PROFILPELAJAR.COM

קרמה
מיקום
מדינה	סודאן
קואורדינטות	19°36′03″N 30°24′35″E / 19.600802°N 30.409731°E
	(למפת סודאן רגילה) אומדורמאן ואדי חלפא ח'רטום פורט סודאן נילוס הנילוס; הכחול; הנילוס; הלבן; ים; סוף; מצרים לוב צ'אד ארית-; ריאה; אתיופיה רמ"א דרום סודאן קרמה

קרמה הייתה עיר הבירה של תרבות קרמה ושכנה בשטחה של סודאן של ימינו לפני לפחות 5,500 שנה.^[1]^[2] קרמה הוא אחד האתרים הארכאולוגיים הגדולים ביותר בנוביה העתיקה. לאורך עשרות שנים התקיימו בה חפירות נרחבות ומחקר ענף, כולל מציאת אלפי גלופות, קברים וחשיפת רובעי המגורים של העיר המרכזית המקיפה את הדפופה המערבית, מקדש מלבני בוץ שבו נערכו טקסים.

ההתיישבות הראשונה במקום הייתה של ציידים-לקטים בתקופה המזוליתית, כ-10,000 שנים לפני זמננו. בין 5150–5550 לפני הספירה, היה האתר נטוש ברובו, אולי בגלל ירידה בזרימת הנילוס במהלך תקופה זו. הפסקה שנייה בהתיישבות התרחשה בין 3450–4050 לפני הספירה, ככל הנראה כתוצאה מזרימה מינימלית מהנילוס הלבן.^[3] בסביבות שנת 3000 לפני הספירה התפתחה חקלאות והחלה מסורת תרבותית סביב קרמה.^[4]^[5] קרמה התפתחה מאוחר יותר למרכז עירוני גדול שנבנה סביב מקדש טיט גדול הידוע בשם הדפופה המערבי, אשר נבנה לאחר 1750 לפני הספירה.^[1]^[6]^[7] בין השנים 1550–2550 לפני הספירה הוקמה חברה ממלכתית, כאשר התיעוד הארכאולוגי מעיד על ירידה משמעותית בגידול הבקר בסביבות 1750 לפני הספירה.^[3] עדויות לייצור ועיבוד נחושת (אנ') מופיעות בין השנים 2200–2000 לפני הספירה בקירוב.^[8] כעיר בירה וכמקום קבורה מלכותית, קרמה שופכת אור על המבנה החברתי המורכב שהתקיים בחברה זו.

תקופות התיישבות

טרום קרמה (בערך 3500–2500 לפני הספירה) ללא שלב תרבות קבוצה C.
קרמה המוקדמת (בערך 2500–2050 לפני הספירה) תרבות קבוצה C שלב Ia–Ib
קרמה התיכונה (בערך 2050–1750 לפני הספירה) תרבות קבוצה C שלב Ib–IIa
קרמה הקלאסית (בערך 1750–1580 לפני הספירה) תרבות קבוצה C שלב IIb–III
קרמה הסופית (בערך 1580–1500 לפני הספירה) תרבות קבוצה C שלב IIb–III
קרמה המאוחרת – 'הממלכה החדשה' (בערך 1500–1100? לפני הספירה)^[9]^[10]

חפצי קרמה

בשנת 1700 לפני הספירה, התקיימה בקרמה אוכלוסייה של לפחות 10,000 איש.^[11] חפצי האמנות של קרמה שונים מאלו של מצרים העתיקה בנושא ובקומפוזיציה, ומאופיינים בכמויות נרחבות של פאיאנס כחול, שהקרמנים פיתחו טכניקות לעבודה איתם ללא תלות במצרים,^[12] ובעבודתם עם קוורציט מזוגג ושיבוצים אדריכליים.^[13]^[14]

בית הקברות של קרמה וקברי המלוכה

בקרמה ישנו בית קברות עם למעלה מ-30,000 קברים. בית הקברות מראה תבנית כללית של קברים גדולים המוקפים בקברים קטנים יותר, דבר המצביע על ריבוד חברתי. האתר כולל בגבולו הדרומי תלי קבורה, כאשר קוטרם של ארבעה מהם הוא עד 90 מטרים. מאמינים כי אלו הם קבריהם של המלכים האחרונים של העיר, שחלקם מכילים מוטיבים ויצירות אמנות המשקפות אלוהויות מצריות כמו הורוס. בדרך כלל, ניתן להבחין בהשפעה מצרית בקבורות רבות, במיוחד בכל הנוגע לראיות חומריות כגון כלי חרס וכלי קבר. לדוגמה, קרמיקה מצרית מאווריס בתקופת ביניים השנייה, כגון כלי תל אל-יהודיה, שהתגלתה בתוך קברי קרמה.^[15] בנוסף, חפצים כגון חותמות חרפושית וקמעות באופן נרחב, מה שמעיד על סחר רב עם מצרים העתיקה כמו גם חילופי רעיונות תרבותיים.^[15] בית הקברות שימש גם לקבורת מלכי השושלת ה-25 או "נפאטה" של ממלכת כוש מנוביה העליונה (הדרומית).

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קרמה בוויקישיתוף

Kerma website Official website of the Swiss archeological mission to Sudan (Mission archéologique suisse au Soudan)
Kerma Culture A museum gallery at the University of Chicago Oriental Institute

הערות שוליים

^ ¹ ² Emberling, Geoff (2011). Nubia: Ancient Kingdoms of Africa. New York: Institute for the Study of the Ancient World. p. 8. ISBN 978-0-615-48102-9.
^ Bonnet, Charles (2003). The Nubian Pharaohs. New York: The American University in Cairo Press. pp. 16–26. ISBN 978-977-416-010-3.
^ ¹ ² Honegger, Matthieu; Williams, Martin (15 December 2015). "Human occupations and environmental changes in the Nile valley during the Holocene: The case of Kerma in Upper Nubia (northern Sudan)". Quaternary Science Reviews. 130: 141–154. Bibcode:2015QSRv..130..141H. doi:10.1016/j.quascirev.2015.06.031. Retrieved 16 October 2022.
^ Honegger, Matthieu (2014). Aux origines des pharaons noirs, 10'000 ans d'archéologie en Nubie. Latenium. p. 50. ISBN 978-2-9700394-7-1. c'est à partir de 3000 av. J.-C. avec la culture Pré-Kerma que l'on dispose à nouveau d'informations, grâce à la fouille de quelques établissements. … Les échanges avec l'Egypte sont encore rares dans cette société qui commence à pratiquer une agriculture plus intensive supposant le recours à l'irrigation, tout en maintenant sa tradition pastorale héritée du Néolithique." English translation: "it is from 3000 BC with the Pre-Kerma culture that we again have information, thanks to the excavation of a few establishments. ... Exchanges with Egypt were still rare in this society which was beginning to practice more intensive agriculture requiring the use of irrigation, while maintaining its pastoral tradition inherited from the Neolithic.
^ Le Moyne, C.; et al. (2023). "Ecological flexibility and adaptation to past climate change in the Middle Nile Valley: A multiproxy investigation of dietary shifts between the Neolithic and Kerma periods at Kadruka 1 and Kadruka 21". PLOS ONE. 18 (2): e0280347. Bibcode:2023PLoSO..1880347L. doi:10.1371/journal.pone.0280347. PMC 9894462. PMID 36730175. Convincing evidence for local agricultural production is associated with the later pre-Kerma period (3500–2500 BCE) with site 8-B-52A on Sai Island consisting of numerous storage pits in which macrobotanical crop remains were occasionally preserved.
^ "Kerma Chronology". Kerma - Mission Archaeologique Suisse au Soudan.
^ "Early Kush: The Kingdom of Kerma". Oxford History of the Ancient Near East (2022), p.101.
^ Chirikure, Shadreck (2015). Metals in Past Societies. SpringerBriefs in Archaeology. Springer. p. 19. doi:10.1007/978-3-319-11641-9. ISBN 978-3-319-11640-2.
^ Edwards, David N. (2004). The Nubian Past: An Archaeology of the Sudan. Routledge. ISBN 978-1-134-20087-0.
^ Bonnet, Charles (2007). Les fouilles archéologiques de Kerma (Soudan): rapport préliminaire sur les campagnes de 2005-2006 et 2006-2007. Musée d'art et d'histoire. pp. 1–53. ISBN 978-2-915306-27-9.
^ "The Story of Africa". www.bbc.co.uk. BBC World Service.
^ Julian Henderson, The Science & Archaeology of Materials, London: ROutledge 200: 54)
^ W SS, 'Glazed Faience Tiles found at Kerma in the Sudan,' Museum of the Fine Arts, Vol.LX:322, Boston 1962, p. 136
^ Peter Lacovara, 'Nubian Faience', in ed. Florence D Friendman, Gifts of the Nile - Ancient Egyptian Faience, London: Thames & Hudson, 1998, 46-49)
^ ¹ ² De Mola, Paul J. "Interrelations of Kerma and Pharaonic Egypt". World History Encyclopedia. Retrieved 21 June 2015.