ערך זה עוסק במשפטן יהודי צרפתי זוכה פרס נובל לשלום. אם התכוונתם לבית ספר הקרוי על שמו, ראו
בית הספר רנה קסין.
רנה קאסן
René Cassin |
לידה |
5 באוקטובר 1887 באיון, צרפת |
---|
פטירה |
20 בפברואר 1976 (בגיל 88) הרובע השלושה-עשר של פריז, צרפת |
---|
שם לידה |
Samuel René Cassin |
---|
מדינה |
צרפת |
---|
מקום קבורה |
הפנתאון של פריז |
---|
השכלה |
- Lycée Masséna
- Faculté de droit d'Aix-en-Provence
- סורבון
- אוניברסיטת פרובאנס
- Paul Cézanne University
|
---|
מעסיק |
סורבון, אוניברסיטת ליל, Faculté de droit d'Aix-en-Provence, Sciences Po Aix-en-Provence |
---|
תפקיד |
- Vice President of the State Council of France (29 בנובמבר 1944–30 בספטמבר 1960)
- נשיא (1943–20 בפברואר 1976)
- נשיא (1946–1949)
- נשיא (27 במרץ 1947–20 בפברואר 1976)
- נשיא (1947–30 בספטמבר 1960)
- נשיא (1922–1924)
- Judge of the European Court of Human Rights (21 בינואר 1959–20 בפברואר 1976)
- President of the European Court of Human Rights (20 במאי 1965–15 ביוני 1968)
- member of the Consitutional council (11 ביולי 1960–2 במרץ 1971)
- נשיא (1969–20 בפברואר 1976)
- נשיא (1954–20 בפברואר 1976)
|
---|
מפלגה |
המפלגה הרפובליקנית, הרדיקלית והרדיקל-סוציאליסטית |
---|
השקפה דתית |
יהדות |
---|
פרסים והוקרה |
|
---|
חתימה |
|
---|
|
רנה סמואל קסין (בצרפתית: René Samuel Cassin, ההיגוי בצרפתית - רנה קאסן, שמו העברי: שמואל קצין; 5 באוקטובר 1887 – 20 בפברואר 1976) היה משפטן יהודי צרפתי, חתן פרס נובל לשלום. כיהן כפרופסור למשפטים באוניברסיטת ליל ובהמשך באוניברסיטת פריז.
קורות חיים
נולד בבאיון שבדרום-מערב צרפת, בנם של גבריאל (לבית דרייפוס) והסוחר אנרי קסין. למד משפטים והפך לפרופסור למשפט אזרחי באוניברסיטת פרובנס, ולאחר מכן באוניברסיטת פריז. נלחם ונפצע במלחמת העולם הראשונה.
היה נציג צרפת בחבר הלאומים בין השנים 1924–1938. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש צרפת, היה בין הראשונים שהצטרפו לממשלת צרפת הגולה ולשארל דה גול שעמד בראשה. בממשלת צרפת הגולה שימש בתפקידים שונים והיה יועץ קרוב של דה גול.
עם סיום המלחמה נמנה בין פעילי זכויות האדם שהקימו מחדש את הליגה הצרפתית לזכויות האדם, לאחר שזו הוצאה מהחוק על ידי ממשלת וישי. הוא ניסח את הטיוטה הראשונה של ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם של האו"ם והיה לחבר בוועדה לזכויות אדם של האו"ם. קסין היה גם חבר, ומאוחר יותר גם הנשיא של בית המשפט האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג. על פועלו בכתיבת "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" זכה בפרס נובל לשלום לשנת 1968.
בשנת 1946 עזר לייסד את מועצת הארגונים היהודיים העולמיים – ארגון זכויות אדם יהודי – ועמד בראשה. היה גם פעיל בארגון "כל ישראל חברים" בצרפת ועמד בראש הארגון משנת 1943 ועד למותו בשנת 1976. הוא לחם למען זכויות היהודים בצרפת, והיה פעיל ציוני.
הנצחה
בשנת המאה להולדתו זכה לכבוד השמור לגדולי בניה של צרפת, וארונו הועבר לפנתאון של פריז.
בית הספר התיכון רנה קסין בשכונת מעלות דפנה בירושלים נקרא על שמו, ופועל ברוח ההומניזם שייצג קסין.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
זוכי פרס נובל לשלום
|
1901–1925
|
דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
|
|
1926–1950
|
בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
|
1951–1975
|
ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
|
1976–2000
|
ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, ועידות פגוואש בנושא מדע ועניינים בין-לאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
|
2001 ואילך
|
האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד (2019) • תוכנית המזון העולמית (2020) • מוראטוב, רסה (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי (2023) •ניהון הידאנקיו (2024)
|