ריצה רב-יומית היא ריצתאולטרה מרתון שבמסגרתה הרץ מוקצב בזמן שבו עליו לרוץ את המרחק הארוך ביותר. על הרץ לתכנן את חלוקת הזמן בין מנוחה וריצה בזמן המרוץ. מרוצי אולטרה מרתון רב יומיים הם מרוצים המתוזמנים לפרק זמן קבוע, למשל 48 שעות, 72 שעות או 6 ימים.
בתחום ריצות הסיבולת הארוכות ניתן להתייחס לשלוש קטגוריות. הראשונה היא ריצת המרתון - 42.2 קילומטרים. השנייה היא האולטרה מרתון שכוללת כל אירוע ריצה שארוך ממרתון סטנדרטי. השלישית היא ריצת האולטרה מרתון הרב-יומית, שבשונה מריצות אחרות היא בדרך כלל מוקצבת בזמן ולא במספר קילומטרים. משך הריצה המינימלי הוא 24 שעות ויכול להגיע גם למספר רב של ימים.[1]
סוגים
ישנם מרוצים רב-יומיים המתקיימים על מסלולים מעגליים קצרים, כאשר לאורך הדרך מוקמות תחנות סיוע לרצים. ליד המסלול ממוקמים אוהלים שבהם הרצים יכולים לנוח, לישון, להתקלח ולהתארגן. מרוצים אלו מוגבלים בזמן, ועל הרץ לגמוע כמה שיותר קילומטרים בריצה בזמן המוקצב.[2][1]
סוגים אחרים כוללים מרוצים חוצי יבשות כמו מרוץ חוצה ארצות הברית, שחוצה את ארצות הברית מחוף לחוף, ומרוץ גובי שאורך שבעה ימים. מרתון קלהראי מתקיים במסלול שאורכו 250 קילומטרים במדבר קלהארי ונמשך שבעה ימים. האולטרה מרתון של יוקון מתקיים ביוקון בחורף, ומציע אתגרים בני 430/300/100/26 מיילים. מרוצים רב-יומיים ארוכים יותר כוללים את המרוץ הטרנס-אירופי (אנ') מליסבון למוסקבה שהתקיים ב-2003, ובו עברו הרצים מרחק של כ-5,100 קילומטרים. במרוצים הללו המטרה היא בדרך כלל לגמוע את כל המרחק במספר ימים.[3]
מרוצים חד-שלביים הם מרוצים שבהם הרץ מקבל פרק זמן מוקצב שבו יכול לתכנן את הריצה, ולעומתם מרוצים רב שלביים, כמו מרתון החולות או מרוץ גובי, הם מרוצים שבהם הרץ נדרש לעבור מספר קילומטרים מוקצב בכל יום, במשך מספר ימים.
היסטוריה
תור הזהב של מרוצים רב-יומיים נמשך עד לשנות השבעים והשמונים של המאה ה-19, כאשר המרוצים הללו נערכו במסלולים הנמצאים בתוך מבנה, והוצעו בהם פרסים משמעותיים. בקיץ 1809 רץ רוברט ברקלי אלרדיס (אנ') מניומרקט, אנגליה, מייל אחד בכל שעה, ברציפות, עד שהשלים ריצה של 1000 מייל (1600 קילומטרים).[4][5]
בשנת 1878, סר ג'ון אסטלי (אנ') החליט ליצור סדרה של חמישה מרוצים בינלאומיים בני שישה ימים, שנודעו בשם "מרוצי חגורת אסטלי". המרוצים הללו הפכו לנפוצים ביותר בעידן ההוא, ונמשכו מיום שני עד שבת.[6] באחד מהמרוצים הללו גמע האמריקני אדוארד פייסון ווסטון (אנ') 800 קילומטרים ב-6 ימים בסוג של הליכה תחרותית.[7] בשנות ה-80 של המאה ה-19, רץ צ'ארלס רוול האנגלי 241 ק"מ ביום הראשון של מרוץ בן 6 ימים.[8]
בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-19, הציבור החל להתעניין במרוצי אופניים, ואירועי הריצה הרב-יומית הגיעו לסיומם. ההתעניינות גדלה שוב בסוף שנות ה-20, עם הופעת מרוץ חוצה ארצות הברית.
בטווח הארוך דעכה ההתלהבות מהמרוצים הללו, ורק בשנות ה-80 של המאה ה-20 החל להתעורר מחדש העניין באירועי ריצות רב-יומיות. בשנת 1980 אורגן המרוץ הראשון בן שישה ימים בעידן המודרני, במסלול בקליפורניה. בשנים הבאות התקיימו מספר מרוצים רב-יומיים, ביניהם מרוצי אולטרה מרתון מסידני למלבורן שנערכו בין השנים 1983–1991, ומרוץ קולאק בוויקטוריה, אוסטרליה שהתקיים בשנים 1983–2005.
מדי שנה מתקיימים מספר אירועים של ריצות רב-יומיות בארצות הברית הכוללים מרוצים בני שישה ועשרה ימים (אנ') ומרוץ 3,100 מייל (אנ'). כמו כן, מתקיימים אירועי ריצה בני 24 שעות ו-48 שעות בכל רחבי העולם. סדרת מרוצי 4 המדבריות (אנ') ומרתון החולות הם בין המרוצים הרב-יומיים הפופולריים ביותר.[1]