|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או ש הניסוח ו צורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
|
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
|
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
נפָּאטָה הייתה העיר המרכזית בממלכת נוביה הממוקמת לגדות הנילוס הדרומי, מייסודה של הממלכה במועד לא ידוע עד המאה הרביעית לפני הספירה.[דרושה הבהרה] בראשיתה של המאה הרביעית לפני הספירה הוחלט להעביר את מרכז הממלכה למרואה.[1] נוביה בכלל ונפאטה בפרט עשירות באוצרות טבע, דבר שהקנה לעיר ערך אסטרטגי וכלכלי והוביל את המצרים לתקוף ולכבוש אותה פעמים רבות לאורך שנות קיומה.[2] בתקופות מסוימות הפכה נפאטה למרכז פולחן נובי-מצרי בעל חשיבות גדולה לשתי התרבויות.[3] במקורות מסוימים מתייחסים לאזור זה כממלכת כוש, שם זה החל כביטוי מצרי שמאתר את עמק הנילוס התחתון (שממוקם דרומית למצרים) וכלל התרבויות ששכנו בו.[4] לאחר נפילתה של השושלת ה-25 הנובית מהשלטון במצרים בעקבות הלחימה עם האשורים, נעשה מאמץ על ידי מלכי נוביה להישאר חלק מהתרבות המצרית. אחד מהביטויים הבולטים ביותר למאמץ זה הוא הבניה של מקדש לאל אמון בנפאטה, שהיה מקביל למקדש המפואר השוכן בתבאי.[5]
גאוגרפיה
קיימים מספר ממצאים ארכאולוגיים הרומזים למיקומה של העיר נפאטה, הבולט ביניהם הוא המקדש שנבנה לרגלי ההר ג'בל ברקל.[6] על אף זאת אין ודאות בנוגע למיקומו של מרכז העיר נפאטה, אך לפי הערכה המקובלת היום בקרב חוקרים המקדש ממוקם קרוב לעיר מרואה של היום.[7] אם הערכת החוקרים מדויקת, למיקומה של נפאטה הייתה גם חשיבות מסחרית. העיר ממוקמת בקצהו הצפוני של מסלול העוקף מפלים המקשים על שיט בנילוס, ולכן כל הסחורות שהגיע מדרום לעיר לכיוון מצרים ואסיה היו חייבות לעבור דרכה.[8]
עזיבת העיר
למרות מאמצם של הנובים להישאר חלק מהתרבות המצרית, הועברה עירה המרכזית של נוביה למיקום רחוק יותר ממצרים, לעיר מרואה סביב המאה הרביעית לפני הספירה. ישנם מספר הסברים למעבר זה. הראשון, היות שממלכה התבססה על רעיית צאן כמקור המרכזי למזון, נאלצו הנובים לעביר את בירתם דרומה לאזור יותר עתיר במשקעים .[9] סיבה שנייה שתרמה להעברת העיר המרכזית מנפאטה למרואה היה תקיפה מצרית בנוביה כחצי מאה לאחר נפילתו של השלטון הנובי במצרים. עד היום לא ברור מהותה או פריסת הכוחות בה, אך ייתכן שהפלישה תרמה להחלטה להדרים את בירת הממלכה.[10] גם לאחר עברתה של בירת הממלכה למרואה המשיכה נפאטה להיות מרכז לדת הנובית. מלכים הוכתרו ולעיתים נקברו שם.[11]
קבוצה A
באזור האלף הרביעי לפני הספירה צמחה באזור נוביה תרבות שהארכאולוגים מתייחסים אליה כ"קבוצה A" '[12] ארכאולוגים נאלצים להתייחס אליהם בשם זה כיוון שאין ממצאים כתובים המייחסים לה שם, ולא נמצאו ממצאים בקרבת מקומות מרכזים. הממצאים העיקרים מתרבות זאת הם חדרי קבורה ובהם כדים עם עיטורים מצרים מתקופת השושלת הפרעונית הראשונה המראים קשר בין התרבות הנובית למצרית כבר באזור 3100 לפני הספירה.
מעט מאוד ידוע על תרבות זאת, ידוע שאנשיה נדדו ממקום למקום ולכן מקובל להניח שעיסוקם המרכזי היה רעיית צאן וכאשר שטחי מרעה מוצו נאלצו לנדוד. בנוסף, ישנם מספר ממצאים שמראים שהם היו כלקוליתיים[דרושה הבהרה]. חלק ניכר מהמידע הקיים על תרבות זאת הגיע מחפירות ארכאולוגיות בקברים המיוחסים לה. מוכרים שני סוגי קברים, הראשון בעומק של 0.8 מטר בצורת ביצה והשני בעומק של 3 מטרים ובו חלל שקוע שהכיל: צלחת אבן בצורת ביצה או צלחות רמבודיות[דרושה הבהרה], נוצת יען, אבן משחזת עשויה מאלבסטר, גרזן ומקדח מנחושת, בומרנג מעץ, שרשרת מעצמות, דמויות נשיות מחמר, חרוזים מצדפות, קרנליאן ואבנים יקרות. הגופה הייתה עטופה בתכריכי עור מקובצת בפינה הימנית כשראשה מופנה מערבה ולידה כלי חרס בעלי עיטורים מתוחכמים בהרבה ממה שמוכר עבור אותה תקופה.
קיימת מחלוקת בקרב ארכאולוגים האם קיימת גם קבוצה B שהתקיימה באותו האזור אך עם מנהגי קבורה שונים. יש הסבורים שמדובר באותה התרבות ששינתה את מנהגה עקב מחסור במשאבים ותקיפות מצד אויבים מגוונים בין 2780 ל-2258 לפני הספירה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Dixon, D. M. "The Origin of the Kingdom of Kush (Napata-Meroë)." The Journal of Egyptian Archaeology (1964) page 2. .
- ^ N. M . SHERIF " T h e civilization of Napata and Meroe" in, G. MOKHTAR et al. (eds.), " GENERAL HISTORY OF AFRICA-II Ancient Civilizations of Africa"( University of California Press) p.248.
- ^ הערך "נוביה", האינצקלופדיה העברית, כרך כ"ד, עמ' 889.
- ^ Ancient African civilizations- kush and axum(princton: markus wiener publishers), page 3 Stanley Burstein.
- ^ Ancient African civilizations- kush and axum(princton: markus wiener publishers), page 25 Stanley Burstein.
- ^ Dixon, D. M. "The Origin of the Kingdom of Kush (Napata-Meroë)." The Journal of Egyptian Archaeology (1964) page 121.
- ^ Dixon, D. M. "The Origin of the Kingdom of Kush (Napata-Meroë)." The Journal of Egyptian Archaeology (1964) page 121..
- ^ A. A. HAKE M" T h e civilization of Napata and Meroe" in, G. MOKHTAR et al. (eds.), " GENERAL HISTORY OF AFRICA-II Ancient Civilizations of Africa"( University of California Press) p.314.
- ^ A. A. HAKE M" T h e civilization of Napata and Meroe" in, G. MOKHTAR et al. (eds.), " GENERAL HISTORY OF AFRICA-II Ancient Civilizations of Africa"( University of California Press) p.309.
- ^ Ancient African civilizations- kush and axum" (princton: markus wiener publishers), page 33 Stanley Burstein.
- ^ A. A. HAKE M" T h e civilization of Napata and Meroe" in, G. MOKHTAR et al. (eds.), " GENERAL HISTORY OF AFRICA-II Ancient Civilizations of Africa"( University of California Press) p.314 .
- ^ N. M . SHERIF " T h e civilization of Napata and Meroe" in, G. MOKHTAR et al. (eds.), " GENERAL HISTORY OF AFRICA-II Ancient Civilizations of Africa"( University of California Press) p.245-248.