סצנה מתוך המערכה החמישית של "אופרת הקבצנים" של גיי ופאפוש
עלילה
עלילת המחזה מתרחשת במאה ה-18 בסוהו, רובע בעיר לונדון, שזוהה בתקופה זו עם העולם התחתון הלונדוני. העלילה מתמקדת בקבצנים, בפושעים ובעלובי החיים. בין הדמויות ג'ונתן פיצ'ם, שמנהל חנות לקבצנים (בה הוא מוכר אביזרים הכרחיים לכל קבצן, כגון גדמי רגליים וידיים, בובות סמרטוטים דמויי תינוקות, כלי נגינה למיניהם), בתו פולי היפה, ג'ני הזונה, (הזהה אולי לג'ני "כלת הפירטים", העובדת בבית מלון עבור שכר נמוך ובתנאים ירודים), ו"מקי סכין", סכינאי, שודד ורוצח אכזר שאינו בוחל באמצעים, ומוכן לעשות הכול בעבור כסף. הדמויות נעות בין מניעים של תאוות בצע לרצון לשרוד את החיים בצד הפחות יפה של קו העוני. פולי, בתו היחידה של פיצ'ם, "חוצה את הקווים" ונישאת למנהיג השודדים מקי סכין. אביה אינו בוחל באמצעים כדי להעביר את רוע הגזירה, ומפעיל אמצעי סחיטה על בראון הנמר, מפקד משטרת לונדון וידידו של מקי, על מנת שיביא את מק ידידו אל הגרדום. במהלך אופראי-מלאכותי, מצילים ברכט ווייל את גיבורם השודד מן הגרדום, על מנת שלא ייראה ניצחונו השרירותי של הקפיטליזם על השוד. שליח המלכה בא על סוסו הלבן ומכריז על חנינה למקי:
לכבוד חג ההכתרה מצווה הוד מלכותה שקפטן מקהית' ישוחרר מיד. (קריאות שמחה). כמו כן היא מעלה אותו ואת יורשיו למעלת דוכס. (כולם מריעים). הוא מקבל את טירת מַרמָרֶל, וכן קִצבה שנתית של עשרת אלפים סטרלינג עד סוף ימיו. ולכל בני הזוג הנוכחים כאן שולחת הוד מלכותה איחולי מלכות וברכות אושר.
המחזה הוצג לראשונה ביום 31 באוגוסט1928 (לפי גרסה אחרת ב-28 באוגוסט באותה השנה) בתיאטרון Am Schiffbauerdam בברלין. בין המעורבים בהעלאת המחזה נמנים אשתו של קורט וייל השחקנית לוטה לניה וכן השחקן והבמאי הגרמני קורט גרון. בשנת 1931 הוסרט המחזה בבימויו של פאבסט. את התפקיד של פולי שיחקה קרולה נהר, בשנת 1954 הועלה המחזה בברודוויי עם לוטה לניה ועם תרגום והתאמה לאנגלית של מארק בליצשטיין.
חנה ארנדט כתבה בספרה "מקורות השלטון הטוטליטרי" כי השפעת המחזה הייתה הפוכה מכוונתו המקורית של ברכט, שביקש לחשוף את הצביעות הבורגנית. השפעתו הפוליטית היחידה של המחזה התבטאה לדבריה בכך שעתה "יכול כל אחד להסיר את המסכה הלא-נוחה של הצביעות ולהתנהג בדרכם של ההמונים בפומבי".
