הרכס מתנשא לרום של עשרות מטרים, משתרע מגבול הרצליה דרומה עד לחוף וטיילת תל ברוך. רוחבו כשלוש מאות מטרים, והוא נתחם בצדו המזרחי ברחוב 2040. שטחו כ-1,900 דונם מהם 1,700 שטחים פתוחים ו-200 מבונים. לאורך החוף למרגלות הרכס עובר שביל ישראל.
הרכס כולל מערכות אקולוגיות המספקות שירותים אקולוגיים לסביבתו, משמר מגוון ביולוגי ייחודי, ומהווה נקודת תצפית אל המרחב הפתוח. בעבר ובהווה האזור הוא שמורה בלתי מוכרזת של טבע עירוני "פראי", בקרבת שכונות העיר ולרווחת תושביה, שיד אדם מיעטה להתערב בו.
תושבי תל אביב והסביבה[1] ניהלו מאבק מוצלח למען הכרזתו של רכס הכורכר כשמורת טבע עירוני, במקביל לפיתוח העירוני בכל האזור שהחל אחרי הפסקת פעולתו של שדה דב ב-2019, ואשר סיכן עוד יותר את עתידו של רכס זה כשטח טבע עירוני פתוח[2].
בספטמבר2023 לאחר שבע שנות עבודה ותכנון חנכה עריית תל אביב את טיילת המצוקים לאורך המצוק אשר מחברת את חוף תל ברוך עם חוף הצוק, הטיילת היא חלק מפארק חופי שיכלול את מרבית הרכס[3].
היסטוריה
תל רֶקִּית הוא הנקודה הגבוהה ביותר ברכס הכורכר הצפון מערבי של תל אביב, 30 מטר מעל קו החוף.
רכס הכורכר הוא נקודת מפגש בין אקלים ים-תיכוני וקרקע דמוי מדברית, החולות מהם נוצרו קרקעות הכורכר והחמרה המרכיבות את בית הגידול החולי שעל הרכס הוסעו ממדברסהרה באמצעות הנילוס וזרימת מי הים התיכון ממערב למזרח אל חופי ישראל, וככזה הוא מהווה את נקודת התפוצה הצפונית ביותר למיניצומח וחי מדבריים.
אדמת המרזבה ממזרח לרכס ולכביש 2040, כבדה, ובעלת יכולת ניקוז נמוכה. נגר עילי המתקשה לפרוץ את הרכס בדרכו לים חובר לנגר עילי הזורם מן הרכס לכיוון המרזבה ממערב למזרח וכך מתהוות ביצות ושלוליות חורף בעורף הרכס, כדוגמת שלולית החורף ממזרח למגדלי נאמן[6].
תסקיר השפעה על הסביבה שערך ב-2012 האקולוג, ד"ר עודד כהן, באזור הרכס, קובע, "שבאזור נמצאים 180 מינים של צמחי בר. מדובר לדבריו בשמונה אחוזים מכלל מיני הצומח בישראל בשטח יחסית מצומצם.
השרקרק המצוי המקייץ בישראל מקנן במחילות הנחפרות במצוקי הרכס והוא אחד מתוך 72 מינים של ציפורים מקומיות וחולפות שנצפו באזור הרכס המשמש נקודת עצירה למנוחה או שהייה ארוכה יותר לקראת נדידה. גם השועל נמנה עם דרי הרכס. הרכס משמש בית גידול לחרקים מאביקים המספקים שירותי האבקה לגידולים חקלאיים בשדות הקרובים. קיפוד החולות, יונק שוכן חול, המצוי בסכנת הכחדה[12], אף הוא חי ברכס.
עיקרי תוכנית המתאר המקומית תא/3700 של עיריית תל אביב-יפו לצפון מערב העיר בהקשר לאזור הרכס כוללים את העתקת כביש 2040 מערבה והעלתו על רכס הכורכר תוך בנייה למגורים על השטח המתפנה (60% מרכס הכורכר), והפיכת יתרת השטח ממערב לכביש החדש מטבע עירוני "פראי" לפארק עירוני, מפולש בשלוש שדרות מהאזור המבונה לחוף הים אשר מתחתיו יחפרו שלושה חניונים ועליו יבנו שלושה מיני מרכזי קניות וחניון עילי. התוכנית כוללת בנייה בתחום 300 המטרים מקו המים המחייבת אישור מיוחד של הוועדה לשמירת הסביבה החופית על פי חוק שמירת הסביבה החופית, 2004.
לעומת זאת, מטרת המאבק היא החרגתו של הרכס וסביבתו הקרובה מגבולות תוכנית העירייה והכרזתם כשמורת טבע עירונית, כמקובל בערים רבות בעולם[13].
המועצה הארצית לתכנון ובנייה דנה בתוכנית ומונח לפניה ערר שהגיש פורום התושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל אביב-יפו[14]. בערר מתבקשת המועצה "לבטל את התוכנית כולה לצורך תכנון המרחב הכולל מחדש ולחלופין, לבטל את התוכנית ככל שהיא נוגעת לרכס הכורכר ברוחבו הקיים (ממערב לכביש 2040) לסביבתו ול"שלולית החורף"[15], הנמצאת במרזבה ממזרח לכביש 2040 בקרבה ל"מגדלי נאמן" על מיני הדו-חיים שבה שבסכנת הכחדה[16]. תסקיר ההשפעה על הסביבה הנספח לערר קובע כי תוכנית העירייה ב"מתכונתה הנוכחית מהווה ניגוד גמור לעקרונות פיתוח בר-קיימא ולשימור המגוון הביולוגי באזור הרכס". גם פנייתו של עזריה אלון למועצה הארצית משולבת בערר ונאמר בה כי תוכניות העירייה "יסכנו את קיומו של אזור הרכס וימיטו כליה על המערכות הטבעיות ומערכות החי והצומח הייחודים המאפיינים אותו"[17].
איומים נוספים לרכס מקורם באדישות העירייה ורשויות החוק לתופעות עברייניות המתאפשרות באזור הרכס, כגון, תנועת רכבי שטח, השלכת פסולת בניין, והפיכת הרכס לשטח אימונים של צמ"ה של לוחמי האש של העיר[18].
תנועת רכבי השטח חורצת את תוואי הרכס ומערערת את מצוקיו, משנה את פני השטח, קוברת מחילות על בעלי חיים שחוסים בהם, יוצרת מפגע רעש שמפחיד ומרחיק בעלי חיים מהרכס, לעיתים לצמיתות, ומזהמת את הקרקע בשמנים ודלק.