PROFILPELAJAR.COM

שמואל אביצור
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	21 בינואר 1908; י"ט בשבט תרס"ח; באקו, האימפריה הרוסית
פטירה	14 בינואר 1999 (בגיל 90)
מקום קבורה	בית העלמין קריית שאול
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1977); פרס יצחק בן-צבי (1967) ;
תרומות עיקריות
	חקר התעשיות הקדומות בא"י

שמואל אביצור (הנדלר) (21 בינואר 1908 – 14 בינואר 1999^[1]) היה חוקר של חיי היום-יום בארץ ישראל ומיוזמי הלימודים העממיים של ארץ ישראל. היה פרופסור באוניברסיטת תל אביב. זוכה פרס ישראל ה'תשל"ז (1977) לחקר תרבויות.

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נולד ב-1908 בבאקו שבקווקז, רוסיה (לימים בירת אזרבייג'ן), בן ליצחק-ראובן הנדלר ולשיינה-לאה לבית זילברמן. למד שנתיים בגימנסיה עברית בעירו, ולאחר מכן סיים בגרות בתיכון סובייטי. לאחר מכן למד היסטוריה, גאוגרפיה וחינוך בפקולטה לפדגוגיה של אוניברסיטת אזרבייג'ן שבבאקו.

היה פעיל במחתרת בתנועת הנוער "השומר הצעיר", ובגין זאת נעצר ונשלח לגלות בסיביר. עונשו הומר בגירוש מברית המועצות, וכך בשנת תרצ"א (בראשית 1931) עלה לארץ ישראל. בארץ עבד תחילה בחקלאות ובשמירה בראשון לציון, ובהמשך היה מורה פרטי שם ובעיר תל אביב, שאליה עבר.

ב-1934 נישא לפנינה לרנר. בני הזוג היו הורים לצור (פעיל מפלגת העבודה והפועל תל אביב, נפטר ב-2006) ולניצה.

בשנות הארבעים החל להנהיג לימודים עממיים של ידיעת הארץ, תחילה בצניעות באמצעות חוג לידיעת הארץ של עיריית תל אביב – חוג "סביבתנו". לפני מלחמת העצמאות הקים את המדור לידיעת הארץ בהסתדרות הכללית, ולאחר קום המדינה את מכון אבשלום, שעיקר עיסוקו היה בתחילתו בהכשרת פעילי ידיעת הארץ מכל רחבי הארץ, ואת מוזיאון "אדם ועמלו" שלידו. אביצור היה מנהל המכון במשך כ-20 שנה.

אביצור היה תלמידו של יוסף ברסלבי (ברסלבסקי), חוקר ארץ ישראל. בשנת תשי"ח (1958) קיבל תואר דוקטור בגאוגרפיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים^[2], על דיסרטציה שכותרתה "לתולדות ניצול כוח המים בארץ ישראל".

חיבר עשרות ספרים בנושא כלי עבודה ואתרים בארץ.

בשנת תשכ"ו (1967) זכה בפרס בן צבי^[3] ובשנת תשל"ז (1977) זכה בפרס ישראל על תרומתו לחקר הגאוגרפיה והתרבות בארץ ישראל, וכן פרסים נוספים בהם פרס יקיר תל אביב^[4].

נפטר בראשית שנת 1999, ונקבר בבית העלמין קריית שאול.^[1]

על שמו רחוב בתל אביב.

מספריו

הירקון - הנהר וגלילותיו, 1958.
סקר מתקני כח המים בארץ ישראל, 1963.
המחרשה הארץ ישראלית תולדותיה והתפתחותה, 1965.
חיי יום יום בארץ ישראל במאה ה - י"ט, הוצאת עם הספר, 1972.
חרושת המעשה קובץ לתולדות התעשייה בארץ, הוצאת מלוא, 1974.
אדם ועמלו אטלס לתולדות כלי עבודה ומיתקני ייצור בארץ ישראל, הוצאת כרטא, 1976.
תמורות בחקלאות ארץ-ישראל, 1975-1875, הוצאת מלוא, מכון אבשלום, 1977.
עם חופי הירקון לפני קום המדינה, הוצאת רשפים, 1980.
מצבה פילטר לממציא - מפעלו הנחשוני של ליאון שטיין ואחריתו, 1982.
ממציאים ומאמצים, הוצאת יד יצחק בן צבי, מוזיאון הארץ, 1986.
נחל אילון ואדי מוצררה/שמואל אביצור, הוצאת מרכז לתרבות והסברה.
עם חופי הירקון, הוצאת רשפים.
עמלו של אדם פרקי חיים, הוצאת מוזיאון ישראל.
נמל יפו בגאותו ובשקיעתו 1865 – 1965, הוצאת מלוא.
המהפכה התעשייתית, הוצאת הקיבוץ המאוחד.

לקריאה נוספת

שמואל אביצור, מבחר מאמרים בידיעת ארץ-ישראל: תהליכי ייצור ואורחות חיים (ערכו והביאו לדפוס: יואב רגב ואלי שילר), ירושלים: אריאל, 1988.
שמואל אביצור, עמלו של אדם: פרקי חיים, תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, מכון אבשלום לידיעת הארץ, תשנ"ט 1998.
זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, כרך חוקרים ותיירים, תל אביב: עם עובד, 1984, עמ' 12–13.