רבי צבי מנחם אוירבוך (אווערבוך) (מכונה: צבי מנחם מאניפולי ורבי הירש מענדל; ה'תק"י 1750– כ"ח בטבת ה'תקע"ד 1814), בנו של רבי משולם זושא מאניפולי. היה רב ואדמו"ר חסידי, השני בשושלת אניפולי.
ביוגרפיה
צבי מנחם נולד בשנת ה'תק"י בגליציה לרבי משולם זושא מאניפולי (תלמידו של המגיד ממזריטש). נישא בזיווג ראשון ללאה בתו של רבי משה מאיבניץ ובזיווג שני נישא לסימא בתו של רבי דב בער מאולינוב (בנו של רבי צבי בן הבעל שם טוב). בצעירותו התגורר רבי צבי מנחם בעיר ברודי שבאוקראינה, שם למד אצל רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ולאחר מכן נסע ללמוד אצל רבי משה סופר מפשווארסק[1]. מאוחר יותר חזר לאניפולי בה נתמנה לכהן כראב"ד[2]. עם פטירת אביו בב' בשבט ה'תק"ס מונה במקומו לאדמו"ר באניפולי. בשנותיו האחרונות העביר את חצרו לעיר דינוביץ.
רבי צבי מנחם נפטר בכ"ח טבת ה'תקע"ד בעיר דינוביץ שם נטמן.
דברי תורתו מודפסים בספרי מנורת הזהב, שפתי צדיקים ושפתי קדושים.
צאצאיו
מזיווג ראשון:
- רבי אלימלך אוירבוך (נישא לאחותו החורגת אדל ליבא בתה של סימא מבעלה הראשון).
מזיווג שני:
הערות שוליים
- ^ תורת הרמ"ז, מכון פינת יקרת, ירושלים תשע"ו, עמ' תלא
- ^ כן חותם את עצמו בהסכמה לספר "אור פני משה".
