בילדותו שיחק טורק בקבוצת "צעירי יפו". כשהיה בן 16 ושיחק כדורגל על חוף הים, התגלה על ידי אוהד של הפועל תל אביב, שהתרשם ממשחקו וביקשו להיבחן במועדון. טורק צורף לקבוצת הנוער של הפועל תל אביב ואת רוב הקריירה שלו עשה שם. הוא נטל לעצמו את המספר "17", בעקבות שחקן הכדורגל הנערץ עליו, גידי דמתי משמשון תל אביב, שזה היה מספרו. את הכינוי "ג'ימי" העניק לו מאמן הקבוצה האנגלי הארי גיים, שהעלה אותו לראשונה לקבוצה הבוגרת בעונת 1972/1973.
ב-29 בדצמבר1973, במסגרת המחזור השישי של עונת 1973/1974 הוקפץ טורק שוב לבוגרים לאחר ששיחק בעיקר בנוער, וכבש את שערו הראשון בקריירה, בהפסד 2-1 להכח רמת גן[1], אך גם לאחר השער מיעט לשחק בבוגרים ושיחק בעיקר בקבוצת הנוער. במחזור ה-14 של עונת 1974/1975 הוקפץ שוב לבוגרים על ידי המאמן החדש בני קונפורטי, וכבש את שערו השני במדי הקבוצה הבוגרת, בניצחון 4-0 על הפועל פתח תקווה[2]. טורק המשיך לקבל קרדיט מהמאמן החדש, ובעונה זו הגיע עם הפועל תל אביב לחצי גמר גביע המדינה, בו הפסידה 3-1 להפועל כפר סבא בבעיטות הכרעה, כשטורק מחמיץ את אחת הבעיטות[3].
בעונת 1979/1980, תחת המאמן דוביד שווייצר, מונה טורק לקפטן הפועל תל אביב, והיה למלך שערי הקבוצה בפעם השנייה, כשהבקיע שמונה שערים בליגה. את העונה סיימה הקבוצה כסגנית האלופה, וטורק נכלל בנבחרת העונה של "מעריב"[4]. כמו כן, נבחר ל"כדורגלן העונה" של "חדשות הספורט"[5].
לקראת עונת 1980/1981 יצא טורק לאנגליה על מנת להיבחן בקבוצות הצמרת מנצ'סטר יונייטד[6], ואיפסוויץ' טאון[7]. טורק היה תחת חוזה בהפועל תל אביב ולקבוצה לא הייתה כוונה לשחררו, ולכן נכנס לשנת הסגר על מנת לעבור לאיפסוויץ' בעונה שלאחר מכן ללא תמורה. כחודש לאחר מכן הושג הסכם בין טורק לבין הפועל תל אביב, במסגרתו חזר השחקן לקבוצה, תמורת סעיף לפיו אם תרצה אותו קבוצה זרה, ישוחרר טורק בעבור 200 אלף דולר[8]. בעקבות האירועים מונה נמרוד דרייפוס לקפטן הקבוצה במקומו של טורק.
בעונה זו זכה טורק עם הפועל תל אביב באליפות המדינה, כשהוא מוביל את קישור הקבוצה יחד עם משה סיני ואלי כהן. טורק החמיץ משחקים רבים בעונה זו עקב פציעה, והבקיע שישה שערים בליגה. במחזור השישי כבש צמד בניצחון 2-3 על הפועל ירושלים באצטדיון ימק"א[9], כולל שערו המפורסם ביותר, שזכה לכינוי "ריפעטיל", בבעיטה חופשית מ-45 מטר[10]. בתחילת העונה זכה טורק בתואר "כדורגלן השנה ה'תש"ם" של "מעריב", במסגרת פרויקט "ספורטאי השנה"[11]. באותה עונה הגיעה הקבוצה גם לגמר גביע המדינה, בו הפסידה לבני יהודה תל אביב, אך טורק לא שותף במשחק עקב החלמה מניתוח בעקבות קרע במניסקוס.
בעונת 1981/1982 הבקיע שני שערים בליגה, והפועל תל אביב סיימה במקום החמישי בטבלה. בעונת 1982/1983 הושאל לעונה להפועל רמת גן, במדיה הבקיע שני שערים בליגה ובישל שלושה שערים, אך לא הצליח לסייע לקבוצה להינצל מירידה לליגת המשנה. בעונת 1983/1984 חזר להפועל תל אביב והבקיע שלושה שערים בליגה, כשהקבוצה מסיימת במקום השלישי. בסך הכל שיחק טורק 12 שנים רצופות בהפועל תל אביב, מלבד עונת ההשאלה להפועל רמת גן, ורשם 238 הופעות במדיה. לזכותו של טורק 40 שערי ליגה במדי הפועל תל אביב, והוא מדורג במקום ה-12 בטבלת מלך שערי הקבוצה בכל הזמנים.
בעונת 1984/1985 עבר להפועל ירושלים מליגת המשנה, ובעונתו הראשונה היה שותף לעלייתה לליגה הבכירה מהמקום השלישי. בעונה שלאחר מכן, עונת 1985/1986 כבש שני שערים בליגה, והקבוצה סיימה במקום ה-14 בטבלה, וירדה בחזרה לליגת המשנה. טורק שיחק עונה נוספת בקבוצה בליגת המשנה, עד לפרישתו ממשחק ב-1987.
טורק משמש כחבר הוועדה המקצועית מטעם ההתאחדות לכדורגל ומשמש לעיתים כפרשן כדורגל בערוצים השונים.
מחוץ למגרש
טורק נולד בשכונת עג'מי שביפו כבן השני מבין שמונה ילדים לחיכמאת טורק, חייט במקצועו,[16] שלאחר מלחמת העצמאות, ובעקבות מצבם הכלכלי הרעוע של ערביי יפו, נאלץ להתפרנס מדייג, ולאיפתיכאר טורק, בת לאחת המשפחות הערביות האמידות במנשייה שלפני המלחמה. טורק למד בבית הספר היסודי "חסן ערפה", אך הפסיק את לימודיו בבית הספר בכיתה ח' וסייע לאביו בעבודתו.
בשנת 1981, התנדב לקמפיין הבחירות של "המערך" לבחירות לכנסת ה-10[18]. ב-1984 הצטרף טורק לתנועת ניצני שלום, גוף נטול קשר מפלגתי, שמטרתו להפגיש בין נוער יהודי וערבי באמצעות עבודה קהילתית[19]. ב-1988 הוצב במקום השני ברשימת רצ למועצת העיר. בבחירות 1998 התמודד על מקום במועצת העיר מטעם מרצ תל אביב-יפו, ובאותה תקופה הציתו אלמונים את רכבו. לבסוף נבחר למועצה מהמקום הרביעי ברשימת מרצ. בבחירות לכנסת השש עשרה הוצב במקום ה-80 ברשימתה.
בשנת 2000 ייסד את "העמותה לספורט, תרבות וחינוך ביפו" במטרה לתמוך חברתית, חינוכית וקהילתית בבני נוער במצוקה ביפו, ללא תלות בהשתייכותם האתנית או הדתית. בשנת 2002 התמנה לסגן ראש העיר עד לבחירות בשנת 2003. טורק נבחר שנית למועצה ב-2003, ועסק, בצד פעילותו במועצה, בחינוך לספורט בשכונות יפו. לקראת הבחירות המוניציפליות בשנת 2008 עזב את מרצ ופרש מן החיים הפוליטיים. טורק ממשיך לפעול נגד שחיתות וקיפוח האוכלוסייה החלשה של יפו, הוא מצלם ומתעד ומותח לעיתים ביקורת על התנהלות העירייה ביפו. בשנת 2010 הוצת רכבו בשנית בפתח ביתו.
טורק הופיע בסדרה התיעודית "תקומה" ובה סיפר על ילדותו ותחילת דרכו ככדורגלן.
בשנת 2015 הגיש עתירה לגופים שונים בישראל נגד הדרה של כדורגלנים ערבים בבית"ר ירושלים.
_pictogram.svg){kind=small}
