PROFILPELAJAR.COM

קסנדרה וילסון
**Cassandra Wilson**
לידה	4 בדצמבר 1955 (בת 68); ג'קסון, ארצות הברית
שם לידה	Cassandra Wilson
מוקד פעילות	ניו אורלינס
תקופת הפעילות	מ-1985
מקום לימודים	אוניברסיטת המדינה של ג'קסון, Millsaps College, Murrah High School
סוגה	ג'אז, בלוז
סוג קול	קונטרלטו
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	גיטרה, פסנתר
חברת תקליטים	JMT, Winter & Winter, Polygram, DIW, Columbia, Blue Note, eOne, Legacy
שיתופי פעולה בולטים	M-Base, סטיב קולמן
בן או בת זוג	איסק דה בנקולה
פרסים והוקרה	דוקטור לשם כבוד של מכללת ברקלי למוזיקה; אמני הג'אז של NEA ;
	http://www.cassandrawilson.com
	פרופיל ב-IMDb

קסנדרה וילסון (באנגלית: Cassandra Wilson; נולדה ב-4 בדצמבר 1955) היא זמרת ומוזיקאית ג'אז אמריקאית מג'קסון, מיסיסיפי. היא משלבת מגוון סגנונות במוזיקה שלה, כולל קאנטרי, בלוז ופולק.

ביוגרפיה

וילסון ירשה את עניינה במוזיקה מהוריה. אביה, הרמן פאוקס הבן, הוא גיטריסט, באסיסט ומורה למוזיקה, ואמה, מרי מקדניאל, היא מורה חובבת מוטאון. שורשי משפחתה מבחינת מוצא כוללים יורובה, פון, אירלנד וויילס.

וילסון למדה מוזיקה קלאסית ופסנתר מגיל 6–13, ואז למדה לנגן בקלרינט והופיעה בתזמורת בית ספרה. כשמאסה בכלים אלו, ביקשה מאביה ללמד אותה גיטרה, והוא, במקום זאת, הציע לה ללמד את עצמה. וילסון עשתה כן, ופיתחה מה שהיא מכנה "גישה אינטואיטיבית" לגיטרה. בתקופה זו כבר החלה לכתוב שירים, בסגנון פולק. היא גם הופיעה במופעים מוזיקליים, כמו "הקוסם מארץ עוץ" בתפקיד דורותי, כשהיא חוצה קווי גזע במערכת בתי ספר שרק אז השילה מעליה את ההפרדה הגזעית.

באוניברסיטה, למדה וילסון תקשורת, וסיימה תואר ראשון באוניברסיטת ג'קסון סטייט. בלילות הייתה שרה עם להקות R&B, פאנק, ופופ באזור, וכן בהופעות סולו בבתי קפה מקומיים. ב-1981 עברה לניו אורלינס והחלה לעבוד בחברת הפקה טלוויזיונית, אך משרה זו לא ארכה זמן רב, והיא העדיפה לקדם את הקריירה המוזיקלית שלה. היא מצאה מנטורים מסצנת המוזיקה של ניו אורלינס, ובעידודם עברה לניו יורק ב-1982.

שיתוף מוזיקלי עם M-Base

בניו יורק, הפוקוס של וילסון היה על אימפרוביזציה. היא הושפעה רבות מהזמרות אבי לינקולן ובטי קרטר, ופיתחה את היכולות הווקאליות שלה ואת הסקאט בעת שלמדה שמיעה מוזיקלית עם נגן הטרומבון גראכן מונקור, השלישי. וילסון השתתפה בג'אם סשנים בהדרכת הפסנתרן סאדיק חאקים, שם פגשה את הסקסופוניסט סטיב קולמן, שעודד אותה להסתכל מעבר לרפרטואר הג'אז הסטנדרטי לטובת יצירת חומר מקורי. היא הייתה לווקאליסטית ואחת ממייסדי M-Base, קולקטיב מוזיקלי בו קולמן היה הדמות המובילה. הקולקטיב ייצג צמיחה סטייליסטית מתוך האיגוד לקידום מוזיקאים יצירתיים (ׂAACMׂׂ) וקבוצת האמנים השחורים (BAG), ויצרה גרובים חדשים של פאנק ונשמה בתוך הקונטקסט של ג'אז מסורתי ואוונגרד.

פיטר ואטרוס, בכתבה בניו יורק טיימס, ציין:^[1]

קבוצת M-Base מברוקלין, העובדת בצורות מוזיקליות של ג'אז וגם פופ, מייצרת מוזיקה שבהתחלה נשמעת כמו פאנק משנות ה-70. כמו המוזיקה של מר מרסליס (ואחיו וינטון), המוזיקה של M-Base - סטיב קולמן, עם גרג אוסבי, קסנדרה וילסון וג'רי אלן - היא, במיטבה, מלאה ברעיונות מרומזים הפועלים מאחורי מסכה של מוזיקה פופולרית. בקבוצתו של מר קולמן, זמרת מלווה על ידי באס חשמלי, גיטרה, תופים וקלידים, בתערובת מוזיקלית נוצצת שמערבבת רפרנסים של רוק ופאנק, ועדיין, בזכות המניפולציות במקצבים ובמשקלים, נשמעת חדשה.

וילסון הייתה לחלק אינטגרלי מהקבוצה, ושרה במגוון אלבומים של קולמן, כולל Motherland Pulse (1985), Five Elements on On the Edge of Tomorrow (1986), World Expansion (1986), Sine Die (1987),ו-Anatomy of a Groove (1992). בו זמנית, תיירה וילסון בטריו האוונגרד New Air, והקליטה עמם את Air Show No. 1 (1987) באיטליה.

קריירת סולו

וילסון חתמה חוזה הקלטות עם הלייבל העצמאי הגרמני JMT. היא הוציאה את האלבום הראשון בו היא מובילה את ההרכב, Point of View, ב-1986. אלבומיה ב-JMT כללו חומר מקורי שלה, וכן יצירות שנכתבו על ידי, או בשיתוף עם מוזיקאים כמו קולמן, ז'אן-פול בורלי, וג'יימס ויידמן, כמו גם מספר סטנדרטי ג'אז. הקונטרלטו העמוק שלה התפתח עם הזמן, ונהיה לסימן היכר.^[2]

בתקופה זו היא נהייתה מוכרת יותר כמוזיקאית רצינית, וקיבלה הכרה רחבה ב-1988 עם צאת אלבומה Blue Skies, אשר זכה לשבחים מידי המבקרים והקהל. ב-1990 הוציא לאור את האלבום "Jumpworld".^[3] ב-1993, היא חתמה עם חברת Blue Note Records, מה שסימן תפנית משמעותית בקריירה שלה, ואיפשר לה להגיע לקהלים אחרים מקהלי הג'אז, ואלבומיה הגיעו למכירות של מאות אלפי עותקים.

החל באלבומה משנת 1993, Blue Light 'Til Dawn, הרפרטואר של וילסון התקדם לכיוון סינתזה בין בלוז, פופ, ג'אז, מוזיקת עולם, וקאנטרי. אף על פי שהיא המשיכה לשיר את סטנדרטי הג'אז והחומר המקורי שלה, היא גם יצאה בגרסאות כיסוי למגוון רחב של שירים, כולל "Come On in My Kitchen" של רוברט ג'ונסון, "Black Crow" של ג'וני מיטשל, "Last Train to Clarksville" של המאנקיז, ו-"I'm So Lonesome I Could Cry" של האנק ויליאמס.

אלבומה מ-1996, New Moon Daughter, זכה בפרס גראמי להופעת הג'אז הווקאלית הטובה ביותר, וב-1997 היא הקליטה עם וינטון מרסליס את הקומפוזיציה שלו זוכת פרס הפוליצר, Blood on the Fields.

מיילס דייוויס היה אחד מהשפעותיה הגדולות של וילסון. ב-1989 היא הופיעה כמופע הפתיחה שלו בפסטיבל הג'אז של JVC בשיקגו, וב-1999 היא הפיקה את האלבום Traveling Miles כמחווה לו. האלבום כלל מספר הקלטות ממופעים שלה בלינקולן סנטר שהיו מוקדשים לדייוויס, כולל שלושה עיבודים שלה לקומפוזיציות מקוריות שלו.

בפברואר 2012 ביטלה וילסון את הופעתה בישראל, לאחר שקיבלה פניות מצד ארגונים פרו פלסטינים, שדרשו ממנה להצטרף לחרם התרבותי על ישראל. אחר כך אמרה כי היא מזדהה עם החרם התרבותי על ישראל בשל היותה פעילת זכויות אדם.^[4]