אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
הרב אברהם נחשון (נולד בה'תשי"ג, 1953[1]) הוא רב מהזרם הדתי־לאומי בעיר אלעד. לשעבר ר"מ וראש כולל בישיבת נוה דקלים, מלמד במוסדות תורניים ועל תיכוניים רבים, ומחברם של מספר ספרים ומאמרים תורניים.
ביוגרפיה
נולד בשם אברהם קופרמן בירושלים. אביו, משה קופרמן, היה מהנדס, ואמו אסתר מרים, מנחת הורים ומעצבת. הוריו התחתנו באנגליה בשנת תשי"ב (1952), ומיד לאחר חתונתם עלו לישראל והתיישבו בירושלים, שם נולדו ששת ילדיהם – אברהם הבכור וחמש אחיותיו. כשהיה בשנות העשרים לחייו החליט לעברת את שם משפחתו לנחשון.
למד בבית הספר היסודי "דוגמה עוזיאל" בין השאר אצל הרב אליהו בקשי דורון. לאחר מכן למד בישיבת נתיב מאיר ובישיבת הר עציון, ולמד גמרא והלכה בעיון עשר שנים אצל הרב אהרן ליכטנשטיין והרב יהודה עמיטל. במהלך תקופה זו גם שירת בצבא במסלול הסדר, כחובש. הוסמך לרבנות על ידי הרב שלמה פישר, ושימש אותו בדיני גיטין בבית הדין האזורי בירושלים. כמו כן הוסמך לרבנות שכונה, ומאוחר יותר עבר את המבחנים הנדרשים וקיבל כושר לרבנות עיר מהרב שלמה משה עמאר.
מאז שנת תשס"ב משמש כרב הקהילה הדתית-לאומית בעיר אלעד. יחד עם אשתו הקים בעיר עמותת חסד בשם גמ"ח הקהילה הדתית לאומית באלעד[4]. היה שותף מרכזי בהקמת המוסדות החינוכיים בעיר ובהם: אולפנה, ישיבה תיכונית, תלמוד תורה, בית ספר יסודי לבנות ובית ספר יסודי לבנים, וכן קשור לסניפי תנועות הנוער עזרא ואריאל בעיר.
באייר התשפ"ג, לאחר שקבוצת אברכים ורבנים ציוניים וחרדים פנתה אליו והציעה את מועמדותו, הודיע על התמודדותו לתפקיד הרב הראשי לישראל[5].
השקפת עולמו
אף שלמד בישיבת הר עציון, את עולמו המחשבתי למד מהרב צבי יהודה קוק, ראש ישיבת מרכז הרב ומתלמידיו, כולל את היחס לארץ ישראל ולמהלכי הגאולה[3]. בתפקידו כרב קהילה משתף פעולה עם רבנים מכל הזרמים.
מלמד תנ"ך בשיטה שהוא מכנה "תנ"ך בקדושה", מתוך תפיסה שלימוד התנ"ך הוא קודש קודשים, ומחייב זהירות ומתינות. לשיטתו פרשנות התנ"ך חייבת לנבוע ממקורות קודש ויראת שמים, ומקום נכבד בפרשנות זו תופסים דברי חז"ל[6].
מאמין כי תפקידה של הרבנות, ובראשה הרבנות הראשית, הוא לרומם את קרן התורה בישראל מתוך אחדות ושלום, ובנוסף לדאוג לחיזוק החוסן החברתי, על ידי הדאגה לחלש ולנזקק.
משפחה
בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת הערות שוליים. (31 באוגוסט 2023)