|
אבריאל בר-לבב
אבריאל בר-לבב (נולד ב-1960) הוא חוקר בתחומי היסטוריה של עם ישראל ומחשבת ישראל, פרופסור חבר במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה.
ביוגרפיה
בר-לבב נולד וגדל בחיפה ליהודית (ילידת חיפה גם היא) ושאול בר-לבב (יליד דרום אפריקה, איש מח"ל וצבא הקבע וממייסדי תחום ביטחון קשר והצפנה בצה"ל בסוף שנות ה-40 ובתחילת שנות ה-50). לבר-לבב שתי אחיות מבוגרות ממנו. למד בבית הספר הממלכתי זיכרון יוסף, ואחר כך בבית ספר תיכון עירוני ה' בחיפה. בשנים 1978–1981 שירת שירות סדיר בחיל השריון.
לאחר סיום שירותו הצבאי, למד לתואר ראשון, שני ושלישי באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת המ"א, שעסקה במוות במחשבתו של המקובל רבי נפתלי הכהן כץ, כתב בהנחיית פרופ' זאב גריס.[1] בשנת 1997 סיים תואר שלישי. את עבודת הדוקטור, שעסקה בתפיסת המוות בספר החיים מאת רבי שמעון פרנקפורט, כתב בהנחייתם של הפרופסורים זאב גריס, משה אידל ויוסף קפלן.[2] במקביל ללימודיו עבד כעוזר הוראה באוניברסיטה העברית ובטכניון, וכמזכיר המערכת של כתבי העת "מחקרי ירושלים במחשבת ישראל' ו"מדעי היהדות".
לאחר סיום לימודיו, בשנים 1997–1998 נסע לארצות הברית, ושהה במרכז לחקר דתות העולם באוניברסיטת הרווארד.
עם חזרתו, לימד באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
מאז 2001 הוא מרצה באוניברסיטה הפתוחה. עמד בראש צוות הפיתוח של הקורסים: תהליכי חילון בתרבות היהודית, מבוא למחשבת ישראל (קורס המבוסס על הרצאות מוקלטות של פרופ' משה הלברטל) ומבוא לקבלה.
בשנים 2005–2008 היה ראש המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות.
מחקרו
בר-לבב חוקר את התרבות היהודית בעיקר בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת. תחומי מחקרו העיקריים הם:
במחקריו על ספריות יהודיות הגדיר בר-לבב את המושג "תודעת הספרייה", שהיא האופן שבו ספריות נתפסות בזמן ובמקום מסוים, והבחין בין סוגים שונים של תודעת הספרייה. מושג זה שימש אותו לבחינת ההבדלים במעמד התרבותי של הספרייה בהקשרים היסטוריים שונים.[3]
במחקריו בתולדות הספר העברי הגדיר בר-לבב את המושג "אינטימיות טקסטואלית", המתבטאת בתפיסה שהיחסים בין הלומד והטקסט הם יחסים הדדיים של תמיכה והגנה, וכן בנוכחות בולטת של הטקסטים בחיי הקוראים, בהנאה מהלימוד ובהבטים נוספים.[4]
בר-לבב עמד על רכיבים של כתיבה אישית בהקדמות של מדפיסים וראה בהם אחד היסודות של הכתיבה האוטוביוגרפית המודרנית. במאמר על ספרות הצוואות בר-לבב הוא הראשון שהשתמש במושג "אגודוקומנטים" בחקר מדעי היהדות.[5]
במחקריו על בית הקברות בתרבות היהודית אפיין בר-לבב את תפקידיו התרבותיים של בית הקברות, וביניהם שער או פתח, מרכז תקשורת, מרכז זהות.[6]
במחקריו על חילון בתרבות היהודית הבחין בר-לבב בין דתיות מונוליטית המתייחסת למצוות הדת בתור מכלול אחד, לבין דתיות מודולרית המאפשרת הסתכלות גמישה יותר על רכיבים שונים בחיים הדתיים.[7]
עיסוקים נוספים
- בשנים 2001–2017 היה עורך של כתב העת פעמים, רבעון בין-תחומי לחקר קהילות ישראל במזרח, בהוצאת יד יצחק בן-צבי. בין הנושאים שלהם הקדיש בר-לבב גיליונות מיוחדים של כתב העת: היהודים הקראים (2002), בתי עלמין (2004), יהודים ערבים? פולמוס על זהות (2011), משה שטיינשניידר והתרבות היהודית-ערבית (2012), תמונה כטקסט (2017).
- מאז 2016 הוא עורך שותף של כתב העת Zutot: Perspectives on Jewish Culture, ליידן, בריל.
- מאז 2008 הוא חבר הדירקטוריון של הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.
- מאז 2007 הוא חבר הנהלת החברה ההיסטורית הישראלית.
- מאז 2008 חבר מועצת האיגוד העולמי למדעי היהדות.
- בשנים 2018–2021 היה ראש המכון לחקר היחסים בין יהודים, נוצרים, מוסלמים באוניברסיטה הפתוחה.
חיים אישיים
היה נשוי לד"ר ליאורה אליאס בר-לבב (חוקרת תלמוד) עד לפטירתה ממחלה בשנת 2006. לאחר מותה סייע בהוצאת ספריה "מכילתא דרשב"י פרשת נזיקין: נוסח, מונחים, מקורות ועריכה"[8] ו"למצוא מתוכו את האור",[9] וכתב לספר אחרית דבר. הספר הוא חליפת מכתבים על ההתמודדות עם המוות, בשנה האחרונה לחייה, בין אליאס בר-לבב לבין אילן לוטנברג שהיה מורה שלה לבודהיזם ולמדיטציה.
אב לבת. מתגורר בשכונת גבעת הוורדים בירושלים.
פרסומיו
ספרים באוניברסיטה הפתוחה
- אבריאל בר-לבב, משה אידל, שער לקבלה: נתיבים מיסטיקה יהודית (4 כרכים), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2022.
- אבריאל בר-לבב, רון מרגולין, שמואל פיינר (עורכים), תהליכי חילון בתרבות היהודית (2 כרכים), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2013.
ספרים בעריכתו
- אבריאל בר-לבב, עודד ישראלי, יונתן מאיר, אברהם (רמי) ריינר, דרך ספר: שי לזאב גריס, ירושלים, הוצאת כרמל, 2021.
- אבריאל בר-לבב, דב סטוצ'ינסקי, מיכאל הד, בדרך אל המודרנה: שי ליוסף קפלן, ירושלים, מרכז זלמן שזר, 2019
- מפתחות מפורטים של משנת הזוהר מאת ישעיה תשבי ופישל לחובר, כרך ג (כרך המפתחות), ירושלים, מוסד ביאליק, 2015.
- אמיר הורוביץ, אורה לימור, רם בן שלום ואבריאל בר לבב (עורכים), העבר ומעבר לו: עיונים בהיסטוריה ובפילוסופיה - שי לאלעזר וינריב, רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2006.
- אבריאל בר-לבב (עורך), שלום ומלחמה בתרבות היהודית, ירושלים, מרכז זלמן שזר, 2006.
- אולגה טוקרצ'וק, ספרי יעקב: או המסע הגדול דרך שבעה גבולות, חמש שפות ושלוש דתות מרכזיות להוציא את השוליות, כפי שסופר על ידי המתים וכפי שהשלימה המחברת על סמך עיון בספרים שונים ובעזרת הדמיון, תרגמה מפולנית: מרים בורנשטיין, עריכה מדעית: אבריאל בר לבב ויונתן מאיר, אחרית דבר מאת יונתן מאיר, ירושלים, הוצאת כרמל, 2020.
- Stefan C. Reif, Andreas Lehnardt and Avriel Bar-Levav (eds.), Death in Jewish Life: Burial and Mourning Customs in Medieval Ashkenaz and later Communities, Berlin, De Gruyter, 2014.
ספרים שתרגם
- משה אידל, קבלה: היבטים חדשים, תל אביב, הוצאת שוקן, 1993.
- דוד הליבני, עלה לא נדף: חיים של לימוד בצל המוות, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999.
- יהושע רובנשטיין, בסבך הנאמנות: קורות איליה ארנבורג ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, 2011.
מבחר ממאמריו המדעיים
בר-לבב כתב יותר מ-40 מאמרים, פרקים בספרים וערכים אנציקלופדיים. להלן מבחר מהם:
- מקום אחר - בית הקברות בתרבות היהודית, פעמים, 98-99, 2003, עמ' 5–37. נוסח אנגלי: We are Where we are Not: The Cemetery in Jewish Culture, Jewish Studies 41(2002), pp.15-46
- למות לפי הספר: ספרי חולים ומתים, והעיצוב היהודי הטקסי של המיתה בראשית העת החדשה, זמנים, 73, 2000, עמ' 71–78.
- "מאגיה בספרות המוסר", תרביץ, עב (תשס"ג), עמ' 389–414.
- "מה אפשר לעשות ב-400 ספרים? הצעה לספרייה יהודית, קרקוב, שנת 1571", זמנים 112 (2010), עמ' 42–49.
- "תשמישי הנפש: הדפסת ספרים קטנים והמקום הריטואלי היהודי", דרך ספר; שי לזאב גריס. עורכים: אבריאל בר-לבב, עודד ישראלי, יונתן מאיר, אברהם (רמי) ריינר, ירושלים: כרמל (תשפ"א), עמ' 299–314.
מבחר מאמריו ב"הארץ"
 אבריאל בר־לבב, "מִדֵּי שַׁחַר אַתָּה נוֹלָד לָנוּ מֵחָדָּשׁ", באתר הארץ, 11 במאי 2016- אבריאל בר-לבב, תשעים שנים של רות בונדי, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2013
- אבריאל בר- לבב, פנינים חולות: עיון בשלוש תמונות הקשורות בסופר ובצלם אלתר קציזנה, הארץ, 20 באפריל 2012
- אבריאל בר-לבב, פותח השערים: עם מותו של חוקר האסלאם מיכאל שוורץ, הארץ: תרבות וספרות, 23 בדצמבר 2011.
- אבריאל בר-לבב, ד"ר יעקב נפתלי הרץ שמחוני ור' שמואל קרויזר: שניים אוחזין ב"מלחמות היהודים", באתר הארץ, 14 במאי 2010
- אבריאל בר-לבב, עוצמת הידיעה השקטה: שמואל ורסס בן שמונים וחמש, הארץ: תרבות וספרות, 19 במאי 2000.
- אבריאל בר-לבב, האומה וספרייתה, הארץ: תרבות וספרות, 3 במרץ 1996.
קישורים חיצוניים
- אבריאל בר-לבב, באתר Academia.edu
- דף רשמי באתר האוניברסיטה הפתוחה
- מידע על אבריאל בר לבב בקטלוג הספרייה הלאומית
 אבריאל בר-לבב, "מטקסט לספר ומספרות לספריה", הרצאה בערב עיון לכבוד צאת הספר: "הספר העברי: פרקים לתולדותיו" מאת זאב גריס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, סרטון באתר יוטיוב, 29 במאי 2016- אבריאל בר-לבב, "מן האבן אל הנייר", הרצאה בערב עיון לכבוד צאת הספר מצבות בית העלמין היהודי בווירצבורג מהתקופה שלפני המוות השחור (1346-1147) מאת: קרלהיינץ מולר, שמעון שוורצפוקס ורמי ריינר, סרטון באתר יוטיוב, 20 ביוני 2012
- אבריאל בר-לבב (הרצאה) קהילות ידע בתרבות היהודית, סרטון באתר יוטיוב, 2 ביוני 2011
- Prof. Avriel Bar-Levav, Textual intimacy in Jewish culture, סרטון באתר יוטיוב, 17 בינואר 2022
- Medieval and Early Modern Conceptions of the Jewish Library, סרטון באתר יוטיוב, 29 בדצמבר 2021
הערות שוליים
- ^ אבריאל בר-לבב, המוות בעולמו של המקובל רבי נפתלי הכהן כץ (בהנחיית זאב גריס), ירושלים: האוניברסיטה העברית, החוג למחשבת ישראל, 1990
- ^ אבריאל בר-לבב, תפיסת המוות בספר החיים לרבי שמעון פרנקפורט (בהנחיית זאב גריס, משה אידל ויוסף קפלן), ירושלים: האוניברסיטה העברית, החוג למחשבת ישראל, 1997
- ^ אבריאל בר-לבב, "בין תודעת הספרייה לרפובליקה הספרותית היהודית", ספריות ואוספי ספרים, עורכים: משה סלוחובסקי, יוסף קפלן, ירושלים: מרכז זלמן שזר (תשפ"ו), עמ' 224-201; אבריאל בר-לבב, "המרחב הקדוש של המולדת המטלטלת: ארכאולוגיה של הספריות הסמויות מן העין בתרבות היהודית מימי הביניים ועד ימינו", לראות ולגעת - עלייה לרגל ומקומות קדושים ביהדות, בנצרות ובאסלאם: מחקרים לכבוד אורה לימור. עורכים: יצחק חן, איריס שגריר. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה (תשע"א), עמ' 320-297.
- ^ אבריאל בר-לבב, "אינטימיות טקסטואלית וברית הקריאה בין גירוש ספרד לאמסטרדם", בדרך אל המודרנה; שי ליוסף קפלן. עורכים: אבריאל בר-לבב, דב סטוצ'ינסקי, מיכאל הד. ירושלים: מרכז זלמן שזר (תשס"ח), עמ' 168-145.
- ^ Avriel Bar-Levav," ‘When I was Alive’: Jewish Ethical Wills as Egodocoments", Egodocuments and History: Autobiographical Writing in its Social Context since the Middle Ages, ed. Rudolf Dekker, Rotterdam: Erasmus University Rotterdam and Hilversum Verloren, 2002: 45-59; אבריאל בר-לבב, "אגודוקומנטים בצוואות מוסר, העבר ומעבר לו: שי לאלעזר ויינריב, עורכים אמיר הורוביץ, אורה לימור, רם בן-שלום, אבריאל בר-לבב, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה (2006), עמ' 282-263; "„Als ich noch lebte“: Jüdische ethische Testamente als Egodokumente", Perspektivenwechsel: Ego-Dokumente. Selbst- und Fremddarstellungen frühneuzeitlicher Juden, Birgit E. Klein / Rotraud Ries (Hgg.) / Désirée Schostak (Red.). Berlin .2011 (minima judaica; 9): 27-46
- ^ אבריאל בר-לבב, "מקום אחר: בית הקברות בתרבות היהודית", פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח 98–99 (תשס"ג), עמ' 38-5; Avriel Bar-Levav, "Jewish Attitudes towards Death: A Society between Time, Space and Texts", Death in Jewish Life: Burial and Mourning Customs among Jews of Europe and Nearby Communities, eds. Stefan C. Reif, Andreas Lehnardt and Avriel Bar-Levav, Berlin: De Gruyter, 2014: 3-15.
- ^ אבריאל בר-לבב, "החילון בקרב יהודי ארצות האסלאם", חילון וחילוניות: עיונים בין-תחומיים. עורכת: יוכי פישר. ירושלים: מכון ון ליר (תשע"ו), עמ' 196-170.
- ^ ליאורה אליאס בר-לבב, מנחם כהנא (ע), מכילתא דרשב"י פרשת נזיקין: נוסח, מונחים, מקורות ועריכה, ירושלים: מאגנס, 2013
- ^ ליאורה אליאס בר-לבב, למצוא מתוכו את האור, ירושלים: הוצאת כרמל, 2018
|
|
