בשנת 1936 עברה המשפחה לחיפה. האב, מתתיהו לונץ, ניהל את סניף הבנק בחיפה, היה ראש ועד ההורים של בית הספר הריאלי והיה פעיל בארגון החבל הימי לישראל. רמי חונך להתגאות בסבו שעל שמו נקרא לו לדוגמה בדרך חייו וביחסו ל"אדם באשר הוא אדם". כדברי עורכת הספר "אהבת הארץ והנכונות לשרתה, יושר והגינות, חתירה להצטיינות, חריצות, מסירות וצניעות".
לונץ החל את לימודיו בבית הספר הריאלי. יחד עם ההשכלה הפנים את הסיסמה "והצנע לכת", לתלמידים בכיתה ח' הותר להצטרף לצופים. באותה שנה (1944) חודשה פעילות צופי ים בחיפה העדיפות ניתנה לאלה שהצהירו על כוונתם להמשיך ולשרת בים. לונץ לא חשב אז על קריירה ימית והודיע כי הוא מעוניין בפעילות ימית מהנה אך אינו מתחייב לשירות ימי. הוא החל בפעילות צופי ים בנמל חיפה מבלי לדעת שהעתיד צופן לו 30 שנות שירות ימי.
אגודת צופי ים הייתה אז צעירה בנמל לעומת אגודת זבולון והפועל ימיה הוותיקים. הפעילות כללה חתירה בסירת עץ גדולה וגם מפרשים. ב-1946 סילקו הבריטים את האגודות הימיות מהנמל לנווה ים. למרות קשיי התחבורה המשיכו לונץ וחבריו בפעילות הימית.
השירות בחיל הים
השירות של לונץ בחיל הים התאפיין בתפקידים שונים בהם נמצא תקופות קצרות יחסית. התחום העיקרי היה גילוי ניווט וקשר. בנוסף עסק לונץ בתפקידי הדרכת קצינים והעמיד הרבה תלמידים. מצא את יעודו במודיעין הימי כראש המחלקה במלחמת יום הכיפורים.
גיוס והכשרה ראשונית
בפרוץ מלחמת העצמאות היה לונץ תלמיד בכיתה י"א, וניתנה הוראה לגיוס ילידי שנת 1931. הטירונות במחנה 80 החלה בדיוק ביום אירועי אלטלנה. הפלוגות בטירונות אורגנו לפי תנועות הנוער וכל שכבת הצופים הייתה יחד. בחודש ספטמבר 1948 עברו המגויסים לחיל הים בחוף טנטורה, היא דור של ימינו. השלב הראשון היה קורס מפקדי סירות המשך לקורסים שנערכו בפלי"ם וכלל גם שחייה בשלשות מסודרות כל זאת בקור של החורף. הרעיון של מפקד חיל הים, פול שולמן, היה להקים גדוד נחתים כמו המארינס האמריקאי אך אחרי קרבות בית עפה, בהם נהרגו רבים מכוח הנחיתה, לונץ ואחרים לא ששו לכך.
החינוך בבית הספר הריאלי והאימונים בצופי ים עשו את לונץ מתאים לקצונה והוא השתתף בקורס החובלים השני של החיל שתוכנן להימשך 6 חודשים. במאי 1949, תום מלחמת העצמאות, קיבלו כל הצעירים חופשה של 6 חודשים לסיים את לימודיהם. בית הספר הריאלי היה כבר בחופשת הקיץ והמנהל ד"ר ארתור בירם לימד את הצעירים להשלמת בחינות הבגרות.
לאחר סיום הלימודים חזר לונץ לחיל הים אך לא הוכנס חזרה לקורס החובלים. השתתף בהורדת ספינות לאילת ולאחר שירות קצר הועבר ל"בסיס חימוש ותותחנות" (כפי שנקרא אז מחנה בת גלים) כ"רב מלח" (כיום רב-טוראי).
האקדמיה הימית הצרפתית
בבת גלים משכה את עינו מודעה על אפשרות להישלח לקורס קצינים בחיל הים הצרפתי. לונץ, שהגיע בינתיים לדרגת סמל, נרשם והביע רצונו לקורס קציני קשר, אך תוך כדי המיון שוכנע לקורס ארוך יותר של שלוש שנים. ועדת הקבלה התרשמה ממנו לטובה. צרפתית מדוברת שמע בבית מהסבתא ולא חשש מקשיי השפה.
בספטמבר שנת 1950 החל רמי בלימודים באקדמיה הימית הצרפתית בברסט. מקום הבסיס בחוף האטלנטי מול הכניסה הדרומית לתעלה האנגלית, מקום עם מזג אוויר קשה במיוחד. תנאי המגורים ספרטניים ללא בידור כלשהו במרחק שעה הפלגה מהעיר.
קבוצת הצעירים הישראלים פוזרה בין האחרים ונאלצו להשתלב מהר. רק שם החל לונץ לקרוא ולכתוב צרפתית. מרבית הבחינות היו בעל-פה וכך הצליח לעבור אותן. הלימודים כללו כל חודש הפלגה באוניה קטנה בחופי אירופה. לאחר שנתיים לימודים יצאו להפלגה של שבעה חודשים בסיירת אימונים "ז'אן ד'ארק" 27,000 מייל ימי בים התיכון ובאוקיינוס האטלנטי. לונץ עבר באקדמיה חוויה מעצבת של שלוש שנות לימוד והרבה ניסיון ימי.
תפקידים ראשונים הדרכה וגנ"ק
בקיץ 1953 חזר לונץ לישראל כקצין מוסמך בדרגת סגן והוצב לבי"ס חובלים כמדריך מטאורולוגיה של קורס חובלים ד'. בשנת 1954 הוצב כקצין גנ"ק באניה אח"י אילת (א-16). קורס חובלים ד' ערך את הפלגת הסיום שלו עם אח"י אילת וביקרו במספר נמלים בים התיכון.
עם אותה אניה, בפיקודו של אדוארד שרון, נעשתה הפלגה ארוכה לדרום אפריקה. הקורס הסתיים במצעד ברחובות חיפה.
בשנת 1955 עבר לונץ לענף מבצעים במטה חיל הים ועסק בהכנת תוכניות מבצעיות וכתיבת פקודות מבצע.
נוצר צורך דחוף במדריך ראשי לקורס חובלים ה' לאחר שכבר החל. לונץ קיבל את המשימה וכאן יישם את דרך הפעולה שלמד באקדמיה הצרפתית. בקורס הייתה קבוצה גדולה של קצינים יוצאי שייטת 13 שרכשו אצל לונץ את מקצועות הספנות ובעיקר ניווט. במרץ 1956 יצא לחופשת חתונה, עם עדה לבית גורדון, אחות במקצועה. כשחזר מהחופשה התברר לו כי הקורס הופסק וחניכיו נשלחו לאנגליה לצורך איוש משחתות ה-Z שנרכשו אז. מתוך התחשבות בחופשת החתונה אף לא הודיעו לו על כך. לונץ נשאר בבסיס ההדרכה והדריך מחזור ראשון של קורס קצינים כללי של חיל הים. החניכים היו קציני מנהלה, קשר ואפסנאות ולונץ הקנה להם מושגים על הזירה הימית.
בעת מלחמת סיני הגיעו, לדרישת ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שלוש משחתות צרפתיות להגנת ערי החוף של ישראל ממטוסים מצריים. בכל משחתת הוצב קצין קישור מבוגרי ברסט. לונץ הוצב על המשחתת הצרפתית קרסן (M.N. Kersaint) אשר הוצבה במפרץ חיפה. האניה נמצאה בכוננות נגד מטוסים בשעות היום ומנוחה בשעות הלילה. תקלה באחד ממערכות ההנעה לא איפשרה לה לנוע במהירות והיא שמשה כסוללת נ"מ צפה.
כאשר הפתיעה איברהים אל אוול בהפגזת לילה את חיפה. סייע לונץ למפקד הצרפתי בהערכת המצב. תגובת האש המיידית של הקרסן גרמה למשחתת המצרית להפסיק את ההפגזה ולסגת מבלי שנגרם נזק משמעותי בחוף. הקרסן הייתה משחתת חדשה עם מערכת ירי משוכללת והירי היה מדויק. התותחים היו טעונים בפגזים נגד מטוסים עם מרעום קרבה והתפוצצו ללא חדירה במטרה.
האניה נדרשה ממפקדת חיל הים לתקוף את המשחתת המצרית הבורחת. מפקד האניה הצרפתית הודיע כי עקב התקלה בטורבינה לא הצליח לסגור טווח. באותה עת לא היה מצב מלחמה בין צרפת ומצרים, המפקד הצרפתי לא היה בטוח איך יתייחסו אליו מפקדיו. היה נרגש שמא הדיווח שלו למפקדה, שהיה בגלוי, יעשה לו בעיות. הוא נרגע לחלוטין לפנות בוקר, כשקיבל מברק חוזר מצרפת עם דיווח שנפתחה אש על ה"קרסן" כאשר הייתה על-יד חיפה והיא השיבה. לונץ כנציג חיל הים העביר את הקשר בין האניה הצרפתית למפקדת חיל הים וגם היה ער להתלבטויות. המפקד והצוות של האניה הצרפתית קרסן קיבל עיטור כבוד צרפתי ומכתב הערכה מישראל.
כך נשארה האיברהים אל אוול שלמה ולאחר תיקונים קלים, הוכנסה לשירות בחיל הים. כל עת הקרב היה לונץ בקשר ישיר בין מפקד הקרסן ומפקדת חיל הים.
לונץ מוביל את קורס חובלים ה' במצעד יום העצמאות 1957
לאחר המלחמה חזר לונץ לבסיס ההדרכה והביא את קורס חובלים ה' לסיומו. הוא לא שבע נחת מכך שבוגרי מחזור א' של בית הספר לקציני ים עכו צורפו לקורס חובלים ה' באמצע. היות שלדעתו לא הייתה להם המנטליות שכבר הוחדרה על ידו לוותיקים.[1] למרות הביקורת של לונץ יצאו ממחזור א של בית הספר לקציני ים עכו לא מעט קצינים מוצלחים.
תוך כך שימש לונץ כבוחן לקציני ים במקצוע ניווט, ואף חיבר לתלמידי בית הספר לקציני ים עכו את בחינות הבגרות במקצוע השיט.
בשנת 1958 הוצב לונץ לאיברהים אל אוול בשמה החדש אח"י חיפה כקצין גנ"ק. צוות המשחתת היה קטן יותר והתחרה על מעמדו מול המשחתות Z ה"גדולות".
באילת עגנו שתי פריגטות של חיל הים שהגיעו לשם בהפלגה סביב אפריקה. חיל הים לא הפעיל אותן והן נמכרו לצי סרי לנקה. העסקה התבשלה בסודיות וכללה העברת הפריגטות ומסירתן ביעד. באביב 1959 נאסף צוות מילואים להשטת אח"י מזנק ולונץ קיבל אחריות על כספי המבצע בנוסף לתפקידו כקצין גנ"ק. ההפלגה הייתה ארוכה מאוד במהירות איטית וסדר פסח נערך באניה בעת ההפלגה. הפריגטה הגיעה לטרינקומלי ונמסרה לצי המקומי. לאחר המסירה המתין הצוות חודש ימים וערך סיורי תיירות בכל סרי לנקה עד שהגיע מטוס להחזרתם לישראל.
את שנת 1960 עשה לונץ במשחתת אח"י אילת כקצין הגנ"ק. בשנת 1961 עבר למפקדת חיל הים בתפקיד ממלא מקום של ראש ענף ים 7 ומפקד יחידת הקשר והגילוי. בשנת 1961 עבר קורס פיקוד ומטה זרוע הים, ולאחר מכן שירת שוב כקצין גנ"ק במשחתת אילת. ב-1963 נשלח לקורס קציני גנ"ק באנגליה. בשנת 1964 קיבל פיקוד עצמאי על הקורבטהאח"י נגה (ק-22). האניה שימשה לאימוני אנשי שייטת 13 וקורס חובלים, נעשו הפלגות ארוכות בים התיכון ואף נקלעה לסערות רבות.
לאחר שנה בפיקוד על אח"י נגה, מונה לונץ לסגן מפקד המשחתת אח"י יפו, אך לאחר חצי שנה נקרא להדריך בפו"ם זרוע ים. במסגרת זו הכין גם תרגיל נחיתה לחופי סיני עם כל אניות צי הסוחר. לשם כך גייס את גיסו, רב חובל עמנואל קלמפרר. אחד מחניכיו בקורס פו"ם, מיכאל ברקאי, נעשה ברבות הימים למפקד חיל הים.
בסוף קיץ 1966 הסתיים תפקידו בפו"מ, ולונץ מונה לראש ענף ים 7 האחראי על הקשר והגילוי בחיל הים.
בשנת 1967 שירת לונץ במפקדת חיל הים כראש ענף ים 6 - ענף אמצעי לחימה. מינוי החירום שלו היה קצין משמרת במוצב הפיקוד כך נעשה מעורב בתקרית ליברטי. המטרה התגלתה יום קודם בידי סיור אווירי. נציגות מודיעין ים במצפ"ע, שקיבלה את הדיווח, זיהתה אותה כאוניית ביון של צי ארצות הברית בשם ליברטי. דווח מיידית למפקדת חיל הים בלוויית אזהרה שהצללית שלה דומה לאניית ההספקה של הצי המצרי "אל קוציר" אבל היא גדולה ממנה בהרבה.[2] אך על שולחן תמונת הזירה סומנה כאנית סוחר. בים הפתוח אוניות סוחר בתנועה מנמל לנמל ואינן נמצאות במקום אחד. על כן מחוסר מידע חדש ב-8 בבוקר הורה לונץ למחוק את הסימון.
המטרה התגלתה מחדש במשמרת הבאה. כאשר התקבל דיווח מהטרפדות שהמטרה נוסעת 30 קשר הוזמן סיוע אווירי. אחר התקיפה האווירית כשהתברר שהטרפדות עומדות לירות טורפדו ניסה לונץ למנוע זאת. אך הוראתו נבלמה בחדר המכ"ם של הטרפדת ולא הגיעה למפקד הכוח. לונץ הועמד לדין צבאי ונמצא זכאי.
הכנות לקליטת ספינות סער
בתחילת 1969 סיים לונץ את תפקידו כראש ענף ים 6, ענף אמל"ח, וקיבל תפקיד של קצין אג"ם בסיס חיפה. הקמת בסיס חיפה הייתה צעד של התארגנות לקראת הגעת ספינות הטילים. לפני כן נקרא בסיס נמל חיפה, שהיה בסיס חופי שטיפל ביחידות קטנות. סטי"ל היה אמור לעבוד עם 43 איש ולצאת לגיחות קצרות בלבד. חיל הים עבר לתפישה של בסיס חיל ים שדומה לכנף אווירית, כלומר יש יחידות קבועות בבסיס שמגישות את השירותים לספינות היוצאות וחוזרות. חזר הסטי"ל ונקשר לרציף, פלגת אחזקה תבוא לתקן מה שצריך לתקן, פלגת הלוגיסטיקה תביא את הדלק, מזון, תחמושת. כשהם נמצאים בחוף הימאים יורדים לאכול בחדר אוכל של הבסיס ולא נמצאים בספינה. זה היה שינוי תפישה עמוק מאוד בתפעול חיל הים. לונץ עם מפקדת הבסיס הכינו את התשתית בבסיס חיפה לקלוט את ספינות הסער לפני הגעתן.
מחלקת מודיעין ים
מפקד חיל הים אברהם בוצר ורמי לונץ עם קציני מחלקת מודיעין ים, קיץ 1972.
לונץ המשיך בשירות במטה חיל הים ובשנת 1970 הוצעה לו העברה לתחום המודיעין תוך כוונה להחליף את ראש המחלקה אל"ם ראובן אשכנזי. לאחר שנה בתפקיד ראש ענף איסוף, בשנת 1971 מונה לונץ לראש מחלקת מודיעין ים תחת פיקודו של אלוף אברהם בוצר, והמשיך בתפקידו גם תחת מפקד החיל הבא, אלוף בנימין תלם, עד שנת 1975.
בתחילת תפקידו עמד לונץ על חשיבות הלוחמה האלקטרונית ואיסוף מידע על מכ"מי האויב. בהמשך קידם את נושא ההאזנה לשידורי האויב והכין חוליות ניידות המצטרפות לספינות הפיקוד של הכוח הימי ומעבירות מידע ישירות למפקד הטקטי בים. התפישה של יחידת האזנה טקטית אצל המפקד הקדמי בשטח הייתה תפישה צה"לית, אבל מודיעין חיל הים היו הראשונים והיחידים למעשה שיישמו זאת. בזמן שלום עברו תרגול והיכרות בין הגוף המודיעיני והגוף המבצעי כך שהתרומה למלחמת יום הכיפורים הייתה רבה.
פקודיו של לונץ ראו בו מפקד הדואג לחייליו והעריצו אותו. לונץ זכה להערכה רבה גם מהשותפים לו באגף המודיעין. אלה התרשמו במיוחד מהאופי היציב של לונץ אשר נסך הגינות, אמינות ועמידה על עקרונות. להערכתם הייתה לו ראייה רחבה על המודיעין הרבה מעבר לאופק הימי. כאשר הערכתו על המלחמה הקרבה נדחתה לא היה זה מזלזול אלא מהסתמכות על מידע אחר שאחר כך הוכח כשגוי.
רמי לונץ במרכז מוצב מחלקת מודיעין ים, בעת מלחמת יום הכיפורים. התמונה באדיבות מוזיאון ההעפלה וחיל הים.
אחת המשימות בהן עסק הייתה הכנת רשימת סימנים המתריעים על מלחמה מתקרבת. בתפקידו עבר על הסימנים והמידע המתקבל וב-30 ספטמבר 1973 זיהה מודיעין חיל הים סדרת צעדים בצי המצרי המעידים על כניסה למלחמה. מסקנתו נגדה את מסקנות אגף המודיעין שחשב כי הם מעידים על תרגיל. לונץ הזהיר את מפקד חיל הים ויחד ניסו לשכנע את ראש אמ"ן, אלי זעירא.[3] כאשר זה לא הועיל הכריז מפקד חיל הים, בנימין תלם, כוננות עליונה בלא קשר לשאר הצבא. הרמטכ"ל, דוד אלעזר, מנע זאת כדי לא להסב תשומת לב. במקום כוננות עליונה נערך תרגיל שכלל את כל ספינות הטילים.
המחקר במחלקת מודיעין ים עמד על המהלכים החריגים בצי המצרי, אשר תאמו את הסימנים המעידים על מלחמה מתקרבת. בהמשך הגיעו במחמ"ן למסקנה סופית כי המצרים אכן עומדים לפתוח במלחמה יזומה. הדבר נכתב בלקט מיוחד להפצה בחיל הים ובאמ"ן, אולם רמי לונץ לא התיר את פרסומה של קביעה זו על-מנת לא לחרוג מהקונצנסוס, וכך נמנעה התרעה על מלחמה ברמה הלאומית.
את הערכת מודיעין ים כי עומדת לפרוץ מלחמה מסר לונץ בפורום מטה מורחב, כבר ביום שני, 30 בספטמבר. מפקד שייטת 13 שמע על כך אך המידע לא ירד לשייטת ספינות הטילים ולא נעשו הכנות אופרטיביות כל שהן. לונץ ותלם חששו להעביר התרעה מוקדמת יותר שתתגלה על ידי המצרים.[א]
תלם קיבל החלטה על השלמת טילים בספינות הסער כבר ביום חמישי בערב, אך היות שלא ביטל את התרגיל השייטתי, החלה ההתחמשות רק יחד עם ההתרעה על המלחמה בפתח שהועברה ליחידות החיל לאחר שהתקבלה מהמטה הכללי ביום שישי, 5 באוקטובר. באותה עת העביר חיל הים הוראות תנועה לאניות צי הסוחר בתנועה לישראל, אך בלא הודעה על כוננות למלחמה.[ב]
ההתרעה של 24 שעות לא הספיקה, כי נדרשו הכנות רבות יותר לספינות הסער להיערך במלוא כוחן.
בהמשך המלחמה נתן המודיעין בראשות לונץ התרעות על תנועות האויב. החשובות שבהן היו הודעה ב-8 באוקטובר כי ארבע ספינות טילים מדגם אוסה יצאו מאלכסנדריה מזרחה. הקרב הסתיים בשלוש אוסות טבועות. חשובה במיוחד הייתה ידיעה למחרת בבוקר על ירי טילים נגד אח"י מזנק שהתקרבה לטווח מכ"ם מפורט סעיד. ההתרעה הגיעה דקות לפני הירי וסייעה לספינה להיחלץ בלא פגע.
בים סוף עקב המודיעין אחרי ספינות הטילים המצריות ועל תוצאות התקיפות של שייטת 13.
בנושא ביטחון השיט הצלחת מודיעין חיל הים הייתה פחותה. בתחילת השנה אותר תרגיל מיקוש מצרי של מצרי יובל. כמסקנה קיבל מפקד הזירה הנחיה להכין מעבר חלופי מזרחי על ידי הצבת מחזירי הד מכ"ם ומשולשי סימון בפינות הסלעים מעבר מילאן. המצרים קלטו את הפעילות הזאת ובפתיחת המלחמה הטילו מוקשים באזור היובל בדיסקרטיות מבלי להתגלות. פעולת תחנת המכ"ם שובשה ולא קוים סיור על השטח המיועד למיקוש. עם פרוץ הקרבות הופסקה תנועת המכליות בים סוף.
לאחר הפסקת האש החליט שר הביטחון, משה דיין, על חידוש תנועת המכליות. בהפלגה הראשונה המכלית סיריס עלתה על מוקש (או שניים) וטבעה. למרות הידיעה על היתכנות המיקוש לא היה לונץ משוכנע שמדובר במוקשים, אך מכלית נוספת שכבר הייתה בדרך הוחזרה לאילת.[4] חידוש התנועה נעשה מאוחר יותר בנתיב אחר על ידי המכלית "פטריה" (רב חובל צבי נצר) כאשר לפניה ספינת משמר של חיל הים.
מיקוש המצרים גבה מחיר גם מהמצרים - התנועה אל צפון מפרץ סואץ פסקה.
ראש משלחת משרד הביטחון באיראן
בחודש אפריל 1975 מסר לונץ את מחלקת המודיעין לתא"ל אלי לוי[ג] וסיים את שירותו בחיל הים. בחודש יולי הועלה לונץ לדרגת תא"ל[ד] ומונה לראש משלחת משרד הביטחון ונספח צה"ל בטהראן. הקשרים עם איראן, בה מלך אז השאה מוחמד רזה פהלווי, היו הדוקים, אך כמדינה מוסלמית השאה לא רצה להבליט את הקשר עם ישראל. פרויקטים משותפים רבים נרקמו אז בין המדינות. הדיסקרטיות גרמה לכך שלונץ למעשה לא נראה אף פעם בציבור במדים ובדרגות תא"ל.
השאח מוחמד רזא שאה פהלווי רצה להפוך את איראן למדינה מתקדמת כדוגמת טורקיה. הרפורמות של השאה הביאו לצמיחה ושגשוג כלכלי והקשר עם המערב בכלל וישראל בפרט היה הדוק. מערך הרכש האיראני היה בקשר הדוק עם ישראל, וכלל רכישות תחמושת ונשק ושותפות בפיתוח אמל"ח מתקדם. שגריר ישראל באותה תקופה היה אורי לובראני. שנות הפריחה הביאו ישראלים רבים שהשקיעו באיראן. לונץ התרכז בעיקר במכירת ציוד ביטחוני לאיראן. בתחום השיווק יש הרבה מן האפור. לונץ ביצע את תפקידו על הצד היותר טוב וגם האיראנים למדו את אופיו כך שהעסקות דרכו היו כולן כשרות.
תפקידים אזרחיים
ב-1977 חזרה משפחת לונץ לישראל, ולאחר חופשת שחרור ופרישה לגמלאות ב-1978 החל לונץ לעבוד בחברת אלביט בתחום פיתוח ושיווק מערכות לחימה אלקטרוניות. היה זה המשך לידע שנצבר בחיל הים ולקשרים שנטוו במשרד הביטחון ובטהראן. לחברת אלביט היה הרבה מה למכור לכל החילות ולמדינות מתקדמות ומתפתחות.
בשנת 1988 סיים את עבודתו בחברת אלביט וחזר לשירות המדינה כסגן מבקר מערכת הביטחון, עד ליציאה לגמלאות בשנת 1996. מנהל משרד הביטחון באותה תקופה היה האלוף דוד עברי ולונץ מציין כי אהב את תכונותיו כאיש עבודה שמתייחס יפה לאנשים.
מאמרים
במקביל לעבודתו האזרחית כתב לונץ מאמרים רבים באתר מורשת חיל הים. הוא נשא בתואר כמרכז נושא המורשת בעמותת חיל הים. המאמרים נוגעים לקרבות ואירועים בכל שנות קיום חיל הים.
הבסיס למאמרים היו נתונים שנאספו בחיל הים מענף היסטוריה. הסיפורים על מלחמת יום הכיפורים מרתקים במיוחד היות שבמעמדו של לונץ כראש מספן המודיעין מתקבלת תמונה ממוצב הפיקוד של חיל הים. בסיפורי הקרבות מגובה פני הים יש תוספות שלא היו ידועות ללונץ.
מאמר נוסף של לונץ, מלחמת יום-הכיפורים בזירה הימית, בספרם של חגי גולן ושאול שי (עורכים), מלחמה היום - מחקרי מלחמת יום-הכיפורים, הוצאת מערכות, 2003.
מהמאמרים עולה הבעיה הקיימת שבמלחמה או כל אימת ויש אירוע אמיתי, בייחוד כזה הכולל נפגעים לא מתקיים תחקיר יחידתי. הפתיחות למסירת חומר לקצין בודק או ועדות חקירה נמוכה יותר.
רמי לונץ הלך לעולמו ב-5 ביוני 2013 לאחר מחלה. השאיר אחריו את אלמנתו עדה המתגוררת בכפר סבא. בנו אורי לונץ ארכיטקט בינה עסקית ויועץ למוסדות פיננסיים. ובתו תמי ליכט עוסקת ביבוא בשוק המוסדי והפרטי. נכדו מכהן כקצין במספן המודיעין של חיל הים.
נטייתו של הסבא אברהם משה לונץ לכתיבה והוצאה לאור המשיכה בדורות הבאים כאשר המשפחה הוציאה ספרי זכרונות[ה] שחולקו למקורבים מהם ניתן ללמוד סיפורי התקופה.
^הסיבה לכך אינה מוזכרת בספרו של אלוף תלם. ייתכן שתלם דווקא חשש שההתרעה והכוננות בח"י יוודעו לרמטכ"ל בניגוד למצב בכלל צה"ל.
^למרות הסיכון החליט על המשך הובלת דלק מאיראן. הוראות התנועה בהאפלה ובקרבת החוף הסעודי, לא מנעו מצוללת מצרית להיערך על הנתיב ולבצע ירי טורפדו על המכלית "סמסון" שלא נפגעה.
Ichirō Matsui松井 一郎 Pemimpin Nippon Ishin no KaiPetahanaMulai menjabat 12 Desember 2015Menjabat bersama Toranosuke Katayama PendahuluTōru HashimotoPenggantiPetahanaWalikota OsakaPetahanaMulai menjabat 8 April 2019 PendahuluHirofumi YoshimuraPenggantiPetahanaGubernur Prefektur OsakaMasa jabatan27 November 2011 – 21 Maret 2019 PendahuluTōru HashimotoPenggantiHirofumi Yoshimura Informasi pribadiLahir31 Januari 1964 (umur 60)Yao, Osaka, JepangPartai polit...
В Википедии существуют статьи о других людях с именем Рафаил и фамилией Заборовский. Митрополит Рафаил Митрополит Киевский и Галицкий и всея Малыя России 13 апреля 1731 — 22 октября 1747 Предшественник Варлаам (Вонатович) Преемник Тимофей (Щербацкий) Епископ Псковский и ...
Sculpture by Auguste Rodin You can help expand this article with text translated from the corresponding article in Spanish. (April 2018) Click [show] for important translation instructions. View a machine-translated version of the Spanish article. Machine translation, like DeepL or Google Translate, is a useful starting point for translations, but translators must revise errors as necessary and confirm that the translation is accurate, rather than simply copy-pasting machine-translated t...
International athletics championship event15th IAAF World Indoor ChampionshipsHalowe Mistrzostwa Świata w Lekkoatletyce 2014Official competition logoDates7–9 MarchHost citySopot, PolandVenueErgo ArenaEvents26Participation538 athletes from 134 nations← Istanbul 2012 Portland 2016 → The 2014 IAAF World Indoor Championships in Athletics was the fifteenth edition of the international indoor track and field competition, organised by the IAAF. The event was held between 7–9 March ...
Тернопільський національний педагогічний університет імені Володимира ГнатюкаТНПУ|акредитація|закрито 49°32′46″ пн. ш. 25°33′55″ сх. д. / 49.54611500002777547° пн. ш. 25.56529800002777719° сх. д. / 49.54611500002777547; 25.56529800002777719Координати: 49°32′46″ пн. ш. 25°33′55″ ...
Forum of 19 countries along with EU and AU For other uses, see G20 (disambiguation). G20Group of TwentyAll leaders at the 2021 G20 Summit in Rome, Italy. Member countries of the G20 Countries represented through the membership of the European Union Countries represented through the membership of the African Union Countries permanently invited (Spain)Formation26 September 1999 (24 years ago) (1999-09-26)2008 (2008) (heads-of-sta...
Hill in the Australian Capital Territory For other uses of Mount Taylor, see Mount Taylor. Mount TaylorMount Taylor viewed from Red Hill.Highest pointElevation856 m (2,808 ft)Coordinates35°22′19″S 149°04′22″E / 35.37194°S 149.07278°E / -35.37194; 149.07278GeographyMount TaylorLocation in ACT LocationAustralian Capital Territory, Australia Mount Taylor is a prominent hill with an elevation of 856 metres (2,808 ft) AHD that is locat...
Elements of FSU's seal FSU Torch Award The award is named after the three torches on the seal of Florida State University. Each torch represents one Latin word of the school's motto: Vires, embodying moral, physical and intellectual strength; Artes, expressing an appreciation of aesthetics and the beauty of intellectual pursuits; and Mores, exhibiting respect for customs, character and tradition.[1] History The actual name of the award is Faculty Senate Torch Awards, established in 1...
The following is the list of squads that took place in the men's field hockey tournament at the 1928 Summer Olympics.[1] Division A Austria The following is the Austria roster in the men's field hockey tournament of the 1928 Summer Olympics.[2] August Wildam Arthur Winter Alfred Revi Emil Haladik Fritz Steiner Erwin Nossig Fritz Herzl Fritz Lichtschein Hubert Lichtneckert Hans Rosenfeld Hans Wald Kurt Lehrfeld Karl Ördögh Josef Berger Paul Massarek Willi Machu Belgium The f...
Eileen GrayEileen GrayLahirKathleen Eileen Moray Smith9 August 1878Enniscorthy, County Wexford, IrlandiaMeninggal31 October 1976 (usia 98)Paris, PrancisAlmamaterSlade School of Fine ArtAcadémie Julian Académie ColarossiPekerjaanArsitek, desainer furniturOrang tuaJames McLaren Smith Eveleen PoundenGedungE-1027Tempe à Pailla HouseRancanganDragons armchairBibendum Chair E-1027 table (1972) Royal Designer for Industry (en) Eileen Gray (nee Kathleen Eileen Moray Smith; 9 Agustus 1878 R...
Voce principale: Società Sportiva Sambenedettese. Società Sportiva SambenedetteseStagione 1972-1973 Sport calcio Squadra Sambenedettese Allenatore Piero Persico, poi Marino Bergamasco Presidente Silvano Di Lorenzo e Pietro Guidi Massi Serie C4º posto, girone B Coppa Italia SemiproTurno di qualificazione Maggiori presenzeCampionato: Catto, Simionato (38) Miglior marcatoreCampionato: Chimenti (14) 1971-1972 1973-1974 Si invita a seguire il modello di voce Questa voce raccoglie le infor...
Artikel ini bukan mengenai Skandal Sokol yang melibatkan perusahaan Berkshire Hathaway. Prof. Alan Sokal Skandal Sokal, disebut juga kebohongan Sokal,[1] adalah jebakan publikasi ilmiah yang dilakukan oleh Alan Sokal, seorang profesor fisika di New York University dan University College London. Pada tahun 1996, Sokal mengirim sebuah artikel ke Social Text, jurnal akademik tentang kajian budaya pascamodern. Artikel ini merupakan eksperimen untuk menguji ketelitian intelektual dan menye...
Diameter of individual grains of sediment, or of lithified particles in clastic rocks Not to be confused with crystallite size, which is referred to as grain sizes by metallurgists. This article includes a list of general references, but it lacks sufficient corresponding inline citations. Please help to improve this article by introducing more precise citations. (July 2011) (Learn how and when to remove this message) GranulometryBasic conceptsParticle size, Grain size, Size distribution, Morp...
Cet article est une ébauche concernant un coureur cycliste espagnol. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?). Pour plus d’informations, voyez le projet cyclisme. Florencio Cabre est un nom espagnol. Le premier nom de famille, paternel, est Florencio ; le second, maternel, souvent omis, est Cabre. Xavier FlorencioXavier Florencio en 2010InformationsNaissance 26 décembre 1979 (44 ans)Tarragone ou Mont-roig del CampNationalité espagnoleÉquipe a...
Pour les articles homonymes, voir Biafra (homonymie). Cette page contient des caractères et des mots comme ị. En cas de problème, consultez l’article Alphabet pan-nigérian ou testez votre navigateur. République du Biafra(en) Republic of Biafra 1967–1970 Hymne Land of the Rising Sun Localisation du Biafra, en rouge.Informations générales Statut République sécessionniste Capitale Enugu Langue(s) igbo, anglais Religion Catholicisme, protestantisme, animisme Monnaie Livre du B...
Lateral apertureAnimation showing the fourth ventricle (in red). The little points sticking out on the left and right are the two parts of the lateral recess, which end in the foramen of Luschka.Human caudal brainstem posterior view (Lateral aperture is #18)DetailsIdentifiersLatinapertura lateralisAcronym(s)LA4VNeuroNames640TA98A14.1.05.718TA25969FMA78473Anatomical terms of neuroanatomy[edit on Wikidata] The lateral aperture, lateral aperture of fourth ventricle or foramen of Luschka (aft...
A weapon consisting of a bomb placed at the end of a long pole, or spar, and attached to a boat This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Spar torpedo – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (June 2007) (Learn how and when to remove this message) A steamboat with a spar torpedo, in transport posi...
Sixto V Papa de la Iglesia católica 24 de abril de 1585-27 de agosto de 1590Predecesor Gregorio XIIISucesor Urbano VIIInformación religiosaOrdenación sacerdotal 1547Ordenación episcopal 12 de enero de 1567Proclamación cardenalicia 17 de mayo de 1570 por Pío VInformación personalNombre Félix Peretti (en italiano: Felice Peretti)Nacimiento 13 de diciembre de 1521Grottammare, Estados PontificiosFallecimiento 27 de agosto de 1590 (68 años) Roma, Estados PontificiosPadres...
Polish-born Israeli poet and journalist (1908–1981) Yonatan Ratosh in 1957. Yonatan Ratosh (יונתן רטוש) was the literary pseudonym of Uriel Shelach (Hebrew: אוריאל שלח) (November 18, 1908 – March 25, 1981), an Israeli poet and journalist who founded the Canaanite movement. Biography Uriel Heilperin (later Shelach) was born in Warsaw, Poland in 1908 to a Zionist family. His father, Yechiel, was a Hebraist educator who raised Uriel and his siblings in Hebrew. In 192...
