צ'פטגיי ייצגה את אוגנדה במספר אליפויות עולם מאז 2010, כולל אליפות העולם של IAAF, אליפויות עולם בריצת הרים ושבילים ואליפות העולם באתלטיקה. היא גם התחרתה במרתון הנשים באולימפיאדת הקיץ 2024 בפריז. היא נרצחה בספטמבר 2024 על ידי בן זוגה לשעבר, דיקסון נדימה מרנגך, ששפך עליה בנזין והצית אותה, על פי הדיווחים, בגלל סכסוך קרקעות בקניה.
חיים אישיים
רבקה צ'פטגיי נולדה בצד הקנייתי של הגבול קניה–אוגנדה ב-22 בפברואר 1991[1][2] ליוסף ואגנס צ'פטגיי[3] והייתה השנייה מבין 13 אחים.[4] כפר אבותיה היה בעיר בוקוו (אנ') (Bukwo), אוגנדה. מאוחר יותר היא עברה לכפר צ'פקום בקניה[1] ורכשה שם נכס, כדי להיות קרובה יותר למרכזי האימונים האתלטיים.[5] היו לה שני ילדים מהגרוש שלה, סיימון אייקו.[6] בעבר הייתה במערכת יחסים עם דיקסון נדימה מרנגך.[7] היא הצטרפה לצבא אוגנדה ב-2008 והגיעה לדרגת סמלת.[1] היא גם הייתה חברה במועדון האתלטיקה הצבאי, של צבא אוגנדה.[8]
קריירה אתלטית
בשנת 2010, היא סיימה במקום ה-15 במרוץ U20 באליפות העולם ה-38 ב-Myslecinek Park בבידגושץ', פולין. [9] במאי אותה שנה, היא ניצחה במירוץ ל-1500 מ' ב-München Pfingstmeeting במינכן, גרמניה[10] והגיעה למקום ה-19 במירוץ ל-800 מ' ב-Rehlingen Pfingstsportfest בריהלינגן, גרמניה. יומיים לאחר מכן, [11] היא השתתפה במרוץ רגנסבורג ספרקאסן-גאלה ל-1500 מטר, שם סיימה במקום ה-15. צ'פטגיי השתתף במרוץ 1500 מ' לזכר יאנוש קוסוצ'ינסקי בוורשה, סיימה במקום העשירי וניצחה במרוץ קמפלה ל-10,000 מ' בקמפלה, אוגנדה.[10]
בשנת 2011, צ'פטגיי סיימה במקום ה-55 בגמר אליפות העולם ה-39 של IAAF.[12] היא הגיעה למקום השני בחצי מרתון מדריד.[10] מאוחר יותר היא סיימה במקום השלישי באליפות קמארגו הספרדית בריצת כביש 10,000 מ' בקמארגו.[10] באותה שנה השתתפה במשחקי העולם הצבאיים בריו דה ז'ניירו CISM בתחרות ל-5000 מטר לנשים.[13] היא הגיעה למקום השני בחצי מרתון קנטלחו, ספרד לפני שסיימה במקום העשירי במרוץ 10 ק"מ בליסבון, פורטוגל.[10]
בשנת 2013, צ'פטגיי סיימה במקום ה-68 במרוץ הבוגרים באליפות העולם ה-40 בריצת שדה של IAAF בבידגושץ', פולין.[14] היא גם זכתה בתחרות ה-47 של Cross Internacional Ciutat de Granollers.[15] היא סיכמה את השנה בזכייה ב-10,000 מ' ב-Crevillente San Silvestre, ספרד.[16] בשנת 2014, צ'פטגיי סיימה במקום ה-14 בריצת 5000 מ' במפגש איברואמריקאנו דה אתלטיסמו, ולבה, ספרד. ובמקום 8 במרוץ 3000 מטר ב-Bilbao Reunion Internacional de Atletismo, בעיר בילבאו, ספרד. היא המשיכה לזכות בסנטה פולה בריצת 10 ק"מ[10] וסיימה במקום השלישי באליפות אפריקה בריצת שדה 2014, בקמפלה, אוגנדה.[17]
צ'פטגיי בריצת הרים ב־Sierre-Zinal שבקנטון ואלה, שווייץ, בשנת 2022
ב-2016, צ'פטגיי סיימה במקום השלישי בחצי מרתון צ'ואנג'ואו, סין, ובמקום ה-12 בחצי מרתון שנחאי, סין ב-2017. באותה שנה היא סיימה במקום השלישי והשני במרוץ ל-5 ק"מ ו-10 ק"מ, בהתאמה, באליפות אוגנדה בקמפלה.[10] היא סיימה את שנת 2017 במקום הרביעי בחצי מרתון ברזוויל.[18] ב-2019, היא סיימה במקום השני בחצי מרתון אייפיג' דה דקר, דקאר[19] ובמקום החמישי בריצת 10,000 מ' באצטדיון הלאומי מנדלה של אלופי אוגנדה, קמפלה.[20] עקב מגבלות מגפת הקורונה COVID-19, צ'פטגיי לא רצה עד 2021, באותה שנה, היא זכתה במקומות 3 ו-5 בתחרות הפדרציית האתלטיקה של אוגנדה (UAF) הרביעית והשביעית באצטדיון הלאומי מנדלה בקמפלה, בהתאמה. היא סיימה במקום ה-47 במרתון העיר אלדורט לפני שהגיעה למקום השני בחצי מרתון קמפלה מאוחר יותר באותה שנה.[21]
בשנת 2022, צ'פטגיי ניצחה במרתון פדובה, איטליה והגיעה למקום השני ב-10,000 מ' באליפות אוגנדה בקמפלה.[22] באותה שנה היא קבעה שיא לאומי אוגנדי של 2:22:47 במרתון, וזכתה באליפות העולם בריצת הרים ושבילים שנדחתה משנת 2021 בצ'יאנג מאי, תאילנד. [23] היא סיימה את השנה במקום הרביעי במרתון ADNOC אבו דאבי.[22] הישגים אלו הקנו לה את הכרטיס, לייצג את אוגנדה באולימפיאדת הקיץ 2024 בפריז.[24] ב-2023 היא סיימה במקום השני במרתון פירנצה ובמקום ה-14 באליפות העולם בבודפשט ב-2023.
ב-1 בספטמבר 2024, צ'פטגיי הותקפה והוצתה בביתה באנדבס, מחוז טרנס-נזואה, קניה על ידי בן זוגה.[27] היא סבלה מכוויות שכיסו 80% מגופה, שהותירו אותה במצב רפואי אנוש בבית החולים. המשטרה הודיעה שדיקסון נדימה מרנגך, בן זוגה לשעבר,[28] שטף אותה בבנזין והצית אותה.[29][30] דווח כי מרנגך תקף אותה לאחר ויכוח על הנכס שרכשה,[31] הוא אף אושפז לאחר שנפצע בתקיפה.[32] צ'פטגיי מתה עקב תסמונת כשל רב-מערכתי כתוצאה מהכוויה בבית החולים בעיר אלדורט ב-5 בספטמבר 2024, בגיל 33.[33] מרנגך מת באותו בית חולים כמו צ'פטגיי ב-9 בספטמבר לאחר שנכווה ב-40% מגופו.[34] בזמן שמרנגך גסס, המשטרה תכננה להאשים אותו ברצח צ'פטגיי.[35]
על פי בני משפחתה של צ'פטגיי, במהלך 2024 היא התלוננה במשטרת קניה שלוש פעמים בטענה לאיומים ואלימות מצד בן זוגה לשעבר.[36]
מותה של צ'פטגיי הביא לתשומת לב מחודשת לאלימות מבוססת מגדר בקניה. צ'פטגיי הייתה הספורטאית השלישית בקניה שנהרגה בנסיבות דומות מאז 2021. מסע הלוויה של צ'פטגיי נערך בעיר אלדורט ב-13 בספטמבר 2024, והשתתפו בו גם פעילים שהוקיעו אלימות מגדרית.[37] שרידיה נלקחו לאחר מכן לאוגנדה, שם נקברה בטקס צבאי כהוקרה לחיילת המצטיינת, בבוקוו ב-14 בספטמבר.[38]
ב-6 בספטמבר 2024, ראשת עיריית פריז, אן הידלגו, הודיעה שהעיר תכבד את צ'פטגיי בכך, שתקרא לאתר ספורט על שמה.[39] בתום מרתון הנשים באולימפיאדת הנכים, ב-8 בספטמבר, קיימה הוועדה המארגנת דקה של מחיאות כפיים לכבודה.[40] גורמים רשמיים אוגנדים, בעיר בוקוו, הודיעו שיקראו לכביש ולאתר ספורט על שמה,[41] בעוד שממשלת אוגנדה התחייבה לשלם כ-13,000 דולר לכל אחד משני ילדיה של צ'פטגיי.[42]
