PROFILPELAJAR.COM

צ'ארלס סאמרול
Charles Pelot Summerall
לידה	4 במרץ 1867; בלואנטס פרי, פלורידה, ארצות הברית
פטירה	14 במאי 1955 (בגיל 88); וושינגטון די. סי., ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות הלאומי ארלינגטון
מדינה	ארצות הברית
השכלה	האקדמיה הצבאית של ארצות הברית; Porter-Gaud School ;
השתייכות	צבא ארצות הברית
תקופת הפעילות	1888–1931 (כ־43 שנים)
דרגה	גנרל
תפקידים בשירות
	מפקד הדיוויזיה ה-1; מפקד הקורפוס ה-5; מפקד הקורפוס ה-9; מפקד הקורפוס ה-4 ; מפקד מחלקת הוואי ; ראש מטה צבא ארצות הברית
פעולות ומבצעים
	מלחמת ארצות הברית–ספרד; מלחמת ארצות הברית–הפיליפינים ; מרד הבוקסרים; מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
	מדליית השירות המצוין ; מדליית השירות המצוין ; כוכב הכסף (4)

גנרל צ'ארלס פלוט סאמרול (באנגלית: Charles Pelot Summerall;‏ 4 במרץ 1867 – 14 במאי 1955) היה קצין בכיר בצבא ארצות הברית. הוא פיקד על דיוויזיית הרגלים ה-1 במלחמת העולם הראשונה, היה ראש מטה צבא ארצות הברית בין השנים 1926 ל-1930, והיה נשיא המצודה (אנ') בין 1931 ל-1953.

ביוגרפיה

ראשית חייו

סאמרול נולד בבלואנטס פרי, מחוז קולומביה, פלורידה, ב-4 במרץ 1867 ולמד באקדמיה הצבאית של פורטר בדרום קרוליינה בין השנים 1882 ל-1885. לאחר סיום לימודיו עבד כמורה בבית ספר במשך שלוש שנים. ב-1888 הוא נרשם לאקדמיה הצבאית של ארצות הברית (USMA) בווסט פוינט, ניו יורק, וסיים את לימודיו ביוני 1892. חבריו לכיתה כללו רבים שלימים יגיעו לדרגת גנרל, כגון ג'וליאן רוברט לינדזי, טרייסי קמפבל דיקסון, פרנק וו. קו, ויליאם רות'ון סמית', ג'יימס אנציל שיפטון, לואיס צ'אפין קובל, פרסטון בראון, ג'ורג' בלייקלי, רוברט מירנס, פיטר וימר דייוויסון, הווארד ראסל היקוק, הנרי הווארד ויטני, ג'ון אי וודוורד, ג'ון מקאולי פאלמר וג'ורג' קולומבוס ברנהרדט.

קריירה מוקדמת

סאמרול הוסמך כלוטננט שני, והוצב ברגימנט הרגלים הראשון, והועבר לרגימנט הארטילריה החמישי במרץ 1893. הוא ביצע שירת בחיל המצב בקליפורניה בין השנים 1893 ל-1895, ולאחר מכן שירת בפורט המילטון, ניו יורק בין השנים 1895 ל-1898. במהלך מלחמת ארצות הברית–ספרד, הוא הוצב במחלקת המפרץ כעוזר למפקד וכקצין מהנדס בשנים 1898 עד 1899, וקיבל קידום לדרגת לוטננט ראשון במרץ 1899.^[1]

סאמרול השתתף עם יחידתו במרד הפיליפיני בשנים 1899–1900, והיה חבר במשלחת הסיוע לסין בשנים 1900 עד 1901, והשתתף בהתקפה על פקין. הוא הועלה לדרגת קפטן והוצב בסוללת ארטילריית החופים ה-106 ביולי 1901. הוא שירת בפורט וואלה ובפורט לוטון, במדינת וושינגטון, והחזיק את התפקיד האחרון בשנים 1901 עד 1902. לאחר מכן במחנה סקגווי והיה אחראי על העבודה המקדימה בפורט סוורד באלסקה. הוא פיקד על פורט פלגלר בשנים 1902 עד 1903, ולאחר מכן הועבר לסוללת ארטילריית השדה ה-3 בתפקיד במחנה תומאס ובפורט מאייר בשנים 1903–1905.

סאמרול היה המדריך הבכיר לטקטיקת ארטילריה בווסט פוינט בין השנים 1905 ל-1911. הוא הועלה לדרגת מייג'ור במרץ 1911, ופיקד על ארטילרית השדה של דיוויזיית התמרון בסן אנטוניו, טקסס. הוא פיקד על מחנות הקיץ להדרכה לארטילריית הצבא והמשמר הלאומי בשנים 1912–1914, היה עוזר ראש לשכת המיליציה ואחראי על ארטילריה של המשמר הלאומי בשנים 1915 עד 1917. הוא עסק ברכישת טווחי ארטילריה, והיה חבר במועצת החימושים בשנים 1915 עד 1916, הוועדה לחקירת ייצור אמצעי לחימה בשנת 1916, מועצת התחמושת והביצורים בשנת 1917, והמשלחת הצבאית לצבאות בריטניה וצרפת בשנת 1917. הוא הועלה לדרגת לוטננט קולונל ב-1916, קולונל ב-1917, ובריגדיר גנרל בצבא הלאומי באוגוסט 1917.

מלחמת העולם הראשונה

לאחר חזרתו לארצות הברית, מונה סאמרול למפקד חטיבת הארטילריה ה-67 של דיוויזיית הרגלים ה-42, איתה נשלח לצרפת. זמן קצר לאחר הגעתו, בדצמבר 1917, הוא הפך למפקד חטיבת תותחי השדה ה-1, דיוויזיית הרגלים הראשונה. ביולי 1918, לאחר קרב קנטיני, הוא ירש את רוברט בולארד כמפקד הדיוויזיה לאחר שהאחרון קיבל פיקוד על הקורפוס ה-1. הוא הוביל את הדיוויזיה, שהועלה לגנרל, בשלושה מבצעים גדולים: קרב סואסון, קרב סן-מייל ובתחילת מתקפת מז-ארגון. ב-12 באוקטובר 1918 הוא מונה על ידי גנרל ג'ון פרשינג למפקד הקורפוס ה-5, שאותו הוביל בהתקפות בימי סיום המלחמה, שהביאו עליו מאוחר יותר ביקורת.

לאחר תום המלחמה מונה סאמרול למפקד הקורפוס ה-9 בפברואר 1919, ושל הקורפוס ה-4 ממאי. מיולי עד אוגוסט 1919 הוא היה חבר בוועדה בין בעלות הברית לדיווח על המצב בפיומה ולאחר מכן חבר במשלחת השלום האמריקאית בפריז.

לאחר המלחמה

סאמרול פיקד שוב על הדיוויזיה הראשונה בשנים 1919 עד 1921, וקיבל קידום לדרגת בריגדיר גנרל של הצבא הסדיר בפברואר 1919 ולמייג'ור גנרל באפריל 1920. הוא פיקד על מחלקת הוואי מאוגוסט 1921 עד אוגוסט 1924. קולונל בילי מיטשל ביקר את סאמרול במהלך פיקודו בהוואי, ומתח ביקורת על היעדר הגנות אוויריות לאיים. זה הכעיס את סאמרול, שניסה לעמוד בראש בית המשפט הצבאי של מיטשל ב-1925. סאמרול העיד נגד מיטשל, שהורשע ונידון לחמש שנות השעיה מתפקידו.

לאחר שפיקד על הקורפוסים האזוריים השמיני והשני מ-1924 עד 1926, מונה סאמרול לראש מטה צבא ארצות הברית. הוא כיהן בתפקיד מ-21 בנובמבר 1926 עד 20 בנובמבר 1930, והועלה לדרגת גנרל בפברואר 1929. במהלך כהונתו הוא פיקד על הקמת כוח ממוכן והמליץ על כוח נייד משולב של גורמי שריון, ארטילריה, הנדסה ומפקדה. בשנת 1927 הצטרף סאמרול לאגודת בני המהפכה האמריקאית בקרוליינה הדרומית, ולאחר מכן הפך לנשיא שלה.

סאמרול פרש משירות פעיל במרץ 1931, והיה נשיא המצודה מ-1931 עד 1953. הוא מת בוושינגטון הבירה ב-14 במאי 1955. סאמרול קבור בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.