ריטה כץ

ריטה כץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1963 (בת 61 בערך)
בצרה, עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק SITE Institute עריכת הנתון בוויקינתונים
siteintelgroup.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריטה כץ (נולדה ב-1963) היא אנליסטית טרור, מייסדת שותפה ומנכ"לית של SITE Intelligence Group,(אנ') ארגון מודיעין פרטי שבסיסו בוושינגטון די.סי. הארגון מתמחה במעקב אחר רשתות טרור גלובליות, במיוחד קבוצות ג'יהדיסטיות, יירוט והפצה של הודעות, סרטונים והתרעות על פיגועי התאבדות.[1][2] לאורך השנים תרמה כץ להרשעה של טרוריסטים בכירים, כמו גם לסגירת ארגוני צדקה שמימנו פעילות טרור.

ביוגרפיה

כץ נולדה בשנת 1963 בבצרה שבדרום עיראק למשפחה יהודית אמידה.[3] ב-1968, לאחר מלחמת ששת הימים וזמן קצר לאחר שמפלגת הבעת' של סדאם חוסיין תפסה את השלטון בעיראק, נעצר אביה באשמת ריגול למען ישראל.[4] רכוש המשפחה הוחרם על ידי המדינה, ושאר בני המשפחה הושמו במעצר בית.[4] שנה אחר כך, לאחר עינויים, הורשע אביה של כץ והוצא להורג בתלייה פומבית בכיכר המרכזית של בגדאד.[4][5]

אמה של כץ הצליחה לחמוק ממעצר הבית ולהימלט עם שלושת ילדיה לאיראן, משם עשו דרכם לישראל. המשפחה התיישבה בבת ים. בישראל שירתה כץ בצבא ההגנה לישראל ולמדה פוליטיקה, היסטוריה ולימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב.[4]

ב-1997 הוצעה לבעלה של כץ מלגת מחקר באנדוקרינולוגיה במכוני הבריאות הלאומיים בארצות הברית (NIH), והם עברו לוושינגטון עם שלושת ילדיהם.[6]

קריירה

בשנת 1998 החלה כץ לעבוד עבור מכון מחקר בשם "פרויקט החקירות", בניהולו של העיתונאי החוקר סטיבן אמרסון (אנ'). במהלך פרויקט המחקר הראשון שלה, היא חשדה כי קרן ארץ הקודש, ארגון צדקה שמטרתו המוצהרת הייתה סיוע הומניטרי בגדה המערבית ובעזה, היא חברת קש של החמאס. כדי להכיר את פעילות הארגון מקרוב, היא השתתפה באירוע התרמה שלו כשהיא לבושה כאישה מוסלמית.

זמן קצר לאחר מכן, כשהיא שוב מחופשת לאישה מוסלמית, עטויה בבורקה, החלה כץ להשתתף בכנסים אסלאמיים ובגיוסי כספים, לבקר במסגדים ולהשתתף בעצרות פרו-פלסטיניות בארצות הברית כחוקרת סמויה במטרה לחשוף קשרים של קבוצות איסלמיות אמריקאיות לקבוצות טרור זרות.

מכון SITE, שהקימה כץ יחד עם ג'וש דבון ביולי 2002, מומן על ידי סוכנויות פדרליות שונות וקבוצות פרטיות. המכון מנתח מגוון רחב של מקורות מידע זמינים כמו רישומי תאגידים, טפסי מס, דוחות אשראי, קלטות וידאו, פרסומים, אתרי חדשות ואתרי אינטרנט לאיתור פעילות בלתי חוקית.[7] המכון סיפק מידע רב על קבוצות מוסלמיות קיצוניות הפועלות בארצות הברית, והוביל לסגירתם של ארגונים, גירושים וחקירות מתמשכות.[8] במסגרת המכון עבדה כץ עם חוקרים פדרליים לחשיפה של ארגוני טרור.[9] היא צוטטה בספרו של ריצ'רד קלארק(אנ'), Against All Enemies,[10] כמי שסייעה לספק מידע לממשלה על רשת אל-קאעדה.[11] קלארק כתב שהיא וסטיבן אמרסון, סיפקו לבית הלבן באופן קבוע זרם של מידע על פעילות אל-קאעדה בתוך ארצות הברית, שככל הנראה לא הייתה ידועה ל-FBI לפני פיגועי 11 בספטמבר.[12] הם מסרו לקלארק ולצוותו שמות של אתרי אינטרנט רדיקליים אסלאמיים, זהויות של קבוצות חזית טרור אפשריות, ומספרי טלפון וכתובות של חשודים אפשריים בטרור - נתונים שקלארק לא הצליח להשיג ממקורות אחרים.[13]

במאי 2003 פרסמה כץ ספר בשם צייד הטרור: סיפורה יוצא הדופן של אישה שהסתערבה וחדרה לקבוצות האסלאמיות הרדיקליות הפועלות באמריקה.[14] הספר טוען כי הפונדמנטליזם האסלאמי חודר עמוק לחברה האמריקאית, וסוכנויות הממשל אינן עושות מספיק כדי לעצור את התופעה. המחברת מאשימה את הסוכנויות בהסתרת מידע, בתחרותיות ובחוסר יעילות, וטוענת כי התנהלות זו מסכנת את ביטחון המדינה. כץ הציגה את ספרה בתוכנית 60 דקות של CBS כשהיא מחופשת ותחת השם הבדוי "שרה"[15], כדי להגן על עצמה ועל משפחתה מפני פעולות נקמה של קבוצות שלדבריה היו קשורות לאל-קאעדה, חמאס, הג'יהאד האסלאמי וחזבאללה.

התחקירים של מכון SITE צוטטו בניו יורק טיימס ובוושינגטון פוסט בערך פעמיים בחודש החל משנת 2006. בינואר 2007, דיווחה רשת אל-ג'זירה כי האגודה הלאומית של נשים אמריקאיות מוסלמיות הגישה תלונה רשמית למחלקת זכויות האזרח של משרד המשפטים האמריקני ולמשרד המנהל של פרקליטי ארצות הברית במשרד המשפטים האמריקאי. על פי התלונה, ארגונים ואנשים יהודיים שונים, כולל כץ סיפקו, במכוון, מידע מטעה ושקרי לרשויות אכיפת החוק בארצות הברית, לתקשורת ולגופים ממשלתיים שונים, כדי ליצור סביבה עוינת כלפי מוסלמים, וכתוצאה מכך שלילה והפרה של חירויות וזכויות אזרח של מוסלמים בארצות הברית.[16]

באוקטובר 2007 נחשף כי כץ גילתה וסיפקה לממשל בוש עותק של סרטון של אוסאמה בן לאדן, שטרם פורסם על ידי אל-קאעדה. כץ נתנה גישה לסרטון באמצעות העברה של קישור לדף פרטי באתר של SITE ליועץ הבית הלבן פרד פ. פילדינג(אנ') וג'ואל בגנאל, סגן עוזרו של הנשיא לביטחון המולדת. למרות שכץ ביקשה שדף האינטרנט ותוכנו יישארו חסויים, תוך שעות הופיע ב-Fox News תמליל המתייחס לאתר. לדבריה, החשיפה המוקדמת סיפקה לאל-קאעדה מידע על פרצת אבטחה, ושיבשה פעולת מעקב ליירוט והעברת מסרים סודיים, סרטונים והתרעות על פיגועי התאבדות מרשת התקשורת של קבוצת הטרור. ממשלת ארצות הברית לא הפריכה את טענותיה.[17]

ביקורת

ביולי 2003 תבעו אותה הקרן לחינוך מורשת וקרן סאפא,(אנ') וחשפו את שמה וזהותה. בשתיים מהתביעות, מושאי התחקירים טענו כי הוכפשו בשידור הטלוויזיה של 60 הדקות. כץ אמרה כי היא הייתה קורבן למסע הכפשות ולניסיונות הפחדה, וכי התובעים לא הצליחו לערער את אמינות המחקר שלה. היא הבהירה כי אינה מתנגדת לאסלאם או למוסלמים, וכי המאבק שלה מכוון באופן בלעדי כנגד פעולות טרור וכנגד התומכים בהן.[18]

בתביעה נגדה ב-2005 שהוגשה על ידי ראש המכון הבינלאומי למחשבה אסלאמית,(אנ') איקבל אונוס, זיכתה השופטת הפדרלית ליאוני ברינקמה את כץ. ב-2009 קיבל בית המשפט הרביעי לערעורים בארצות הברית בקשה לערעור על פסק הדין הקודם. פאנל של שלושה שופטים זיכה את כץ פה אחד וחייב את אונוס לשלם לכץ הוצאות משפט בסך 41,000 דולר.[19][20]

ספרים

  • Terrorist Hunter: The Extraordinary Story of a Woman Who Went Undercover to Infiltrate the Radical Islamic Groups Operating in America, (as Anonymous). (Harper Collins, May 6, 2003; ISBN 0-06-052819-2)
  • Saints and Soldiers: Inside Internet-Age Terrorism, From Syria to the Capitol Siege (Columbia University Press, 2022); ISBN 0-23-120350-0)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Bartholet, Jeffrey (11 בספטמבר 2007). "Keeping an Eye on Al Qaeda: Rita Katz surfs jihadi websites for indications of terrorist activity". Newsweek. ארכיון מ-12 בפברואר 2010. נבדק ב-23 במרץ 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Warrick, Joby (12 בספטמבר 2007). "Bin Laden, Brought to You by ..." The Washington Post. p. A01. ארכיון מ-24 בפברואר 2011. נבדק ב-23 במרץ 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Lopez, Kathryn Jean (26 ביוני 2003). "Q-A: The Terrorist Hunter Speaks; An amazing story of an Iraqi Jew at the heart of dismantling terrorism". National Review. אורכב מ-המקור ב-13 במרץ 2010. נבדק ב-23 במרץ 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 Wallace-Wells, Benjamin (29 במאי 2006). "Private Jihad: How Rita Katz got into the spying business". The New Yorker. ארכיון מ-19 ביוני 2010. נבדק ב-23 במרץ 2010. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Glick, Caroline B. "A personal jihad" (אורכב 26.10.2012 בארכיון Wayback Machine), Jerusalem Post, page 12B, 25 July 2003 (fee required). Retrieved 23 March 2010.
  6. ^ Benjamin Wallace-Wells, 'PRIVATE JIHAD: How Rita Katz got into the spying business' (אורכב 24.06.2014 בארכיון Wayback Machine), The New Yorker, 29 May 2006.
  7. ^ Watt, Holly, and Winnett, Robert. "Spies trawl Friends Reunited for terror whispers" (אורכב 04.06.2011 בארכיון Wayback Machine), The Sunday Times, 6 August 2006. Retrieved 23 March 2010.
  8. ^ Leibel, Aaron."Author Infiltrates Islamic Terror Cells" (אורכב 01.05.2010 בארכיון Wayback Machine), Jewish Journal, 28 August 2003. Retrieved 23 March 2010.
  9. ^ Cha, Ariana Eunjung."From a Virtual Shadow, Messages of Terror" (אורכב 20.09.2017 בארכיון Wayback Machine), The Washington Post, pg. A01, 2 October 2004. Retrieved 23 March 2010.
  10. ^ Clarke, Richard, Against All Enemies: Inside America's War on Terror, 2004, עמ' 352, ISBN 978-0743260459
  11. ^ "Consultant gives limited testimony; Katz's court role in Al-Hussayen case mundane" (אורכב 08.06.2011 בארכיון Wayback Machine), Spokesman-Review, 16 May 2004,(fee required). Retrieved 23 March 2010.
  12. ^ Sealey, Geraldine."Thursday's must-reads", Salon, 1 April 2004. Accessed 31 January 2010 (אורכב 15.12.2004 בארכיון Wayback Machine)
  13. ^ Michael Isikoff and Mark Hosenball."Terror Watch: How Clarke 'Outsourced' Terror Intel; The Former Counterterrorism Chief Tapped A Private Researcher To Develop Intelligence On Al Qaeda. The Disclosure Sheds New Light On White House Frustrations With the FBI" (אורכב 20.03.2022 בארכיון Wayback Machine), Newsweek, 31 March 2004. Retrieved 23 March 2010.
  14. ^ Anonymous, Terrorist Hunter: The Extraordinary Story of a Woman Who Went Undercover to Infiltrate the Radical Islamic Groups Operating in America, HarperCollins/Ecco, 2003, עמ' 352, ISBN 978-0-06-052819-5
  15. ^ Marc Perelman,‘Muslim Charities Sue CBS, Investigator’ (אורכב 10.08.2011 בארכיון Wayback Machine), Forward, 13 June 2003.
  16. ^ "National Association of Muslim American Women files for Department of Justice investigation of Jewish Lobby (אורכב 27.05.2010 בארכיון Wayback Machine)," Al Jazeera, January 19, 2007. Retrieved 2010-03-23.
  17. ^ Warrick, Joby (9 באוקטובר 2007). "Leak Severed a Link to Al-Qaeda's Secrets: Firm Says Administration's Handling of Video Ruined Its Spying Efforts". The Washington Post. ארכיון מ-23 בינואר 2011. נבדק ב-23 במרץ 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Schmitt, Richard B."Antiterror expertise goes high-tech; Many consultants young, Web-savvy" (אורכב 18.12.2015 בארכיון Wayback Machine), Los Angeles Times, 25 April 2004. Retrieved 23 March 2010.
  19. ^ Gerstein, Josh. "Judge Dismisses Suit Questioning Federal Tactics" (אורכב 24.03.2010 בארכיון Wayback Machine), The New York Sun, 8 November 2007.
  20. ^ O'Dell, Larry, Associated Press."Appeals court says raid on Muslims' Va. home OK" (אורכב 15.02.2015 בארכיון Wayback Machine), The Guardian, 7 May 2009. Retrieved 23 March 2010.