רוי קין
Roy Keane

רוי קין, 2014
מידע אישי
לידה	10 באוגוסט 1971 (בן 53) קורק שבאירלנד
שם מלא	רוי מוריס קין
גובה	1.78 מטר
עמדה	קשר אחורי
מועדוני נוער
1979–1989 רוקמאונט א.פ.ס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1989–1990 1990–1993 1993–2005 2005–2006 סה"כ קוב רמבלרס נוטינגהאם פורסט מנצ'סטר יונייטד סלטיק 12 (1) 114 (22) 323 (33) 10 (1) 462 (57)
נבחרת לאומית כשחקן
1991–2005 אירלנד 67 (9)
קבוצות כמאמן
2006–2008 2009–2011 2013–2018 2014 2019 סנדרלנד איפסוויץ' טאון נבחרת אירלנד (עוזר מאמן) אסטון וילה (עוזר מאמן) נוטינגהאם פורסט (עוזר מאמן)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

רוי מוריס קין (באנגלית: Roy Maurice Keane; נולד ב-10 באוגוסט 1971 בקורק) הוא כדורגלן עבר אירי ומאמן כדורגל ופרשן ספורט בהווה. קין זכה ב-19 תארים, 17 מתוכם במנצ'סטר יונייטד, בקריירת המשחק שלו. הוא שימש כעוזר מאמן של מרטין אוניל בנבחרת אירלנד בין השנים 2013–2018. קין נחשב כאחד הקשרים הטובים בדורו, ובשנת 2004 פלה בחר בו ברשימה של פיפ"א כאחד מ-100 השחקנים הטובים ביותר שחיים כיום. בשנת 2007 מגזין טיימס הלונדוני מיקם אותו במקום ה-11 ברשימת השחקנים הכי קשוחים בהיסטוריית הכדורגל.

הקריירה של קין השתרעה על פני 18 שנים, ובמהלכה הוא שיחק בקוב רמבלרס מליגת הכדורגל של אירלנד, נוטינגהאם פורסט ומנצ'סטר יונייטד האנגליות. לפני שפרש הוא שיחק בסלטיק הסקוטית במשך זמן קצר.

קין היה קשר אחורי דומיננטי, והיה ידוע בשל סגנון משחקו הקשוח והתחרותי, שבזכותו הצטיין בתפקידו כקפטן היונייטד בין 1997 לעזיבתו ב-2005. קין הוביל את יונייטד לשורה של הישגים רבים ב-12 השנים שבהן שיחק במועדון, וביסס את מעמדו כאחד מטובי השחקנים בתולדות המועדון.

במשך כ-14 שנים הוא ייצג את אירלנד בנבחרת הנוער ובנבחרת אירלנד, רובן בתפקיד הקפטן. הוא השתתף בכל משחקי נבחרתו במונדיאל 1994, אך במונדיאל 2002 עזב את הנבחרת בעקבות מחלוקת עם המאמן מיק מקארתי, שנגעה לטענתו של קין כי שחקני אירלנד לא מקבלים יחס ראוי.

קין נולד למשפחה קשת יום במייפילד, קורק. אביו, מוריס, לקח על עצמו כל עבודה שיכל למצוא. משפחתו אהבה ספורט, בעיקר כדורגל, ורבים מקרובי משפחתו שיחקו בקבוצות הילדים של קורק. קין החל להתאגרף בגיל 9 והתאמן במשך מספר שנים. במשך הזמן הזה הוא סומן כפוטנציאל דווקא בכדורגל, ונבחר בקבוצתו כשחקן השנה. רבים מחבריו לקבוצה קיבלו הצעות מקבוצות באנגליה, אך הוא לא קיבל הצעה.

קין אהד את סלטיק ואת טוטנהאם כילד, ובחר בליאם בריידי וגלן הודל כשחקנים המועדפים עליו, אך ככל שחלף הזמן, בריאן רובסון החל להיות השחקן שהוא העריץ יותר מכולם.

תחילה, לא צורף קין לנבחרת הנערים של בתי הספר באירלנד בטענה שהוא קטן מדי. קין לא התייאש והחל להיבחן אצל מועדוני נוער באנגליה, אך לא התקבל לאף קבוצה. הזמן חלף וקין החל לעבוד בעבודות זמניות בזמן שחיכה לפריצת הדרך בקריירה שלו. בשנת 1989 הוא חתם לבסוף בקבוצה החצי מקצוענית קוב רמבלס לאחר שכנוע מצד מאמן קבוצת הנוער אדי אורורק. זו הייתה הפעם הראשונה שהחל להתאמן במשרה מלאה. הוא התפתח במהירות לכדורגלן מבטיח כאשר החל לשחק גם במדי קבוצת הנוער וגם בקבוצה הראשונה של הקבוצה, כך יצא ששיחק פעמיים בשבוע.

במשחק נוער של הקבוצה, הוא שיחק נגד קבוצת בלבדר, שם צפה בו סקאוט של נוטינהגהאם פורסט, נואל מק'קייב, שביקש ממנו לנסוע לאנגליה כדי להיבחן בקבוצה. קין יצר רושם טוב אצל המאמן בריאן קלאף, והקבוצה רכשה אותו מקוב רמבלרס תמורת סכום של 47,000 ליש"ט בקיץ של 1990.

לקין היו קשיי הסתגלות בתחילת הדרך בנוטינגהאם, והוא התגעגע הביתה. הוא ביקש מהמאמן לחזור חזרה לכמה ימים לקורק כדי להיות עם המשפחה, והיה אסיר תודה למאמן שנתן לו את מבוקשו, דבר שעזר לו להסתגל לקבוצתו החדשה. המשחק הראשון של קין בפורסט היה במשחק של עד גיל 21, במשחק קדם עונה בהולנד. בגמר נגד הארלם, הוא כבש את הפנדל שנתן את הניצחון ולאחר מכן שיחק בקביעות בקבוצה הריסרבס. המשחק המקצועני הראשון שלו במדי פורסט היה נגד ליברפול בתחילת עונת 1990–1991, וההופעה המצוינת גרמה למאמן להשתמש בו יותר ויותר במהלך העונה.

קין כבש את שער הבכורה שלו כשחקן מקצועני נגד שפילד יונייטד, ובשנת 1991 כבר היה שחקן הרכב בקבוצה במקום שחקנה של נבחרת אנגליה, סטיב הודג'. קין כבש שלושה שערים בדרך לגמר הגביע האנגלי, בו הפסידה הקבוצה לטוטנהאם. בסיבוב השלישי, הוא ביצע טעות קריטית נגד קריסטל פאלאס, ובגללו הקבוצה היריבה כבשה שער, והמשחק הסתיים בשוויון. בדרך לחדר ההלבשה, קלאף נתן אגרוף לקין בפנים, מכה שגרמה לו ליפול על הרצפה. למרות המקרה החריג, קין לא נטר טינה למאמן, וטען לאחר המקרה שהוא הבין אותו בגלל הלחץ שתחתיו היה נתון, ושהוא אסיר תודה על ההזדמנות שהמאמן נתן לו לשחק באנגליה. לאחר שנה, קין חזר לאצטדיון ומבלי למשחק הגמר של גביע הליגה, אך פעם נוספת סיים את המשחק בצד המפסיד לאחר שמנצ'סטר יונייטד ניצחה 0–1.

קין החל לקבל תשומת לב מהקבוצות המובילות בליגה, ובשנת 1992 קני דלגליש, המאמן של בלקבורן רוברס, דיבר עם קין על האפשרות להצטרף לקבוצתו בסוף העונה. לקראת סוף העונה כשפורסט נאבקה במאבקי הירידה, קין ניהל משא ומתן עם הקבוצה ובו סעיף שאם הקבוצה יורדת ליגה הוא יוכל לעזוב. המשא ומתן היה לעיני הציבור, ומאמן פורסט בריאן קלאף תיאר את קין כילד חמדן בגלל שדרש המון כסף. קלאף הצהיר "קין הוא השחקן הצעיר הכי מבטיח במועדון, אבל הוא לא יגרום לנו לפשוט רגל". למרות המשא ומתן המתמשך, אוהדי פורסט בחרו בו לשחקן העונה. למרות מאמציו הרבים, קין לא הצליח למנוע מפורסט לרדת ליגה בסוף העונה, והסעיף בחוזה הופעל. בלקבורן הסכימה לשלם 4 מיליון ליש"ט, וקין הסכים לחוזה שהוצע לו.

לאחר שהכל היה מוכן למעברו של קין, דלגליש שם לב שאין להם את כל הניירת הדרושה בשביל המעבר. זה קרה אחר הצהריים ביום שישי, והמשרד ננעל בסוף השבוע. לאחר שסיכמו על החוזה בעל פה, הם הסכימו להיפגש ביום שני כדי להשלים את מעברו של השחקן בצורה רשמית. המאמן של מנצ'סטר יונייטד, סר אלכס פרגוסון, שמע על המעבר והתקשר לקין. הוא שאל אותו האם ירצה להצטרף למועדון במקום לבלקבורן. פרגוסון הבטיח לו שהחוזה כבר מוכן, ונפגש עם קין בשבת. הוא חתם במנצ'סטר יונייטד תמורת 3.75 מיליון ליש"ט, שיא בריטי באותה תקופה.

למרות סכום השיא ששולם עליו, פרגוסון לא הבטיח לקין את המקום בהרכב הפותח של הקבוצה. פול אינס ובראיין רובסון היוו צמד קשוח וחזק במרכז השדה של הקבוצה, והובילו את יונייטד לזכייה באליפות ראשונה מאז 1967. למרות זאת, רובסון כבר היה בן 36 ובלשהי הקריירה, וסדרת פציעות גרמו לו להחסיר מרוב המשחקים בעונת 1992–1993, וחלק מעונת 1993–1994. כתוצאה מכך, קין השתלט על המשבצת שלו במרכז השדה, והבקיע פעמיים בהופעת הבכורה באצטדיון הביתי של יונייטד בניצחון 0–3 נגד שפילד יונייטד. בנוסף הוא גם הבקיע את שער הניצחון בדרבי של מנצ'סטר שלושה חודשים לאחר מכן, כשיונייטד ניצחה בתוצאה 2–3 לאחר פיגור 2:0 באצטדיונה של מנצ'סטר סיטי, מיין רואד.

מהר מאוד קין הפך לשחקן הרכב וביסס את מעמדו כשחקן חשוב, ובסוף העונה הוא זכה בתואר ראשון כשחקן מקצועני, כשיונייטד זכתה פעם נוספת באליפות. שבועיים לאחר מכן, קין שבר את רצף ההפסדים שלו בוומבלי, כשעזר ליונייטד להביס 0–4 את צלסי בגמר הגביע האנגלי, ובכך יונייטד זכתה בדאבל לראשונה בהיסטוריה שלה.

העונה שלאחר מכן הייתה פחות מוצלחת, כאשר יונייטד איבדה את תואר האליפות לבלקברן רוברס, והפסידה בגמר הגביע האנגלי בתוצאה 0–1 לאברטון. הוא קיבל את הכרטיס האדום הראשון שלו כשחקן יונייטד בניצחון 0–2 במשחק החוזר נגד קריסטל פאלאס בחצי גמר הגביע האנגלי. הוא דרך על גארת' סאות'גייט, והושעה לשלושה משחקים, ונקנס ב-5000 ליש"ט. תקרית זו הייתה הראשונה מבין ה-11 כרטיסים אדומים שהוא צבר במהלך הקריירה שלו במנצ'סטר יונייטד, ואחד הסימנים הראשונים לחוסר המשמעת שלו על המגרש.

בקיץ של 1995 היו מספר שינויים ביונייטד. פול אינס עזב לאינטר, מארק יוז עבר לצ'לסי, ואנדריי קנצ'לסקיס נמכר לאברטון. שחקנים צעירים כמו דייוויד בקהאם, ניקי באט ופול סקולס הוקפצו לסגל הבוגר של הקבוצה, דבר שהפך את קין לשחקן המנוסה ביותר בקישור של הקבוצה. למרות פתיחת עונה צולעת בעונת 1995–1996, הקבוצה הצליחה לגבור במירוץ האליפות על ניוקאסל, על אף שהיה לה במהלך העונה יתרון של 12 נקודות על יונייטד. קין זכה בדאבל שני בתוך שלוש שנים לאחר ניצחון 0–1 בגמר הגביע האנגלי נגד ליברפול והבטיח שיא אנגלי לקבוצה שזכתה בפעם התשיעית שלה בגביע.

בעונה שלאחר מכן קין סבל מפציעות חוזרות בברך, ונעדר עקב השעיות תכופות. הוא קיבל צהוב במשחק הראשון נגד בורוסיה דורטמונד בחצי גמר ליגת האלופות, ולכן לא יכל לשחק במשחק החוזר באולד טראפורד שבו יונייטד 0–1 והודחה, אך זכה באליפות אנגליה נוספת כעבור כמה ימים.

קפטן: 1997-2001

לאחר פרישתו המפתיעה של אריק קאנטונה, קין קיבל את סרט הקפטן, למרות שהחמיץ את רוב עונת 1997–1998 בגלל קריעת רצועות הברך לאחר שניסה לתקל את שחקן לידס יונייטד אלף אינגה האלאנד במשחק התשיעי בליגה באותה העונה.

בזמן שקין שכב על הדשא ונאנק מכאבים, האלאנד עמד מעל קין ואמר לו להפסיק לזייף את הפציעה כדי לא לספוג כרטיס, דבר שיוביל לתקרית מפורסמת ארבע שנים לאחר מכן בין שניהם, שבה קין נכנס בצורה מכוונת ברגלו של האלאנד, למעשה, האלאנד אכן המשיך לשחק וסיים את המשחק והמשיך לשחק לעוד שתי עונות במדי מנצ'סטר סיטי, והתיקול לא גרם לו לפרוש, אך קין קיבל עונש שגרם לו להחמיץ את חמשת המשחקים הבאים של הקבוצה. הרחקתו של קין הייתה למעשה סיום העונה בשבילו ולא חזר לשחק עד תום אותה עונה, וראה את קבוצתו מאבדת 11 נקודות יתרון על פני ארסנל ומפסידה לבסוף במאבק על האליפות. פרשנים רבים טענו שחסרונו של קין היה אחת הסיבות המרכזיות לכניעה של קבוצתו בליגה לארסנל.

קין חזר בתור הקפטן בעונה שלאחר מכן, וזכה עם הקבוצה בטרבל המפורסם, הכולל זכייה בליגה, בגביע האנגלי ובליגת האלופות. במשחק מעורר השראה של קין נגד יובנטוס במשחק השני נגדה בחצי גמר ליגת האלופות, הוא עזר לקבוצה לחזור למשחק לאחר פיגור של 0–2, והקבוצה ניצחה 2–3 לאחר שקין כבש את השער הראשון. פרשנים רבים טענו שזו הייתה ההופעה הטובה ביותר של קין בקריירה. למרות זאת, קין ספג כרטיס צהוב לאחר שתיקל את זינדין זידאן, שגרם לו להיעדר מהגמר. יונייטד ניצחה את באיירן מינכן 2-1 בגמר, אבל לקין היו רגשות מעורבים בקשר לזכייה בגלל ההיעדרות שלו מהמשחק. כשנזכר ברגשות שלו מהמשחק הוא אמר "למרות שהצגתי פרצוף אמיץ, זו הייתה כנראה ההרגשה הכי גרועה שהייתה לי בקריירה". קין ספג פציעה בקרסול בגמר הגביע האנגלי באותה עונה, ארבעה ימים לפני גמר ליגת האלופות, שגרמה לו לחזור לשחק רק בעונה שלאחר מכן. מאוחר יותר באותה השנה, קין הבקיע את שער הניצחון נגד פלמיירס בגמר הגביע הבין-יבשתי בטוקיו.

במהלך עונתו הראשונה כמאמן סנדרלנד הוביל את המועדון מהמקום ה-23 בליגת המשנה עד לאליפות הליגה והעפלה לפרמייר ליג. הוא הצליח להוביל את סנדרלנד להישארות בפרמייר ליג בעונת 2007/2008, אך בעקבות יכולת לא טובה בעונתו השנייה הוא עזב כשהמועדון מדורג בתחתית הליגה. באפריל 2009 מונה קין לתפקיד המאמן של איפסוויץ' טאון, ובינואר 2011 פוטר לאחר שלא הגיע להצלחות משמעותיות. בין 2011 ל-2012 שימש קין כפרשן ברשת ITV הבריטית.

קין החל את עונת 2014/2015 כעוזר מאמן באסטון וילה ובנבחרת אירלנד. ב-28 בנובמבר 2014 פרש מתפקידו באסטון וילה ונותר בתפקיד עוזר מאמן נבחרת אירלנד. לטענתו העבודה בשתי הקבוצות במקביל הקשתה עליו.^[1]

מדיה וקבצים בנושא רוי קין בוויקישיתוף

• רוי קין, ברשת החברתית אינסטגרם
• רוי קין, באתר Transfermarkt
• רוי קין, באתר Soccerway
• רוי קין, באתר BDFutbol
• רוי קין, באתר WorldFootball.net
• רוי קין, באתר National Football Teams
• רוי קין, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• גלריית תמונות באתר ה-BBC‏
• מידע באתר היכל התהילה של הכדורגל האנגלי

נבחרת אירלנד – מונדיאל 1994
1 בונר • 2 ארווין • 3 פלאן • 4 מורן • 5 מקגראת' • 6 קין • 7 טאונסנד • 8 ר.הוטון • 9 אולדרידג' • 10 שרידאן • 11 סטונטון • 12 ג קלי • 13 קרנגן • 14 באב • 15 קווין • 16 קסקרינו • 17 מק'גולדריק • 18 ווילאן • 19 מק'לפלין • 20 ד. קלי • 21 מק'אטיר • 22 קלי ג'וניור • מאמן: צ'רלטון		אירלנד

נבחרת אירלנד – מונדיאל 2002
1 גיבן • 2 פינאן • 3 הרטה • 4 קנינגהאם • 5 סטונטון • 6 רוי קין • 7 מק'אטיר • 8 הולנד • 9 דאף • 10 רובי קין • 11 קילבן • 12 קינסלה • 13 קונולי • 14 ברין • 15 דאן • 16 קיילי • 17 קווין • 18 קלי • 19 מוריסון • 20 אובריאן • 21 ריד • 22 קרסלי • 23 קלי ג'וניור • מאמן: מק'קרתי		אירלנד