שמורת טבע נחל שיזף היא שמורה מוכרזת המשתרעת על פני כ-52,600 דונם. השמורה הוכרזה ב-30 במארס 2009. רוב שטח השמורה נמצא בין המושב חצבה למושב עין יהב. קיימים שטחים נוספים מהשמורה הנמצאים צפונה משם, בין המושבים חצבה ועידן. דרך נוף מסומנת בסימון שבילים שמחלק את השמורה מצפון לדרום ונותנת גישה למצפור שיזף

מקור השם של נחל שיזף הגיע מהשפה הערבית "ואדי סידר" (وادِي سِدر) על שם עץ השיזף שמאפיין את הנחל.^[1]

מיעוט המים באזור גרם למניעת התפתחות היישובים בתחומי השמורה.עם השנים החלה התפתחות זעירה של חקלאות ונחפרו מערכות להעברת מים בדמותן של פוגארות שהתגלו בשטחי העיבוד של עין יהב. תחנות משמר הוקמו מחוץ לתחומי השמורה, בעיקר סביב מקורות המים שבחצבה ובעין יהב.^[2]

בשנות ה-80' תכננו בתחום השמורה, תוכנית שלא יצאה לפועל עקב מאבק ממושך, כמו כן, בהתחלה השמורה הייתה אמורה להיות שמורת "חי-בר", בדומה לשמורת יטבתה, אולם גם יוזמה זו לא יצאה לפועל מסיבות שונות.^[1]

ב-18 בינואר 2024 נלקחו מהשמורה 250 דונם באזור כביש הגישה לחצבה, לצורכי פיתוח חקלאי.^[1]

בשנת 2016 הקימו פרויקט בנחל שיזף של רשות "הניקוז והנחלים ירדן דרומי". מטרת הפרויקט להשהות את זרימת מי הגשמים ובכך להקטין את זרימת המים בנחל חרוד ולהגן מפני שיטפונות על הכביש הראשי ומסילת רכבת העמק.

העצים בשמורת נחל שיזף: שיטה סלילנית, שיטת הסוכך, שיזף מצוי ואשל. ביניהם בולטים שיחי חמדת השיח, אטד ערבי, סילון קוצני ורכפתן מדברי. על עצי שיטה ושיזף צומח הרנוג השיטים, צמח טפיל הניכר בפרחיו האדומים.^[2]

בשמורת נחל שיזף ישנם צמחים נדירים ביניהם סהרון משתלשל, שיחי בלוטנית הערבה, אשר יוצרים בסתיו כרים גדולים בצבע סגול, כמו כן השרך לשון האפעה המצרית, שכל כולו מגיע לגודל שלושה ס"מ, חבצלת הנגב וכתרים אדמדמים, בעל תפרחת אדומה-כתומה.^[2]

בצפון השמורה צומח המטפס הנדיר מחומש לולייני, אשר מסוכן ורעיל.

החי השוכן באזור הנחל: צבי הנגב ויונקים כדוגמת: ארנבת מצויה ודרבן. ממשפחת המכרסמים יש מיני: גרביל, ירבוע הנגב, קוצן מצוי ומריון המדבר, בעלי חיים האלה פעילים בשעות הלילה. הפסמון והקוצן הזהוב, לעומת זאת, הם מכרסמים הפעילים ביום.^[2]

עקב ריבוי בעלי החיים בשמורה ניתן למצוא בשמורה טורפים. הטורפים הנפוצים בשמורה הם הזאבים, הצבוע המפוספס, השועל המצוי והקרקל.^[2]