תרסה וילמס מונט

תרסה וילמס מונט
Teresa Wilms Montt
לידה 8 בספטמבר 1893
ויניה דל מאר, צ'ילה עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבדה 24 בדצמבר 1921 (בגיל 28)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה María Teresa de las Mercedes Wilms Montt עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צ'ילה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט Tebal, Teresa de la Cruz עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ספרדית, פורטוגזית, אנגלית, צרפתית, גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1917–1921 (כ־4 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מריה תרזה דה לאס מרסדס וילמס מונט (בספרדית: María Teresa de las Mercedes Wilms Montt;‏ 8 בספטמבר 1893 – 24 בדצמבר 1921; ידועה גם בשמות טבאל (Tebal) ו תרסה דה לה קרוז) הייתה סופרת, משוררת ואנרכה-פמיניסטית צ'ילאנית. היא תוארה כמי ש"מגלמת סטייה מינית ונבואה חברתית ",[1] והייתה חברה של הסופרים ראמון גומז דה לה סרנה, אנריקה גומז קאריו, חואקין אדוארדס בלו, ויקטור דומינגו סילבה, ורמון ואייה-אינקלאן.

ביוגרפיה

נצר למשפחת מונט המשפיעה, היא נולדה בלוויניה דל מאר, צ'ילה, ללוז ויקטוריה מונט יי מונט ופדריקו גיירמו וילמס יי ברימה. היא הייתה בתם השנייה, והיו לה שבע אחיות. היא חונכה בידי אומנות ומורים פרטיים,[2] היא נישאה לגוסטבו בלמסדה ולדס בגיל 17, נגד רצון משפחתה. היו להם שתי ילדות, אליסה "צ'יטה" (1911) וסילביה לוז (1913).[3]

בסנטיאגו, היא הצטרפה לחיי התרבות הפעילים של עיר.

בין 1912 ל-1915, הם התגוררו באיקיקה בשל עבודתו של בעלה.[4] שם היא החלה להכיר פמיניסטיות, פעילי איגודי עובדים, ואף בונים חופשיים,[5] והפכה למזוהה עם התנועה הרפורמיסטית המתהווה. היא השתמשה בפסבדונים טבאל כשהיא פורסמה לראשונה בעיתון של איקיקה.[6] כשבעלה חזר לסנטיאגו, הוא גילה את הרומן אשר וילמס מונט ניהלה עם בן דוד שלו, ויסנטה זניארטו בלמסדה. בעקבות גילויו, הגברים של משפחת בלמסידה ולדס ניהלו "בית משפט משפחתי" בשנת 1915, והחליטו שעונשה של וילמס מונט יהיה לשהות במנזר Convento de la Preciosa Sangre.[7] שם, היא כתבה יומן, ומתוך דיכאון עמוק, ניסתה להתאבד בפעם הראשונה ב-29 במרץ 1916.[3]

ביוני 1916, ויסנטה הוידוברו עזר לה לברוח מן המנזר, והיא ברחה איתו לבואנוס איירס.[8] הסביבה האינטלקטואלית שמצאה בעיר הקוסמופוליטית השפיעה עליה באופן חיובי. היא התיידדה עם הסופרים ויקטוריה אוקמפו, חורחה בורחס, ואשת האופנה הפמיניסטית "פלה" פלגרינה פסטורינו. כעבור שנה, היא פרסמה את ספרה Inquietudes Sentimentales, ולאחר מכן Los Tres Cantos, בו היא חקרה ארוטיקה ורוחניות. אחרי שמעריץ שלה, הורסיו ראמוס מחיה, התאבד בביתה, היא עזבה לניו יורק, בזמן מלחמת העולם הראשונה, אך לאחר שהואשמה בהיותה מרגלת גרמנייה, היא גורשה לספרד.[3][9] שם, היא הייתה למוזה של חוליו רומרו דה טורס, אשר הכיר לה את הסופרים גומז דה לה סרנה, גומז קאריו, ורמון ואייה-אינקלאן. במדריד, בשם העט תרסה דה לה קרוז, היא פרסמה את "En la Quietud del Mármol" ו-"Anuarí".[10][11] מסעותיה לקחו אותה ללונדון ופריז, אבל היא התגוררה במדריד. היא התאחדה עם בנותיה בפריז בשנת 1920, לאחר 5 שנים של הפרדה, דרך מאמציו של אביה, שהיה בשליחות דיפלומטית.[3] עם זאת, הכאב של הפרידה המחודשת מהן כשהן שבו לצ'ילה השאירו אותה בדיכאון עמוק.[3]

היא התאבדה בבית מלון ליינייק בפריז ב-24 בדצמבר 1921, באמצעות מנת יתר של ורונל. היא הייתה בת 28.[12] חייה הונצחו בסרט משנת 2009, סרט Teresa: Crucificada por amar של הבמאית טטיאנה גביולה.[3][13]

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תרסה וילמס מונט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Richards, Keith John (20 ביולי 2011). Themes in Latin American Cinema: A Critical Survey. McFarland. p. 181. ISBN 978-0-7864-8918-3. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ Marcas identitarias (בספרדית). Editorial Cuarto Propio. p. 97. ISBN 978-956-260-392-8.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 "Narran la Historia de la Escritora Teresa Wilms Montt". Chile.com. אורכב מ-המקור ב-2014-10-06. נבדק ב-2018-12-17.
  4. ^ Subercaseaux, Bernardo (1 בינואר 1997). Historia de las ideas y de la cultura en Chile (בספרדית). Editorial Universitaria. p. 109. ISBN 978-956-11-1707-5. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ Gazmuri R., Cristián (11 בינואר 2012). Histografía chilena (1842–1970) II. Penguin Random House Grupo Editorial Chile. pp. 267–. ISBN 978-956-347-127-4. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ Steenhuis, Aafke (2007). La travesía del salitre chileno: de la pampa a la tierra holandesa (בספרדית). LOM Ediciones. p. 46. ISBN 978-956-282-942-7.
  7. ^ May, Catalina (21 ביוני 2009). "La encantadora aristócrata que se pasó a su clase por la raja". The Clinic. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ González-Vergara, Ruth (1 בינואר 1993). Teresa Wilms Montt: un canto de libertad : biografía (בספרדית). Grijalbo. p. 122. {{cite book}}: (עזרה)
  9. ^ Garlitz, Virginia Milner. "The Last Muse of the Marqués de Bradomín ?". elpasajero.com.
  10. ^ "También para ellos" (PDF). letrasdechile.cl (בספרדית). p. 11. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04. נבדק ב-2018-12-17.
  11. ^ "Cuentos para los hombres que son todavía niños [microform] (1919)". Bs. Aires : Otero & Co.
  12. ^ Lamperein, Lina Vera; Vieira, Ana María; Molina, Paz (2008). Presencia femenina en la literatura nacional: una trayectoria apasionante, 1750-2005 (בספרדית). Editorial Semejanza. p. 80. ISBN 978-956-7590-46-9.
  13. ^ "Teresa: Crucificada por amar". IMDb.