיין המרכזי, האינטגרלי והחשוב ביותר של הבית. בעידן המודרני, מאז הופעת ההסקה המרכזית, ברוב הבתים, האח הוחלף בתנורי החימום, כיריים, תנורי אפייה וכן מכשירי חשמל ביתיים אחרים.
לפני המהפכה התעשייתית, תכנון מקובל של אח היה להציב אותו באמצע החדר כמוקד פתוח, כאשר העשין היה יוצר דרך חור עשן בגג. בעיצובים שלאחר המהפכה התעשייתית, הגג היה מוצק ורציף יותר, ואילו האח הוצב בצד החדר וצויד בדרך כלל בארובה.
^תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ', עמוד א' "והאח לפניו מבערת", מאי אח?... ושמואל אמר עצים שנדלקו באחוונא - ובפירוש רש"י "באחוה - כל העצים נדלקין זה מזה הקטן מדליק הגדול"
^Hansen, William F.. Handbook of classical mythology. Santa Barbara, Calif.: ABC-CLIO, 2004. 202. מסת"ב 1576072266
^Boyce, Mary. A history of Zoroastrianism. 2nd impression with corrections. ed. Leiden: E.J. Brill, 1989. 154. מסת"ב 9004088474
