לאחר עליית הנאצים לשלטון, התפרקה הלהקה. בין השנים 1933 ל-1937 היה פטרושקה נגן חצוצרה בתזמורת האגודה היהודית לתרבות (Jüdischer Kulturbund) בברלין וגם הלחין יצירות שונות, בין השאר להצגה "עמך", על-פי שלום עליכם. במהלך הזמן שוב הקים לתחייה את להקת "הברנשים", שהורכבה הפעם מחברי תזמורת האיגוד בשילוב תזמורת של ריקודים. יחד עם להקה חדשה זו ערך בין השנים 1934 ל-1935 הקלטות רבות עבור החברות "אחווה" ו"לוקרפון" (Lukraphon). פטרושקה עבד גם כמעבד מוזיקלי לחברת הסרטים הברלינאית "אוּפא" (UFA) וחברת דויטשה גרמופון. את זאת נאלץ לעשות תחת שמות בדויים, בשל יהדותו. בשנת 1938עלה לארץ ישראל.
היה חבר מייסד, יו"ר, שופט בתחרויות ונציג ישראל בפורומים בינלאומיים רבים בתחומי המוזיקה; חבר באיגוד הקומפוזיטורים בישראל, חבר באיגוד הישראלי לתזמורות נוער וחבר האיגוד הישראלי למוזיקולוגיה; שימש בתפקידים ציבוריים רבים, בהם כנשיא מועדון הרוטרי בירושלים (1966-1965) וכחבר הוועד המנהל של ימק"א הבינלאומית בירושלים; זכה לפרסים ולאותות הצטיינות מרובים, בין היתר בפרס המוזיקה של אגודת אמריקה-ישראל בניו יורק1957. יצירותיו יצאו לאור בישראל ובגרמניה, ובהן מספר יצירות המעידות על קרבתו לאוצרותיה המסורתיים של יהדות הגולה על עדותיה, ממזרח וממערב, וליצירות טקסטואליות.
שבתי פטרושקה נפטר בירושלים ב-1997, בן 94. בסמוך למותו עוד זכה לתואר יקיר ירושלים.
שלישיית קשת דודקפונית (1939); ביצוע בכורה: ירושלים, 1939.
סוויטה (1947) מתוך המוזיקה לתסכית "להבות באפר" על גטו וילנה.
"חמישה מחולות מזרחיים" על נושאים של ניסן כהן-מלמד (1954)
"ארבעה פרקים לכלי נשיפה" (1953); ביצוע בכורה: תזמורת צה"ל, 1953. מתוך יצירה זו עיבד פטרושקה שלושה פרקים לתזמורת סימפונית.
"דיוורטימנטו זעיר לכלי נשיפה" (1970);
"שלוש מנגינות יהודיות" לשני חלילים ושלושה קלרינטים;
"שלושה שירים עבריים" למקהלת נשים, למילים מן התנ"ך (1958); ביצוע בכורה בתל אביב, 1959;
"מחולות יהודיים מקרים" לרביעיית כלי-נשיפה של מתכת (1973);
"שלוש רומנסות ספרדיות" לרביעיית כלי-נשיפה של עץ (1975)
"שלוש רומנסות ספרדיות" למקהלת נשים (1976). שני האחרונים נכתבו בהזמנת מקהלת הרדיו הצרפתי לה מטריז.
"קטעים לכלי נשיפה" מבוססים על האוסף "ניגונים ליטורגיים ופולקלוריים" של חיים אלכסנדר.
ידוע כי שבתי פטרושקה חיבר גם את "מארש הטייסת", לכבוד חיל האוויר הישראלי, אך קשה למצוא מידע על כך.
ארכיונו ורחוב על שמו בירושלים
ארכיון כתבי היד וארכיון יצירותיו של שבתי פטרושקה שמורים במחלקת המוזיקה של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים. חומר השייך לתקופה הגרמנית שמור יחד עם אוסף אחותו, השחקנית גינה פטרושקה (Gina Petruschka), בארכיון האקדמיה לאמנויות של ברלין (Akademie der Künste).