בשנות ה-80 התגורר בהתנחלות פסגות ושימש כמזכיר היישוב[3]. אחר כך עבד במועצה אזורית מטה בנימין, שימש כסגן גזבר, מנהל חטיבת הבינוי והפיתוח ומנכ"ל חברת בתי מטה בנימין.
בשנים 1996–1998 היה סגן יושב ראש מועצת יש"ע. בשנים 1999–2001 היה מנכ"ל מועצת יש"ע. כמנכ"ל, הוביל מאבק ציבורי ליצירת סימפתיה כלפי ציבור המתנחלים. בעצרות שאורגנו באותה תקופה הופיעו נשים וילדים מן השורה שהציגו את פניה של ההתנחלות. במקביל, הוא תמך במדיניות של חסימת כבישים בפני תושבים פלסטינים בעקבות פיגועי טרור שביצעו הפלסטינים[6].
בשנים 2003–2009 היה מזכיר דירקטוריון ומנהל הנכסים והפיתוח העסקי של רכבת ישראל. במהלך כהונתו קידם תוכניות ליצירת אפיקי הכנסה נוספים מלבד הסעת נוסעים, כולל פרויקט "התכנון המשותף" שכלל קידום 27 תוכניות מתאר להפיכת תחנות הרכבת למרכזי מסחר, תעסוקה ועסקים בהיקף של 2,000,000 מ"ר על פני 25 שנים.
בבחירות לכנסת ה-20 (2015) ניהל פילבר את קמפיין מפלגת הליכוד, בראשות נתניהו. היה הראשון בישראל שהפעיל מערכת Big Data למיפוי בוחרים באמצעים דיגיטליים[7], מערכת הודעות בסמס ושיחות קוליות מפולחות לקהלים[8].
בתגובה לעתירה שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית, כדי שזו תורה להפסיק את הפצתו של העיתון "ישראל היום", בשל היותו "תעמולת בחירות" של הליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו, חתם פילבר על תצהיר שצורף למכתב התשובה של הליכוד, בו נטען כי לנתניהו אין כל קשר של שליטה או קשר ארגוני כלשהו עם "ישראל היום"[9]. פילבר מסר עדות גם בתיק 2000.
מנכ"ל משרד התקשורת
לאחר הקמת הממשלה ה-34 מינה אותו נתניהו, שכיהן גם כשר התקשורת, למנכ"ל משרד התקשורת[10][11]. קודמו, אבי ברגר, הנהיג קו תקיף נגד "בזק" וסירובה ליישם את הרפורמה בשוק הטלפוניה הקווית, שבו היא מונופול. על אף ששתי עתירות בעניין של "בזק" לבג"ץ נכשלו (אחת בעניין מחירי השימוש בתשתיות שלה[12], והשנייה בעניין הקנס שהוטל עליה עקב פגיעה בתחרות ב"שוק הסיטונאי"[13]) פילבר הוביל קו הפוך שדגל בהידברות עם החברות[14] ובמסגרתו גם הגיע עם בזק לפשרה שלפיה החברות המתחרות ישלמו ל"בזק" עבור השימוש בקווים מחיר גבוה מכפי שהן היו אמורות לפי הרפורמה המקורית[15]. ובמקביל הטיל על בזק קנסות גבוהים בגין פעילותה לפני תקופתו[16][17][18]. בתמורה[דרוש מקור] דרש פילבר מבזק כי תתחייב להיכנס לתוכנית פריסת סיבים אופטיים על מרבית המדינה (76%) עד סוף שנת 2019[19].
פילבר התנגד לתחרות עזה מדי בין חברות הסלולר, מאחר שלטענתו היא מאלצת את חברות הסלולר למחירים שאינם כלכליים, שפוגעים ביכולת של החברות לחדשנות. לדבריו ניתן להסתפק בארבע חברות כמו במרבית אירופה. בריאיון ל"בלומברג" צוטט: "חברות הסלולר מוכרות קו סלולר ב־35 שקל לחודש. המחיר הזה אינו כלכלי. מחירי ה־OECD הם סביב ה־86 שקל ואנחנו צריכים לכוון לשם". ב־2015 היה בעד מיזוג "גולן טלקום" לאחת החברות הסלולריות האחרות כדי לאפשר "מחירים רציונליים" לדבריו[20][21].
פילבר הציג ב-2016 בוועדות הכנסת[22], עמדה שלפיה ישראל אינה מוכנה למהפכת הדור החמישי שאמורה להתרחש ב-2020 ונדרשת מעורבות הממשלה בתמריצים לחברות התקשורת, לעודד השקעות בתשתית. הוא יזם מתווה ברוח זו עם חברות התשתית הגדולות "בזק" ו"הוט". לעמדתו התנגדו אנשי האוצר וחלק מהדרג המקצועי במשרדו, שטענו כי התחרות תסדיר את ההשקעות בשוק. המתווה נעצר בעקבות התערבות של מבקר המדינה שהתבסס על עמדת האוצר[דרוש מקור].
הוועדה המייעצת לעניין הסדרת הרגולציה על שוק השידורים – "ועדת פילבר"
בספטמבר 2015 מונה פילבר על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעמוד בראשות ועדה בינמשרדית, שמטרתה לגבש המלצות לרגולציה חדשה ואחידה על שוק השידורים והתוכן, לאור השינויים הטכנולוגיים שהתרחשו בעשור שלפני, והיכולת לשדר תוכן גם באינטרנט (IPTV), מטרת הוועדה הייתה לעודד "כניסה של שחקנים חדשים, ועידוד התחרות בתחום התוכן והחדשות"[23].
בתום כשנה הוגש דו"ח מפורט[24], שכלל המלצות למהפכה בשוק השידורים[25], הכוללת הקלת הרגולציה ופתיחת השוק לתחרות. במרץ 2017 אימץ ממלא מקוםשר התקשורת, צחי הנגבי, את המלצות הוועדה והנחה להכין תיקוני חקיקה ליישומן[26].[דרושה הבהרה]
חשדות לפלילים
ביולי 2017 נחקר במשרדי רשות ניירות ערך במסגרת פרשת בזק-אלוביץ' בחשד שפעל לקידום האינטרסים של חברת "בזק" במשרד התקשורת ונשלח למעצר בית, שלאחריו הורחק ממשרד התקשורת[27][28]. לטענת רשות ניירות ערך, פילבר "פעל בצורה שיטתית, מכוונת ומתמשכת ותוך הסתרת העבודה מהגורמים המקצועיים והמשפטיים של משרדו כדי להעביר לידי בזק מסמכים מסווגים וכן ניירות עמדה פנימיים, תכתובת ומסמכים מדיונים בין-משרדיים, לרבות כאלה אשר טרם נדונו בפורומים המוסמכים הן במשרד התקשורת והן בפורומים הבין-משרדיים"[29].
ב-6 באוגוסט 2017 נחקר לראשונה באזהרה ולאחר מכן הושעה מעבודתו במשרד התקשורת[30]. באוקטובר השעתה אותו נציבות שירות המדינה לתקופה נוספת ובפברואר 2018 הושעה לחודשיים נוספים[31]. ב-18 בפברואר 2018 נעצר על ידי המשטרה ונשלח לחמישה ימי מעצר במסגרת חקירת הפרשה[32]. יומיים לאחר מכן, ב-20 בפברואר, חתם על הסכם עד מדינה[33] לפיו יועמד רק לדין משמעתי, בתמורה למסירת מידע שעשוי לקדם את החקירות נגד חשודים אחרים ובהם בנימין נתניהו. פילבר טען, גם לאחר שחתם על הסכם עד מדינה, כי לא ביצע כל עבירה[34].
במסגרת ההסכם התחייב פילבר להימנע לצמיתות מכל תפקיד בשירות הציבורי, ולהתלות לחמש שנים את רישיון עריכת הדין שלו.[35]
בזמן מערכת הבחירות ב-2019, רכב מצויד ברמקולים חנה מתחת לביתו של פילבר והרעיש עם קריאות נאצה. בעקבות האירוע נפתחה חקירה נגד יועציו של ראש הממשלה, עופר גולן ויהונתן אוריך, שלכאורה עמדו מאחורי המיזם. הם נחשדו בהטרדת עד[37].
ב-23 במרץ 2022 החל את עדותו במשפט נתניהו[38]. במהלך העדות, הפרקליטות ביקשה להכריז על פילבר כעד עוין אך נדחתה על ידי בית המשפט. במקום זאת, הותר לתביעה לבצע חקירה נגדית[39]. עדותו הסתיימה כעבור כשלושה חודשים, ב-29 ביוני 2022.[40]
ב-8 באפריל 2024 הודיעה הפרקליטות לפילבר כי בכוונתה לבטל את הסכם עד המדינה עימו, לאחר שהונחה תשתית ראייתית להפרת ההסכם מצידו.[41]
חברת "דיירקט פּוֹלס"
דיירקט פולס - Direct Polls
בראשית 2018 הקים פילבר חברה העוסקת בסקרים מבוססי הודעות סמס. החל ממרץ 2019 פילבר הוא בעלים משותף, יחד עם צוריאל שרון, בחברת האסטרטגיה והמחקרים "דיירקט פולס"[42], ומשמש כאסטרטג הראשי של לקוחות החברה[1]. החברה ערכה כ-1,100 סקרים ומחקרים במהלך השנתיים הראשונות להקמתה, עבור רשויות מקומיות, מכוני מחקר, חברות מסחריות, גופים פוליטיים ועוד[43].
בין היתר, החברה הקימה את מדגמי הפריימריס לראשות מפלגות העבודה והליכוד במהלך בחירות 2019[44][45][46]. היא יעצה למפלגת הימין החדש בשנת 2019 ולפני כן לראש ערים. נוסף על כך, אנשי הליכוד הזמינו סקרים מהחברה, בעת משפט נתניהו[47]. התשלום הראשון מהליכוד לחברה של פילבר התקבל כחודש לאחר סיום עדותו במשפט[48]. לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש החברה ביצעה למען ערוץ 14 סקרי מנדטים ואף מדגם ביום הבחירות עצמו. בנוסף החברה ביצעה מדגם תוצאות לבחירות לרשויות המקומיות 2024. במאי 2024, אחרי ביטול הסכם עד המדינה, זכתה דיירקט פולס במכרז של משרד רה"מ.[49]
כנגד החברה הועלו טענות על איכות ואמינות הסקרים שלה: במדגם עבור ערוץ 14 לבחירות המקומיות ב-2024 התגלו טעויות חיזוי בנות עשרות אחוזים.[50] תוצאות הסקר שביצעו עבור אפי נווה במהלך הקמפיין שלו לתפקיד ראש יושב לשכת עורכי הדין היה רחוקות מתוצאות האמת.[51] בנוסף, סקרים נוספים של החברה שהופקו עבור 14 העוסקים במשפט נתניהו, אשר השלכותיו המשפטיות והציבוריות משפיעות באופן ישיר על פילבר, ספגו ביקורת על אמינותם.[52]
^ציטוט: "איני רואה בעיה עם זה שסלקום, פרטנר או בזק יקנו את גולן טלקום אם הן רוצות. השוק ימשיך להיות תחרותי גם עם ארבעה שחקנים מרכזיים ובצדם שחקני נישה עם מחירים רציונליים, שיאפשרו רווחיות סבירה והשקעה בתשתית"
