חלק מהקישוטים עוצבו בהשראת האזור. כך, למשל, המסך שעל הבמה מעוטר באיור "מפגש הנהרות", המתאר את מפגש הנהרות ריו נגרו וסולימואס[1], שבסמוך לעיר. מפגש זה, שבו ניכרים הבדלי הגוונים בצבעי המים, היווה השראה גם לרצפת העץ בקומה השנייה של התיאטרון, העשויה שתי וערב של לוחות עץ בגוונים כהים ובהירים. בנוסף, 26 אלף אריחי קרמיקה בצבעי דגל ברזיל מכסים את כיפת התיאטרון.
אף שהוקם כבניין אופרה, נערכו בתיאטרון האמזונאס בעיקר מופעי תיאטרון ומוזיקה, והוא אף מארח פסטיבל קולנוע שנתי. למעשה, בין 1911 ל-2001 לא הוצגה בו אף לא אופרה אחת. באותה שנה החליט מושל מדינת אמזונאס להגדיל את ההשקעה בתקציב התרבות. מופעי האופרה חזרו, ומאז 2004 נערך בתיאטרון פסטיבל אופרה שנתי. בנוסף, הוקמו מקהלה, להקת בלט ותזמורת שתיאטרון האמזונאס הוא אולם הבית שלהם (אם כי התזמורת מתבססת בעיקר על נגנים ממזרח אירופה ולא על נגנים מקומיים).
לאורך השנים שופץ הבניין מספר פעמים, האחרונה שבהן בין 1988 ל-1990. הוא מכיל כיום 701 מקומות ישיבה, חלקם באולם עצמו וחלקם בשלוש קומות של יציעים פרטיים, המרכזי שבהם שמור למושל מדינת אמזונאס. ב-1966 הוכרז התיאטרון כאתר מורשת לאומית.
