אוריאל זוהר
Ouriel Zohar

צילום מ-2009
לידה	1952 (בן 72 בערך) מחוז המרכז, ישראל
מדינה	צרפת, ישראל
עיסוק	משורר, במאי, מחזאי, סופר, מתרגם, דרמטורג
שפות היצירה	צרפתית, עברית, אנגלית
תחום כתיבה	מחזאות, מחקר, שירה, סיפורת, עיון, תרגום
נושאי כתיבה	תיאטרון מדעי, תיאטרון קהילתי, מחזות לילדים (אגדות קסומות ומקוריות), קומדיות, טרגדיות, שירה אמונית, רומנים, מחקרים על יוצרים, על במאים

אוריאל זוהר (נולד ב-1952) הוא במאי תיאטרון, סופר, משורר, מחזאי, מתרגם ודרמטורג ישראלי. פרופסור במחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון, פרופסור מן המניין באוניברסיטאות הסורבון ובית הספר הגבוה ללימודי תעשייה וניהול בפריז.

זוהר נולד וגדל בקיבוץ תל יצחק. בצעירותו שיחק בהופעות תיאטרון ב"משואה", בקיבוץ תל יצחק, בבימוי השחקן והבמאי אליהו גולדנברג. סיים שירות צבאי, עקב פציעה, בשנת 1970. למד בחוג לתיאטרון ובחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, שם סיים תואר ראשון ושני. התמחה בבימוי ובכתיבת מחזות. עבד בתיאטרון באר שבע, בתיאטרון החאן ובתנועה הקיבוצית. הצגתו המקצועית הראשונה, "היותר חזקה" מאת אוגוסט סטרינברג, הועלתה במועדון בן-יהודה בתל אביב בשנים 1975–1976. במקביל הדריך שחקנים בשכונת התקווה. ב-1976 ביים את קלינקה עם ליאור ייני ודני כץ. בשנת 1978 החל לביים בפריז. את עבודת הדוקטורט שלו, בנושא משמעות הקדושה בתיאטרון הקהילתי, כמקור להשראה קולקטיבית ואוניברסלית^[1], סיים בהצטיינות באוניברסיטת פריז VIII של הסורבון, שם שהה 9 שנים, ובה הרצה בשנים 1980–1985. פרסם למעלה מ-150 מאמרים בתחום התיאטרון. בכתביו ניכרת הערכתו לאישים פיטר ברוק, קונסטנטין סטניסלבסקי, יז'י גרוטובסקי, אוגוסטו בואל, מרטין בובר ואהרון דוד גורדון, כבעלי השפעה עמוקה על התיאטרון. ביים כ-75 הצגות תיאטרון בישראל, בקנדה, באסיה, באפריקה ובאירופה.

בשנת 1986 הקים את תיאטרון הטכניון, שם ביים 52 הפקות עם הסטודנטים, חלקן הופיעו בפסטיבלים בינלאומיים רבים באירופה ובישראל. מלמד אסתטיקה של בימוי, דרמה ישראלית, כתיבת מחזות, הפקת הצגות, משחק ובימוי בטכניון ועוסק בתיאטרון רפואי-שמשי-רוחני^[2]. זוהר נחשב למרצה מצטיין בטכניון וזוכה מדי שנה בתעודה מנשיא הטכניון, על הצטיינותו זו. היה חבר "ועדת משפט חברים" בארגון הסגל האקדמי בטכניון.

זוהר היה דרמטורג בתיאטרון הבימה 1989-1990, ובתיאטרון חיפה 1995-1997. בשנים 1987–1994 ניהל פרויקט לקיום יהודי-ערבי באמצעות האמנויות, ולימד במכללת בית ברל. ממקימי תיאטרון אל-מידאן 1994 בתפקידו כחבר הנהלת המועצה לתרבות ואמנות חיפה ויו"ר הוועדה לתיאטרון. היה חבר מועצת והנהלת בית הגפן. בשנת 2013 נבחר לייצג את חיפה בפרלמנט הישראלי פלסטיני IPC, והוצב המקום השני בהנהלה וחבר הנאמנים, מייד לאחר המייסד עו"ד יוסף אבישר^[3]

בשנים 1993–1999 סגן נשיא האגודה הבינלאומית לתיאטרוני אוניברסיטה IUTA-AITU שמרכזה באוניברסיטת לייז' וב-2005 נבחר לחבר כבוד בה. משנת 1995 פרופסור אורח באוניברסיטת פריז HEC ומ-1997 פרופסור מן המניין באוניברסיטת פריז VIII.

ב-1993 ביים את מוחמד בכרי בהצגתם "עונת הנדידה אל הצפון", זוכה פרס השחקן המצטיין בפסטיבל עכו. בשנים 1995–1998 ביים בעברית, ערבית וצרפתית את "מונולוג בכרי" והופיע כשחקן לצידו, בסיבובי הופעות באירופה.

החל מ-2002 שיחק בתיאטרונה של ביאטריס ברו בצרפת. ב-2006 הקים להקת תיאטרון בפריז. הצגתו "אויב העם" מאת הנריק איבסן בצרפתית הופיעה ברחבי העולם^[4]. "אויב העם" בעברית, בתיאטרון הטכניון, זכתה לציון לשבח על משחקו של פרופ' רוני נבון, בפסטיבל בנוונטו, איטליה 2009.

החל מ-2007 שופט בינלאומי בתחרויות תיאטרוני סטודנטים באירופה (פריז, מינסק, מוסקבה). מנחה כיתת אמן במשחק ובימוי, בפסטיבלים בינלאומיים באירופה. ב-2009 נבחר להיות חבר באיגוד כללי של סופרים בישראל. פרסם באינטרנט אלפי יצירות שירה וסיפורת.

ב-2011-2010 ביים בתיאטרון Théâtre de l'Île Saint-Louis בפריז את להקתו^[5] עם הצגתה "סרפיטה" בעיבוד שכתב עם ברברה היימן לרומן מאת אונורה דה בלזק. ההצגה הופיעה גם ביוון^[6], בקונגו-ברזוויל ובבריסל.

ב-2012 ההצגה הופיעה בתיאטרון "בית בלזק" ובתיאטרון דריוס מיו בפריז, בחיפה, באיסטנבול, בשווייץ ובפסטיבל הבינלאומי ה-24 של פורטו-הלי, יוון. ב-2013 במנטון (Menton) דרום צרפת וב-2014 באורוויל שבהודו. ב-2012 נסע עם מחזהו המקורי והצגתו "הבגד הבלתי נראה" להופיע בפסטיבל הבינלאומי של אוניברסיטת סנקט פטרבורג^[7].

ב-2013 ביים את "מסר למטריאליסטים" (Message aux Matérialistes) מאת אומרם מיכאל איבנהוב, בשווייץ, בפסטיבל הבינלאומי ה-25 של פורטו-הלי, יוון, במנטון (Menton) דרום צרפת וב-2014 באורוויל, הודו. ב-2015 בפריז, בשני תיאטרונים.

ב-2015 ביים את מחזהו "חניכות שמים" בשווייץ, בריסל, פריז (בשני תיאטרונים), פרז'וס ואקס-אן-פרובאנס.

ב-2017 מביים את מחזהו Das Unsichtbare Kleidungsstück (הבגד הבלתי נראה) בפני הקהילה הגרמנית בדרום צרפת.

ב-2018 מרצה באוניברסיטת מוסקבה הממלכתית על שם מיכאיל לומונוסוב, על "רובוטיקה, החסרונות והיתרונות".

ב-2019 מרצה באוניברסיטת טקסס אוסטין בנושא: "ההומור המזרחי כבסיס לחוכמה האנושית". באותה שנה מביים את מחזהו "Our Father Who" בשפה האנגלית, בפני הקהילה האנגלית בעיר פרג'וס, צרפת^[8]

בשנים 2022–2024 מחזהו "הילד שיודע לעוף" מוצג בשפה הספרדית בקולומביה בערים Villa de Leyva, בוגוטה וקרטחנה (קולומביה)^[9]

ביים מחזות רבים, חלקם פרי עטו או בתרגומו. חלקם בעבודה קולקטיבית עם השחקנים. מחזות בבימויו מועלים בתיאטראות בכל הארץ, בפסטיבלים וברחבי העולם. זוהר שיחק במספר מחזות מאת שייקספיר, מולייר וויקטור הוגו בבימוי במאים ישראלים ובעיקר תחת בימויה של ביאטריס ברו בצרפת. מחזות בתרגומו כוללים בין השאר את "טרטיף" ו"הקמצן" מאת מולייר, "משחק האהבה והגורל" מאת פייר דה מאריבו (הצגה זו הופיעה בפריז), העצם מאת בירגו דיופ (הצגה זו הופיעה באוניברסיטאות מורסיה ואליקנטה), הרצאת הציפורים^[10] מאת פאריד אל-דין אטאר, אשר בוימו בידי פיטר ברוק, ועוד.

בין תלמידיו השחקן ובמאי הקולנוע סכנדר קובטי יוצר הסרט "עג'מי", במאי התיאטרון שלמה פלסנר, המחזאית, תסריטאית, שחקנית הדר גלרון, המחזאית יוספה אבן-שושן ורבים אחרים בתחומיו.

• פגישות עם פיטר ברוק, הוצאת זוהר, 176 עמ', תל אביב, 1990
• הענקים וילדי השמש, הוצאת גוונים, 333 עמ', תל אביב, 1998. זוכה פרס קרן חיפה 1997
• חשיבות מחקר התיאטרון באוניברסיטה טכנולוגית-מדעית (דוגמת הטכניון) 2007^[11]
• חזון תיאטרון הטכניון, 2008^[12]
• Ma vie en Israël à la lumière des pins parasols avec Martine Zohar, éditions Persée, 421 p. France 2009
• מי אני אלוהים שבתוכי? הוצאת עקד 79 עמ', תל אביב 2011^[13][14]
• אהבתך מתבוננת בי מאחורי הגדר, הוצאת אחוה, 167 עמ', חיפה 2013
• יה מתעורר משבר לאושר, הוצאת אחוה, 176 עמ', חיפה 2015
• מסרים מפתיעים מקבוצתי בשמים, ספר אלקטרוני בהוצאת אוריון, 456 עמ', 2015, בהוצאת מנדלי מוכר ספרים ברשת ובהוצאת אמזון בצרפתית 2016
• 2015 ,The Invisible Garment, Amazon.com (הבגד הבלתי נראה)
• 2016 ,L'enfant qui savait voler Amazon.com (הילד שידע לעוף), E-book
• 2016 ,La Clairvoyante, Amazon.com (רואת בהיר)
• Seraphita Seraphitus: L'androgyne, Amazon.com, 2017 (סרפיטה סרפיטוס)
• 2017 ,Un Agriculteur, Amazon.com (החקלאי)
• 2017 ,Ariel et le monstre lumineux: Dialogue initiatique, Amazon.com (אריאל והמפלצת המוארת: דיאלוג חניכותי)
• 2017 ,L'Initiation du Ciel: Pièce de Théâtre (חניכות שמיים: מחזה)
• Our Father Who..., ("אבינו ש...") אתר הוצאת אמזון 2018
• הילד שיודע לעוף, הוצאת ספרי ניב, מחזה לילדים ונוער 2018, 38 עמ'. תורגם לצרפתית ולאנגלית
• מן האור באת ואל האור תשובי, שירה ודיאלוגים, בעריכת אביבית חזק, באמזון בעברית, 188 עמ', 2018
• Aura's Conflict, ("הקונפליקט של אורה") אתר הוצאת אמזון 2018
• The New Generation, ("הדור החדש") אתר הוצאת אמזון 2020
• La Lumière des Soucoupes Volantes, ("אור צלחות מעופפות") אתר הוצאת אמזון 2020
• Atlantis sous l'eau, ("אטלנטיס מתחת לים") אתר הוצאת אמזון 2021
• !OVNIS : RETOUR À LA LUMIÈRE, ("עב"מים: השיבה לאור") אתר הוצאת אמזון 2021
• Le Roi ne dort pas, ("המלך לא ישן") אתר הוצאת אמזון 2021
• Le Voyage de la Quatrième à la Cinquième Dimension, ("המסע מהמימד הרביעי לחמישי") אתר הוצאת אמזון 2021

כתב כ-45 מחזות, להלן כמה כותרים^[15]:

• "לתקן את התנ"ך", בימוי ערן פרייס, עם שחקני תיאטרון החאן.
• "ישמעם את הגר" 1974 משחק: איציק ויינגרטן^[16].
• "קיבוץ", 1979
• "נישואים מעורבים", 1987, עם שלמה פלסנר
• "המזרן הרך", 1988, תיאטרון הטכניון, עם שלמה פלסנר
• "1=3=3/2", 1993, תיאטרון הטכניון
• "סודות", 1998^[17]
• "סוף-סוף", 2001, תיאטרון הטכניון, משחק: סכנדר קובטי
• "PlayBack" פסטיבל ירושלים (2001)
• "שלשלאות שקופות"^[18], 2006. ההצגה הופיעה בשני פסטיבלים בינלאומיים: בברטיסלאבה, (2006) ובמדריד (2007)
• "התמונה החסרה" (לזכר חייל שלנו) 2007^[19]
• "רואה בשדות זרים" 2007^[20]
• "להתקרב דרך אגב", 2008 ,1983^[21]
• "חניכות שמים" (l’Initiation du Ciel), המחזה נכתב בצרפתית בשנת 2014, הוצג בשווייץ, בריסל, פריז, אקס-אן-פרובאנס ופרג'וס, ב-2015

• "הזרעון הקטנטן", פריז, (1985)
• "יונק דבש הזהב", (1989)
• "סינדרלה ושלושת הגמדים", הטכניון, (1991)
• "הפרפר שרצה להיות יפה יותר מן הקשת בענן", (1992)
• "הבגד הבלתי נראה" סנקט פטרבורג, 2011
• "הילד שידע לעוף" בוגוטה, (2021)
• "אורות מספינות החלל" (2022)
• "המלך לא נרדם" (2022)
• "אגדת אטלנטיס" (2022)
• "אריאל והמפלצת המוארת" (2023)
• רואת בהיר" פרג'וס צרפת (2023)

• שלום, עלי שיח, גיליון מס. 12-14, עמ' 434–452, תל אביב, 1982.
• בת שבע ובן ה-11 (או: לתקן את התנ"ך), הוצג באוניברסיטת ת"א, "עלי שיח", מס. 15-16, 277-278, 1982.
• להתקרב דרך אגב, "עלי שיח", גיליון מס. 19-20, עמ' 109–113, תל אביב, 1983.
• לילית בכפרו של זוהיר - עזה כמוות, אפיריון, גיליון מס. 35, עמ' 44–56, תל אביב, 1994.
• המוות בקיבוץ - ילד חוץ, "אפיריון", גיליון מס. 36, עמ' 22–48, תל אביב, 1995.
• זיכרונות של עוזב קיבוץ, מאזנים גיליון מס. ס"ט (7–8) עמ' 65–68, תל אביב, 1995. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• הענקים וילדי השמש (ספר שני: "זוהיר"), כתב העת הדואר כרך LXXVII מס. 20 (3177) עמ' 22–23 הפקולטה לאמנויות אוניברסיטת ניו יורק, ניו יורק 1998.
• נערת האש בוערת בי, "מאזנים" גיליון מס. פ"ז (4) עמ' 23, תל אביב, 2013. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• רגל משותקת ולא מעץ, "בכיוון הרוח", ספרות, הגות, תרבות, חברה, 2014^[22].
• אורי, הילד שידע לעוף, באלבום "סיפורי הילדים", עמ' 87, הוצאת סער, 2017.
• רגל משותקת, לא רגל מעץ, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21) עמ' 463-473 הוצאת כרמל, 2017.

• אלוהים אוהב את עמי-חי, משא לספרות, אמנות ועיון, עיתון דבר, 28.7.1989
• אני יונק את השירים, כתב העת "פסיפס" בעריכת איתמר יעוז-קסט וחנה יעוז-קסט, גיליון 80, עמ' 22 הוצאת עקד, תל אביב, 2011. מתוך ספרו מי אני אלוהים שבתוכי?
• כשאני יוצא מכלי, כתב העת מאזנים בעריכת ציפי שחרור גיליון 1, כרך פ"ה, עמ' 37, ירחון אגודת הסופרים העברים, תל אביב 2011. מתוך ספרו מי אני אלוהים שבתוכי? וגם "האתר של ריה", Musesatwork's Blog^[23] זכרון יעקב, דצמבר 2012. וגם ב"אנתולוגיה לשירה ישראלית - הוליווד כבר גרה כאן", עמ' 98, הוצאת קונטנטו דה סמריק, תל אביב, 2015
• הדייגים מחלקים לי חינם, כתב העת "פסיפס" בעריכת איתמר יעוז קסט ופרופ' חנה יעוז-קסט, גיליון 82, עמ' 44 הוצאת עקד, תל אביב 2011. מתוך ספרו מי אני אלוהים שבתוכי? ובמגזין הטכניון, בעריכת יצהר ורדי, סתיו 2011, עמ' 29, הטכניון, חיפה. ובכתב העת "עיונים בחינוך" עורך ראשי אדיר כהן, מספר 9–10, הפקולטה לחינוך אוניברסיטת חיפה, עמוד 210, יולי 2014
• לאהוב את אלוהים, "פואמה" באתר Poem, ניהול אמנותי ציפי שחרור, 2011.
• מרטין זוהר מלאכית בצבעי הקשת, "קורות", אנתולוגיה לשירה בהוצאת "קבוצת השראה צפונית", עמ' 43, הוצאת אחוזה, חיפה 2012
• לחבק את אבי המת, "קורות", אנתולוגיה לשירה בהוצאת "קבוצת השראה צפונית", עמ' 44–45, הוצאת אחוזה, חיפה 2012
• אישה לא ממתינה לא זקוקה לפינה, "דרך המילים", ספר בהוצאת חברי אתר דרך המילים, עמ' 9–10, ישראל 2012
• האחד! אין שני לו, "אור", כתב עת לתאוסופיה, גיליון 96, עמ' 11, אוקטובר 2012
• כולם כבר מזמן נמלטו מהמילים של הנשמות, בכתב העת "פסיפס" מס. 91, עמ' 26 הוצאת עקד, תל אביב, 2013.
• אין למשורר רגליו לבעוט בנשותיו, כתב העת המקוון נתיבים, עורכים נעמה ארז ושמעון רוזנברג, גיליון סיון, 2014^[24].
• אהבה מושלמת ב"אנתולוגיה לשירה ישראלית - הוליווד כבר גרה כאן", עורכת ציפי שחרור, עמ' 99–100 הוצאת קונטנטו דה סמריק, תל אביב, 2015.

• ברח בני עם שרון רוסטורף-זמיר שהלחינה ושרה^[25], הושמע בקול המוסיקה^[26].
• סמוי מן העין, תקליטור. יצא לאור בשנת 2013 ובו מופיעים 10 משיריו, כולל 8 השירים הבאים הנמצאים באתר יוטיוב. כל השירים בתקליטור, מלחינה ושרה שושיה בארי-דותן, עיבוד חיים אגמון, 2013: "הקדוש ברוך הוא", "סמוי מן העין", "איזה מתוקה את", "כאילו הגשם", "העולם מואר", "שמש מתבוננת בי", "אמן ואמן", "ואולי אם יפתחו השמים"
• כשאני יוצא מכלי, שר והלחין רוני פפו מהנדס תעשייה וניהול, תיאטרון הטכניון^[27].
• אמנות או נמות, הלחין, שר ומנגן בפסנתר שי אקשטיין טבעון^[28].

• תרגם מצרפתית את המחזה הרצאת הציפורים, בכתב העת מאזנים: ירחון לספרות, גיליון ע' (8), עמ' 32–36, 1996.
• תרגם מצרפתית את ספריו של אומרם מיכאל איבנהוב, עוצמת המחשבה, יצירה אמנותית ויצירה רוחנית, האור רוח-חיים, לקראת תרבות השמש, הטבע האנושי והטבע האלוהי, חוקי-זהב למען חיי היומיום, תרבות חדשה שמשית ואוניברסלית.

• ד"ר יעל הראל, "פגישות עם ברוק", מאמר על ספרו של אוריאל זוהר, משא דבר, בתאריך 18 במאי 1990.
• גיורא מנור, "פגישה עם איש חשוב", מאמר על הספר: פגישות עם פיטר ברוק (ספר), מאת אוריאל זוהר, במוסף הספרות של עיתון על המשמר, ע' 19, בתאריך 22 ביוני 1990.
• יחיאל רוזמן, הערות על 'מי אני אלוהים שבתוכי?' מאת אוריאל זוהר, בכתב העת פסיפס, גיליון 82, בעריכת פרופ' חנה יעוז-קסט עמ' 39–44 תל אביב, 2011.
• עמיקם יסעור, ספר שירים על אלוהים מאת מחבר רבגוני, עיתון לתרבות ואמנות נטו NetArt, גיליון 42, 2011.
• דליס, מי אני אלוהים שבתוכי? (ביקורת), כתב העת מאזנים, גיליון מס' 1, כרך פ"ו, עמ' 54, תל אביב, 2012. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• ז'קלין אורדאס, כאשר סרפיטה מוליכה אותנו, בכתב העת "מכתבי בלזק" מס. 19 עמ' 64–65, בהוצאת בית בלזק, פריז, אפריל 2012 (Jacqueline Ordas Quand Séraphita Nous Entraine, in "Le Courrier Balzacien" pp. 64–65 No. 19, Paris 2012). אן-מארי בארון דבר הנשיאה, מאמר מערכת עמ' 2 (Anne-Marie Baron) שם. וגם מאמר מערכת בכתב העת הנ"ל מספר 18 עמ' 2 פריז ינואר 2012 מאת אן-מארי בארון.
• יצהר ורדי, בדיוק כמו באגדות, על הצגות בתיאטרון הטכניון (הבגד הבלתי נראה וביעור חמץ), מגזין הטכניון, עמודים 42–43, קיץ 2013.
• דליס אלאלוף מימון, "אהבתך מתבוננת בי מאחורי הגדר", (ביקורת), כתב העת מאזנים, גיליון מס' 5, כרך פ"ז, עמ' 52–53, תל אביב, 2013. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• יונתן אנוש, "אליך וממך חנוך לוין" <<אירוע תיאטראלי אופטימאלי בשתי מערכות. עיבוד ועריכה - אוריאל זוהר>>. כתב העת עכשיו גיליון 73–74 (סתיו-חורף 2013־2014 תשע"ד), עמ' 145–149.
• הערך "אוריאל זוהר" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 157, 2018, חיפה.

מדיה וקבצים בנושא אוריאל זוהר בוויקישיתוף

• רשימת הפרסומים של אוריאל זוהר, בקטלוג הספרייה הלאומית
• אוריאל זוהר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• האתר של תיאטרון הטכניון ואוריאל זוהר
• הספרים של אוריאל זוהר, באתר "סימניה"
• אוריאל זוהר, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
• יצירותיו בבמה חדשה
• מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי (ד"ר שמעון לב-ארי)
• עמיקם יסעור מראיין את אוריאל זוהר על ספריו עם צאת ספרו: "אהבתך מתבוננת בי מאחורי הגדר", בתאריך 6.6.13, חלק א' וחלק ב', בספריית פבזנר
• מוטי גרנר מראיין את אוריאל זוהר ושושיה בארי-דותן ברדיו אורנים, עם צאת התקליטור "סמוי מן העין", בתאריך 30.6.13
• "רגל משותקת, לא רגל מעץ" חלק א', סיפור מתוך הספר: "אהבתך מתבוננת בי מאחורי הגדר", באיגרת השבועית של תיאטרון החדר בניהולו של אמיר אוריין, וחלק ב' יולי 2013
• "רגל משותקת ולא מעץ", סיפור מתוך הספר: "אהבתך מתבוננת בי מאחורי הגדר", באתר בכיוון הרוח, 2013
• אוריאל זוהר ב אתר נילי דגן, 8 משיריו ועוד, בתאריך 9 בינואר 2014
• לימור קיסוס מראיינת את זוהר על "תיאטרון רפואי" במסגרת תוכניתה "אמנות הטיפול" באתר iCast, בתאריך 14 באוקטובר 2015
• מראיינים את זוהר ב"הכל דיבורים" עדי מאירי ובני טיטלבוים (10 דקות ראשונות) אתר רשת ב', בתאריך 2 בפברואר 2016
• אוריאל זוהר, דף שער בספרייה הלאומית
• אוריאל זוהר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה