אמה רוזינה הייקל (בפינית: Rosina Heikel; 17 במרץ 1842 – 13 בדצמבר 1929) הייתה רופאה ופמיניסטית פינית. בשנת 1878, היא הפכה לרופאה הראשונה בפינלנד, והתמחתה בגינקולוגיה ורפואת ילדים.
ילדות והשכלה
הייקל נולדה בקסקינן ב-17 במרץ 1842 לקארל יוהאן הייקל וקריסטינה אליזבת דובין. אביה היה ראש העיר ב-אואולו וקוקולה, ושני אחיה אלפרד ואמיל למדו רפואה. היא למדה בבית הספר בוואסה, יאקובסטד, פורבו והלסינקי,[1] והייתה תלמידה טובה.[2] מגיל צעיר היא האמינה שהגישה לחינוך צריכה להיות שווה לכולם ללא קשר למין, והחליטה עד 1862 להפוך לרופאה כמו אחיה.[1] עם זאת, לא היו אז אוניברסיטאות פיניות שיאפשרו לנשים ללמוד רפואה, ולכן היא נסעה לשוודיה ללמוד פיזיותרפיה במכון להתעמלות בסטוקהולם.[2][3] היא סיימה את הקורס ב-1866 וחזרה להלסינקי, שם סיימה שנה לאחר מכן קורס מיילדות. היא ביקרה שוב בסטוקהולם בשנת 1869 לשם לימוד נוסף באנטומיה ופיזיולוגיה.[1][4]
בשנת 1870 הורשתה הייקל להשתתף בהרצאות לפיזיולוגיה באוניברסיטת הלסינקי, ובשנת 1871 היא קיבלה אישור מיוחד ללמוד רפואה באוניברסיטה.[4] היא קיבלה את התואר הרפואי שלה בשנת 1878, והפכה לרופאה הראשונה בפינלנד,[2] וכן הראשונה במדינות הנורדיות.[3]
קריירה
רפואה
הייקל קיבלה רישיון מוגבל לעיסוק ברפואה, מה שאיפשר לה לטפל רק בנשים ובילדים.[4] במהלך 1878, היא התאמנה בסטוקהולם ובקופנהגן, ועברה לוואסה ב-1879 כדי להתמחות בבריאות נשים וילדים. היא לא יכלה להירשם כחברה באגודת הרפואה הפינית עד 1884.[1] בשנת 1883 נוצרה עבורה משרת גינקולוג עירוני בהלסינקי; בשנת 1889 הוחלפה המשרה לגינקולוג עירוני ורופא ילדים.[4] הייקל נשארה בתפקיד עד 1901 והחזיקה במרפאה פרטית בהלסינקי עד 1906.[1]
פעילות חברתית
מחוץ לעיסוק הרפואי, הייקל הייתה חסידה פעילה של תנועת זכויות הנשים והאגודה הפמיניסטית.[2] דוגלת בחינוך נשים, סייעה לייסד את קונקורדיה, ארגון נשים אקדמאיות.[4] ב-1888 דיברה הייקל בפגישה של החברה הרפואית הפינית נגד זנות חוקית, ובשנת 1892 היא פנתה ל-"איגוד אגודת נשים" כדי לקדם שוויון בהזדמנויות חינוכיות לבנות ולבנים.[1] היא ניהלה בית מחסה לילדים ותמכה בבריאות הילדים בפינלנד הכפרית.[3]
מוות
הייקל נפטרה ב-13 בדצמבר 1929 בהלסינקי, ללא משפחה.[1] היא קבורה בבית הקברות הייטנימי בהלסינקי.[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
