הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר (הסרט היחיד של היצ'קוק שזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר) ובפרס אוסקר לצילום הטוב ביותר בשחור-לבן, והיה מועמד ב-9 קטגוריות נוספות, כולל לשני השחקנים בתפקידים הראשיים ולאנדרסון בתפקיד הנשי המשני. הסרט פתח את פסטיבל ברלין הראשון בשנת 1951[1].
עלילה
הסרט פותח במשפט הנאמר מפי פונטיין ב-voice over (ללא שרואים את שפתי הדובר): "Last night I dreamt I went to Manderley again" ("אמש חלמתי שאני שבה למנדרליי"), על רקע מעבר של המצלמה על בית אחוזה הרוס.
ג'ואן פונטיין מגלמת אישה צעירה, יתומה, העובדת בשירותה של אישה מבוגרת, אדית ואן הופר. שמה של הצעירה אינו ידוע ואינו מוזכר במהלך כל הסרט. בעת שהותן של גברת ואן הופר ובת לווייתה במונטה קרלו נפגשת הצעירה עם האלמן העשיר מקסים דה וינטר. השניים מתאהבים, מתחתנים אחרי זמן קצר וחוזרים לבריטניה לאחוזתו השקטה, הגדולה והמבודדת של דה וינטר.
אף שמר דה וינטר מציג את כלתו החדשה כגברת האחוזה החדשה, היא זוכה לקבלת פנים צוננת מצד המשרתים ובפרט מצידה של סוכנת הבית, גברת דנברס (ג'ודית אנדרסון). זו משווה את הכלה הצעירה כל העת לאשתו המנוחה של דה וינטר, רבּקה, שהייתה מושא הערצתה, השוואה שהיא תמיד לרעת הצעירה. נראה שדנברס עוקבת כל העת כצל אחר הגבירה החדשה, ומתגלה תמיד מתוך הצללית שבה היא מסתתרת כדי להזכיר לגברת החדשה עד כמה היא בבואה חיוורת לעומת רבּקה. מר וינטר נעדר לצורך עסקים והצעירה נותרת מבודדת בבית הגדול בחברת המשרתים וסוכנת הבית העוינים. בעת היעדרותו של בעל הבית מופיע ג'ק (ג'ורג' סנדרס), דודנה כביכול של רבקה.
הכלה הצעירה משוכנעת כי היא נופלת מרבקה המיתולוגית, וכי כולם, כולל בעלה, עדיין מאוהבים למעשה ברבקה. היא מנסה, לפיכך, בכל כוחה ללמוד את אורחותיה של רבקה ולהידמות לה. היא משכנעת את בעלה לארח מסיבה, כפי שנהגה רבקה, ומתכננת בסתר את לבושה לערב המסיבה. בעצת סוכנת הבית היא מתקינה שמלה זהה לזו שבה הופיעה רבקה. כאשר יורדת הכלה הצעירה במדרגות אל הטרקלין, לבושה בשמלתה של רבקה, מושלך הס ומר דה וינטר נתקף בהתקף זעם ומצווה על הצעירה להסיר מיד את השמלה. היא רצה במעלה המדרגות ופוגשת בחדרה בסוכנת הבית, שמשכנעת אותה שלעולם לא תתפוס את מקום המנוחה, ואף כמעט משכנעת אותה לקפוץ מהחלון ולהתאבד.
במקביל, מתרחש על חוף הים הצמוד לבית חילוץ של סירה טבועה. לצעירה נודע כי במהלך החילוץ מתגלה גופתה של רבקה בסירה הטבועה. היא שמה לב כי בבקתה שבחוף דולק אור. היא נכנסת לבקתה ופוגשת במר דה וינטר. הוא מספר לה כי הוא ורבקה שנאו זה את זה כמעט מראשית נישואיהם. ההסכם ביניהם היה כי רבקה תנהג כרעיה מושלמת על מנת שלא לפגוע בכבודו, והוא, מצדו, יעלים עין מיחסיה עם גברים אחרים. אולם ערב אחד היא מודיעה לו שהיא בהריון מג'ק, ומתחולל בניהם ריב שבמהלכו היא נופלת ומתה. דה ווינטר שמבין שיאשימו אותו במותה, מטמין את גופתה בסירה ודואג לכך שהסירה תטבע. הכלה הצעירה, לאחר שנודע לה הדבר, ממהרת לרקום תוכנית כיצד להסתיר את האמת מהרשויות.
פעולת המשטרה עם גילוי הסירה ובה גופת רבקה מכוונת לחקירת התאבדותה, אך ג'ק מראה למר דה וינטר מכתב שכתבה לו רבקה ובו היא קוראת לג'ק להיפגש עמה במהירות האפשרית, ואשר שולל נטייה להתאבדות. ג'ק מנסה לסחוט כספית את מר דה וינטר תמורת אי חשיפת המכתב המפליל. חוקר מקרי מוות מגיע לרופא בלונדון (לאו ג. קרול) אותו ביקרה רבקה, דבר שלפי דעתו של מר דה וינטר רמז על היותה בהיריון, אך הרופא מגלה בחקירתו שרבקה הייתה חולה בסרטן סופני, ולא הייתה בהריון. הגילוי מצביע על האפשרות שרבקה אכן התאבדה, והחשד ברצח מוסר מעל מר דה וינטר. דה וינטר וכלתו הצעירה מבינים את אשר קרה: רבקה, שרצתה לשים קץ לחייה בשל מחלת הסרטן, הביאה את דה וינטר למצב שבו יאמין שהיא בהיריון מגבר אחר, ביודעה שהדבר יעלה את חמתו ויאלץ אותו לרצוח אותה, כיוון שלא יכלה להתאבד בכוחות עצמה.
במקביל, מעלה סוכנת הבית את כל אחוזת מנדרליי באש, והיא עצמה נספית באש.
מכון הסרטים האמריקאי מנה את הסרט בשנת 2001 במקום 80 מבין 100 סרטי המתח הגדולים של כל הזמנים. גברת דנברס, סוכנת הבית, נמנתה במקום ה-31 בין 100 הנבלים הגדולים בכל הזמנים.
