קניון עזריאלי ירושלים (הידוע גם כ"קניון מלחה"), הוא הקניון הגדול בירושלים וסביבתה. הקניון, הנמנה עם קניוני "קבוצת עזריאלי", נפתח למבקרים ב־1993.
היסטוריה
מכרז להקמת הקניון הוצא על ידי מינהל מקרקעי ישראל בשנת 1986[1]. חברת קנית של דוד עזריאלי זכתה במכרז בינואר 1987[2], אך ערעור על תוצאת המכרז עיכב את השלמתו עד מרץ 1987[3].
הקמת הקניון אושרה ביוני 1990[4], והעבודות להקמתו החלו באוגוסט 1990[5]. בדצמבר 1992, עוד לפני שהושלמה בנייתו, הושכרו 90% משטחי המסחר שלו, כולל שלוש חנויות עוגן: חנות מרכול גדולה של רשת קואופ ישראל, וחנויות כלבו של המשביר לצרכן והשקם[6].
הקניון נחנך ב-16 במרץ1993 בטקס בנוכחות ראש העיר טדי קולק והיזם דוד עזריאלי[7]. בעת פתיחתו הוא היה הקניון הגדול ביותר בישראל[8].
בשנת 1997 הוקמו מרפאות של קופת חולים כללית במבנה המשרדים שמעל הקניון[9].
בשנת 2006 חצה לראשונה מחזור העסקים בקניון את קו מיליארד השקלים[10].
בשנת 2009 התפנו בתי-הקולנוע של רשת גלובוס גרופ, שפעלו בקניון מאז פתיחתו, לטובת סניף של רשת האופנה H&M[11].
אודות הקניון
הקניון תוכנן על ידי האדריכלים אברהם יסקי ויוסי סיון והוא כולל 3 קומות מסחר עם 260 בתי עסק בשטח של כ-44,000 מ"ר[12]. מעל לקניון משרדים בשטח של 3,000 מ"ר. בחניון הקניון מקום ל-2,000 כלי רכב. הקניון סגור בשבת. בעת הצגת תוכנית הקניון לאישור, מתכנן מחוז ירושלים במשרד הפנים, אדריכל אורי בן-אשר, התנגד לתוכנית בטענה שהקניון ייראה כגוש בטון מכוער, מוקף מרבדי בטון מכוערים לחניה ודרש שינוים בתוכנית[13].
השיפוץ המקיף האחרון שהתקיים בקניון הסתיים בתחילת 2018 ועלה כ-80 מיליון שקלים[14].
קניון ירושלים דורג כקניון הטוב ביותר בישראל במשך השנים פעמים רבות[15]. במאי 2023 נבחר למקום הראשון בסקר הקניונים של Mako ו-CofaceBdi וקיבל ציון המקסימלי בכל הקטגוריות[16].
תוכניות עתידיות
פרק זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בפרק פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
פרק זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בפרק פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
קבוצת עזריאלי יזמה תוכנית להרחבת הקניון, האמורה להתבצע בשלבים. תחילה בניית תוספת שטחי מסחר בשטח כולל של כ-11,700 מ"ר מצדו הדרומי, חלקם כאגף בתוך הקניון וחלקם עם חזית לרחוב, הכפלת שטחי המשרדים במבנה ל-6,000 מ"ר, בניית מגדל דיור מוגן של רשת "פאלאס" מקבוצת עזריאלי בשטח כ-40,000 מ"ר הכולל גם אגף סיעודי בחלקו הצפוני ומבנה ציבור עירוני[17]. כמו כן תפותח טיילת לצד שטחי המסחר החיצוניים של הקניון שיכללו גם מסעדות הפונות אל הרחובות סביבו (בעוד שטחי החניונים יהפכו לחניונים תת-קרקעיים), וכן מוקמת לצידו שלוחה של הקו הירוק והקו הכחול של הרכבת הקלה[18]. בשלב השני מתוכנן בניית מגדל משרדים של 24 קומות ובשטח 30,000 מ"ר בפינתו הדרום מזרחית הסמוכה למתחם הגן הטכנולוגי. באוגוסט 2018, התוכנית אושרה להפקדה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים[19]. לתוכנית הוגשו התנגדויות רבות מצד תושבי האזור בעיקר על הקיף הבנייה המתוכנן[20]. בדצמבר 2021 אושרה לבסוף התוכנית, לאחר צמצום גובהם של שני המגדלים המתכוננים מ-24 קומות ל-18 קומות[21].
הקניון ומרכז העיר
במהלך הדיונים על אישור תוכנית הקניון עלה החשש שהקניון יפגע במסחר במרכז ירושלים ובפרט באזור מדרחוב בן-יהודה, במסחר באזור התעשייה תלפיות (שם פעל מאז 1989 קניון האחים ישראל) ובאזור המסחרי של שכונת ממילא (שהיה אז בשלבי הקמה ראשונים במסגרת פרויקט השיקום שלה) ורבים התנגדו להקמתו[22]. מיד עם פתיחתו זכה הקניון להצלחה[23], רבים באו בשעריו והוא אכן פגע במסחר במרכז ירושלים[24]. מגמה דומה, אשר השפיעה לרעה גם על רחובות קניות מרכזיים אחרים בערי ישראל, עם פתיחת קניונים נוספים ברחבי המדינה[25][26].
לפני הקמת הקניון נערכה חפירה ארכאולוגית באתר ההקמה, בה נחשפו שרידי מבנים שמורים היטב מתקופת הברונזה התיכונה (סוף האלף ה-3 לפנה"ס)[27]. גילוים בעלי חשיבות, מפני שמדובר בתקופה בה האוכלוסייה בארץ ישראל הייתה של ציידים-לקטים, ושבה לא הייתה כמעט התיישבות. הכפר שנחשף היה היישוב הראשון מהתקופה זו, שהתגלה באזור ירושלים. היישוב כולל מבנה ציבורי-פולחני, שבחלקו המערבי נתגלו שתי מצבות פולחן וספסל להנחת מנחות וקמע בדמות האל בס. ממערב למבנה הפולחני נחשף בית חצר הכולל מערכת חדרים המקיפה חצר מרכזית אשר בתוכה נתגלו מספר מתקני בישול ואפיה. מתקופת הברזל בארץ ישראל נחשפו באתר שרידי טראסות חקלאיות[28]. במסגרת תוכנית ההרחבה של הקניון, ישלבו הממצאים שנחשפו, בגן ארכאולוגי סמוך לפינה הצפונית מזרחית שלו[29].
