ב-4 ביולי1854 הוקמה העיר, במיקום שכיום נמצא במרכז אומהה. בשנותיה הראשונות, כלכלת אומהה דשדשה, והעיר שימשה כנקודת מנוחה לסוחרים שעל נהר המיזורי. בשנת 1863 הוקם קו הרכבת הראשון בסביבת העיר, דבר שמאוד פיתח אותה. בעשורים שלאחר מכן העיר הפכה למעצמה ארצית בתחום תעשיית הבשר.
במהלך המאה ה-19 נוצרו מובלעות אתניות רבות ברחבי העיר, כאשר כל קבוצה אתנית התיישבה בשכונות ספציפיות. בשלהי המאה התקיימו בעיר מהומות גזעיות נרחבות, לאחר תלייתו של גבר שחור בשל אונס של אישה לבנה. עימותים אלו שבו וחזרו גם בתחילת המאה ה-20.
בתחילת המאה ה-21 נבנו באומהה גורדי שחקים ומוסדות תרבות רבים
גאוגרפיה
העיר ממוקמת על גבולה המזרחי של נברסקה, בסמוך לנהר המיזורי, כשלושים ק"מ צפונית לשפך הנהר פלאט. אומהה ושכנתה ממזרח - קנסיל-בלאפס שבאיווה, יוצרות יחדיו אזור מטרופוליטני ענק, ששטחו 11,396 קמ"ר, אוכלוסייתו כ-849,517 נפש, ובצירוף הפרברים הוא השישים בגודלו בארצות הברית.
אומהה זכתה לכינוי: "שער הכניסה למערב", עקב מיקומה המרכזי כצומת הדרכים התחבורתי של ארצות הברית, בשלהי המאה התשע-עשרה. התפתחות מסילות הברזל הפכו את העיר למרכז מסחר ותעשייה. במחצית המאה העשרים קיבלה העיר תנופה נוספת עם סלילת מספר כבישים של מערכת הכבישים הבין-מדינתיים דרכה, והמעבר של מטה פיקוד האוויר האסטרטגי אל אחד מפרבריה. בסוף שנות ה-50 של המאה העשרים היא הייתה המרכז הגדול ביותר בארצות הברית של מכלאות ובתי חרושת לאריזת בשר. אולם שינויים מבניים במסילות הרכבת ובתעשיית הבשר הביאו לאובדן 10,000 מקומות עבודה ולהתפרצות של מהומות בין-גזעיות שהחלישו את כלכלתה עוד יותר. ההתאוששות ממשברים אלה ארכה מספר עשורים.
כיום מתאפיינת אומהה בתשתית תרבותית וכלכלית עשירה, הכולל את מוזיאון ג'וסלין (Joslyn) לאמנות, מוזיאון דורהם (the Durham Museum) העוסק בעיקר במורשת מערב ארצות הברית, מרכז הולנד לתצוגת אמנות, ובית הבובות הציבורי של אומהה. גם תעשיית המוזיקה בעיר מפותחת מאוד. באומהה נמצאים כמה משרדים ראשיים של חברות ענק, בהם: חברת ההחזקות ברקשייר האת'וויי (Berkshire Hathaway), תאגיד הרכבות יוניון פסיפיק (Union Pacific) וענקית המזון האמריקנית קונאגרה (ConAgra Foods). השבועון ניוזוויק קבע בשנת 2001, כי העיר היא אחת מעשרת מרכזי ההיי-טק בארצות הברית. עיתונים חשובים נוספים בארצות הברית, דוגמת "הבוסטון גלוב"[1] ו"הניו יורק טיימס"[2], עמדו על ערכה ההיסטורי והתרבותי של העיר.
דמוגרפיה
נכון לשנת 2020, גרים בעיר כ-486,000 איש והצפיפות היא 1,331 נפש לקמ"ר.