מורפולוגיה
זהו גאופיט (צמח בצל או פקעת), שפורח בתחילת החורף- חודשים ספטמבר-אוקטובר.
פרחיו גדולים ובולטים על רקע הנוף הצחיח, בעלי שישה עלי עטיף אופייניים למשפחה, וקרום שמחבר ביניהם בבסיס עלי הכותרת. עלי העטיף ניכרים בפס ירוק בצידם החיצוני.
עליו, המופיעים יחד עם הפרחים, סרגליים-צרים ואופייניים לחד-פסיגיים. בהמשך תקופת הצמיחה, העלים בחלק מהפרטים מסתלסלים. זוהי תגובה לתנאי יובש, שמטרתה לצמצם את שטח הפנים של העלים, וכך למנוע את התייבשות הצמח. תופעה זו קיימת אצל מיני דגניים ושושניים אחרים, אם כי באופן פחות בולט.
'סלסול' זה של העלים יפה ומיוחד כשלעצמו, ומזכיר סרטים מסולסלים שנוהגים לעטוף בהם מתנות. הוא מאפיין את הצמח, לאחר הפריחה.
הזרעים והפצתם
זרעי חבצלת הנגב שחורים, וניכרים במקצועות שלהם- הזוויות החדות בין דפנות הזרע. הזרע אוורירי, תכונה שמקנה לו יכולת ציפה במים.
הפצת הזרעים נעשית עם מי הנגר, ומנגנון זה מגדיל את הסיכוי שהזרע יגיע למקום לח בו הוא יוכל לנבוט ולהעמיד צאצאים פוריים.
תפוצה
זהו מין אנדמי לארץ ישראל, והוא מצוי במקומות בעלי תשתית חולית, באזור הנגב- באדמות חוליות, או בערוצים שבהם קיימת אדמת סחף גדולת-גרגר, גם באזורים שלא מאופיינים באדמות חוליות.
קישורים חיצוניים
.JPG)
