רותם עטר (נולדה ב-7 בינואר 1985) היא מתרגמת פרוזה ושירה מצרפתית ומאנגלית לעברית. זוכת פרס שרת התרבות ליצירה ספרותית לשנת 2019.
ביוגרפיה
רותם עטר למדה בתיכון תלמה ילין. בוגרת תואר ראשון בספרות כללית והשוואתית ובספרות צרפתית באוניברסיטה העברית ותואר שני בלימודי תרגום באותה אוניברסיטה. למדה ספרות צרפתית בסורבון, שבפריז, צרפת.
תרגומיה פורסמו בכתבי העת דחק - כתב עת לספרות טובה, ננופואטיקה ועיתון 77. חברת עמותת מקום לשירה, שותפה לעריכת פסטיבל השירה בירושלים, "מטר על מטר"[1] ומנהלת את מרכז מקום לשירה בחיפה. בוגרת תוכנית מנהיגות בתרבות יהודית של מכון מנדל.
נשואה לדוד ואם לבן ולבת. מתגוררת בחיפה.
תרגומים
- ""צוואתו של מוקיון" מאת ז'ול ואלס (Jules Vallès) (הוצאת זיקית, 2013)
- "תרגילים בסגנון" מאת רמון קנו (הוצאת מקום לשירה, 2016)
- "זכרונותיו של חבר" מאת אוקטב מירבו (הוצאת לוקוס, 2017)
- "חוש המאבק" מאת מישל וולבק (יחד עם שרון רוטברד, הוצאת בבל, 2017)
- "שנה" מאת ז'אן אשנוז (הוצאת לוקוס, 2018)
- "צבע החלב" מאת נל ליישון (הוצאת תשע נשמות, 2018)
- "על רוח הספרות" מאת מאדאם דה סטאל (הוצאת דחק, 2019)
- "חובב הספרים" מאת שארל נודייה (הוצאת נהר, 2021)
- "שיר שמרפא דגים" מאת ז'אן פייר סימאון (צלטנר, 2021)
- "קשת הרגשות שלי" מאת אורלי שיין שו שין (צלטנר, 2021)
- "המופע של גארי" מאת נל ליישון (הוצאת תשע נשמות, 2022)
- "לחיות עם המתים שלנו" מאת דלפין הורווילר (הוצאת לוקוס, 2023)[2]
עריכה
"כחול אינו מרעיש": אנתולוגיה של שירה צרפתית עכשווית (2020-1960), הוצאת מקום לשירה, 2021
קישורים חיצוניים
רותם עטר, ברשת החברתית פייסבוק- אודות רותם עטר באתר מקום לשירה
- רשימות ביקורת מאת רותם עטר בכתב העת "מעלה"
- יותם שווימר, רותם עטר: "חסר בארץ שיח על תרגום", באתר ynet, 26 בינואר 2014
- הרצאתה של רותם עטר - על הבלתי ניתן לתרגום באגודת המתרגמים בישראל, באתר יוטיוב, מרץ 2014
- החלומות של המתרגמת רותם עטר, בבלוג "תְּנוּעַת עֵינַיִם מְהִירָה" של אלעד נבו, 9 בפברואר 2017
- שירי לב ארי, מחוברת לרחוב: "מקום לשירה" הירושלמי פתח סניף חיפאי, באתר כלכליסט, 3 בספטמבר 2020
- הטבע כובש את האדם, באתר מעלה, דצמבר 2024, על "אישה בקוטב" מאת כריסטיאנה ריטר
שירים שתרגמה
הערות שוליים
