הקרב בסן-מייל

אנשי חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית חוזרים מהחזית בסן-מייל
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכים	12 בספטמבר 1918 – 16 בספטמבר 1918 (5 ימים)
מקום	סן-מייל, צרפת
קואורדינטות	48°53′21″N 5°32′37″E / 48.889166666667°N 5.5436111111111°E / 48.889166666667; 5.5436111111111
תוצאה	ניצחון של מדינות ההסכמה
הצדדים הלוחמים מדינות ההסכמה: ארצות הברית ארצות הברית צרפת צרפת מעצמות המרכז: הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגרית מפקדים ארצות הברית (48 כוכבים) ג'ון פרשינג האימפריה הגרמנית גאורג פון דר מרוויץ כוחות ארצות הברית (48 כוכבים) חיל המשלוח האמריקאי – 14 דיוויזיות (216,000 חיילים, 144 טנקים) צרפת הצבא הצרפתי – 4 דיוויזיות (48,000 חיילים, 275 טנקים, 1,481 מטוסים, 2,900 תותחים) ארצות הברית (48 כוכבים) הארמייה הראשונה ארצות הברית (48 כוכבים) הקורפוס ה-1 ארצות הברית (48 כוכבים) הקורפוס ה-4 ארצות הברית (48 כוכבים) הקורפוס ה-5 צרפת הקורפוס הקולוניאלי ה-2 הקיסרות הגרמנית הארמייה החמישית הגרמנית – 10 דיוויזיות (75,000 חיילים, 213 מטוסים, כמות לא ידועה של תותחים) אבדות 7,000 הרוגים, פצועים ונעדרים 22,500: 2,000 הרוגים 5,500 פצועים 15,000 שבויים 450 תותחים נתפסו

קרב סן-מִיִיֶל (Saint-Mihiel) היה קרב במלחמת העולם הראשונה שהתחולל בין חיל המשלוח האמריקאי ו-48,000 חיילים צרפתים, תחת פיקודו של הגנרל האמריקאי ג'ון פרשינג, לבין הקיסרות הגרמנית בתאריכים 12 בספטמבר–16 בספטמבר 1918.

הכוחות האמריקאיים חיסלו את הטריז בסן-מייל שהיווה שטח מפתח שבו החזיקה גרמניה מאז 1914. טריז זה איים על קו הרכבת של פריז-ננסי. באותו קרב נעשה גם השימוש הראשון בחיל השריון של ארצות הברית, שהובל על ידי לוטננט קולונל ג'ורג' פטון. גם שירות האוויר האמריקני (לימים, חיל האוויר האמריקני) מילא תפקיד משמעותי בפעולה זו.

ההתקפה בסן-מייל הייתה חלק מתוכניתו של פרשינג לפרוץ את הקווים הגרמניים ולהשתלט על העיר המבוצרת מץ. קרב זה היה אחת המתקפות האמריקאיות הראשונות במלחמת העולם הראשונה. הגרמנים נתפסו בזמן נסיגה, כך שהארטילריה הגרמנית לא הייתה בעמדות והאמריקאים זכו להצלחה גדולה מאשר שהיו זוכים לה במצב אחר. לא רק שקרב זה היווה מכה חזקה מצד האמריקאים, הוא גם העצים אותם בעיני הכוחות הבריטיים והצרפתיים. קרב זה המחיש את החיוניות של הארטילריה במלחמת העולם הראשונה, ואת הקושי בהעברת אספקה לכוחות העצומים שנלחמו במלחמה זו בזמן שאלה בתנועה.

בהמשך, החל הצבא האמריקאי, אשר השאיר מאחור את הארטילריה ואספקת המזון, בשל הדרכים הבוציות שהקשו על התנועה, להסס בעוד הגרמנים תופסים מחדש את עמדותיהם. היעד - כיבוש העיר מץ - לא הושג, והאמריקאים הפנו את מאמציהם למתקפה במז-ארגון.

בקרב זה השתמשו האמריקאים לראשונה במושגים D-Day (כפי שנהגו באשר ליום הפלישה לנורמנדי) ו-H-Hour.

המתקפה הייתה חלק מתוכנית מבצעית גדולה יותר של ג'ון פרשינג. הוא התכוון לכבוש את "מבלט סן-מייל", שנקראה על שם העיירה הקטנה במז, ולפרוץ את הקווים הגרמנים לעבר העיר מץ, פעולה אותה במשך ארבע שנים ניסו הצרפתים לשווא.

לפני קרב סן-מייל, הכוחות האמריקנים נפרסו במקומות מפוזרים לאורך קווי החזית לתמיכה בבעלות הברית במהלך המתקפה הגרמנית של 1918, לאחרונה בקרב השני על המארן ביולי. ב-10 באוגוסט הופעלה מפקדת הארמייה האמריקנית הראשונה, וב-30 באוגוסט היא קיבלה את הפיקוד על הקטע הקדמי מפורט-סור-סיי מזרחית למוזל ועד לווטרונוויל, 11 קילומטרים דרומית-מזרחית לוורדן.

בוועידת מועצת המלחמה העליונה של בעלות הברית בבומבון ב-24 ביולי, הוכרעה המתקפה נגד המבלט בחזית. הארמייה האמריקאית הראשונה של פרשינג קיבלה את הקורפוס הקולוניאלי הצרפתי ה-2, בנוסף לשלושת הקורפוסים שלה. בפגישה אחרת באוגוסט, פרדיננד פוש, המפקד העליון של בעלות הברית, הורה לפרשינג להגביל את המתקפה שלו לפינוי המבלט, מכיוון שלקיחת מבצר מץ נראה לא סביר וחייליו יוצבו מאוחר יותר במקום אחר.

המתקפה העיקרית של פרשינג כוונה נגד החזית הדרומית של הקשת הקדמית והייתה אמורה להיות מובלת על ידי שני קורפוסים אמריקאים בין אפרמונט לפונט-א-מוסון. באגף הימני היה הקורפוס ה-1 (מימין לשמאל עם הדיוויזיות ה-82, ה-90, ה-5 וה-2 מלפנים והדיוויזיה ה-78 בעתודה) בין פונט-א-מוסון על המוזל שממערב ללימי, תחת פיקודו של גנרל האנטר ליגט, כאשר המתקפה העיקרית שיועדה לו הייתה ממערב ליער פרטרה (Bois le Prêtre) לכיוון Thiaucourt. באגף השמאלי, הקורפוס ה-4 (מימין לשמאל עם הדיוויזיות ה-89, ה-42 וה-1, כמו גם הדיוויזיה ה-3 בעתודה) נאלץ לפרוץ את החזית הגרמנית בקו לימי - סייפריי לכיוון Marvoisin. המטרה שהוטלה על מפקד הקורפוס, גנרל ג'וזף דיקמן, הייתה להגיע לגזרת אירון ב-Vigneulles-lès-Hattonchâtel על מנת לחבור לקורפוס ה-5, שהיה פרוס מערבית לקשת החזית.

הקורפוס האמריקאי תחת מייג'ור גנרל ג'ורג' קמרון בחזית המערבית של הקשת הקדמית נאלץ לפרוס את הדיוויזיה ה-4 (מייג'ור גנרל ג'ון היינס) באגף השמאלי נגד פרסנה ורמות קומבר, במרכז הדיוויזיה הקולוניאלית הצרפתית ה-15 דחפה נגד רמת מיוז ב-Les Esparges, בעוד שהדיוויזיה ה-26 בפיקודו של מייג'ור גנרל קלרנס ר. אדוארדס הייתה אמורה לכפות פריצת דרך לדרום-מזרח ב-Vigneulles-lès-Hattonchâtel. החטיבה האמריקאית ה-8 מימין חיזקה את שורות דיוויזיית הפרשים הצרפתית ה-2 הדרומית יותר, שנותרה בהגנה כדי למשוך את הכוחות הגרמניים. בכיוון דרום מערב, הקורפוס הקולוניאלי הצרפתי ה-2 תחת גנרל ארנסט בלונדלאט נשאר גם הוא בהגנה, אבל היה צריך לנסות לאגף את הכוחות הגרמניים משני צידי סן-מייל. מימין, הדיוויזיה הקולוניאלית ה-39 הייתה מרוכזת מול סן-מייל, הדיוויזיה הצרפתית ה-26 בפיקודו של גנרל ז'אן דה בלנט שמרה על קשר עם הקורפוס האמריקאי ה-4 השכן בחזית הדרומית של הקשת הקדמית. שלוש דיוויזיות נוספות, ה-35, ה-80 וה-91, היו זמינות לגנרל פרשינג כעתודת הצבא.

האמריקאים גייסו 1,481 מטוסים תחת הגנרל ויליאם מיטשל לקטע התקיפה. לקרב הוקצו 28 טייסות קרב, כולל טייסות צרפתיות, בריטיות ואיטלקיות. נפרסו 701 מטוסי קרב, 366 מטוסי סיור, 323 מפציצי יום ו-91 מפציצי לילה. הם אכפו עליונות אווירית מוחלטת והתערבו באופן מסיבי בלחימה קרקעית. זה היה המבצע האווירי הגדול ביותר של מלחמת העולם הראשונה.

בסך הכל נפרסו 419 טנקים ללחימה קרקעית. חטיבות השריון ה-1 וה-3 האמריקאיות בפיקוד הקולונלים ג'ורג' פטון ודניאל ד' פולן מחיל הטנקים של AEF תוגברו על ידי 144 טנקי רנו צרפתיים ואומנו להתקפה בבורז' על ידי בריגדיר גנרל סמואל ד. רוקנבך. הגדודים ה-344 וה-345 היוו חלק מהקורפוס ה-4 ופעלו ב-Thiaucourt. המתקפה תוגברה ב-275 טנקים (216 טנקי רנו FT-17, 35 טנקי שניידר CA1 ו-24 טנקי סן שאמון) אך נותרה בפיקודו של הבריגדיר הצרפתי אסטיאן ולוטננט-קולונל שאנואן.

ההגנה הגרמנית בקשת הקדמית הייתה באחריותה של פלגת הארמייה C בפיקודו של גנרל לויטננט גאורג פוקס, שכללה שמונה דיוויזיות וחטיבה אחת בחזית, בתוספת שלוש דיוויזיות בעתודה.

"קבוצת קומבר" (הקורפוס ה-5 בפיקודו של גנרל חיל הרגלים אדוארד פון בלו) ששכנה במערב במרומי מאס בין פרסנה לסוזי כללה את דיוויזיות הלנדווהר ה-8 וה-13, הדיוויזיה האוסטרית ה-35, ומאחוריהן הדיוויזיה ה-88 בעתודה.

"קבוצת מייל" (קורפוס המילואים ה-12 (הסכסוני המלכותי) בפיקודו של גנרל לויטננט מקס לוטהולד) שהחזיקה את החזית הבולטת לדרום מערב ליד סן-מייל, כללה את דיוויזיית הלנדווהר ה-5 והדיוויזיה ה-192 בחזית, והדיוויזיה ה-31 בעתודה.

"קבוצת גרוצה" (הקורפוס ה-57 בפיקודו של גנרל לויטננט ברנהרד פון הארץ) אשר החליפה ב-8 במאי 1918 את קורפוס המילואים ה-38, החזיקה את החלק המזרחי של הקשת הקדמית ואת החלק האחורי עד המוזל, וכללה את הדיוויזיה ה-10, דיוויזיית המילואים ה-77 ומשני צידי המוזל הדיוויזיה ה-255. מאחוריהם, הדיוויזיות ה-107 וה-123 פעלו כעתודת הצבא במה שנקרא "עמדת מייקל".

המתקפה החלה ב-5:00 בבוקר ב-12 בספטמבר לאחר ארבע שעות של אש הכנה כבדה. הוא פגש את החיילים הגרמנים באמצע ההכנות לתנועת נסיגה של הכוחות מהמבלט. את המתקפה הממשמשת ובאה חזה נכון גנרל פון גלוויץ, המפקד העליון של קבוצת הארמיות. פירוק הארטילריה הגרמנית בחזית הדרומית של הקשת הקדמית, שכבר נמשך עקב הנסיגה המתוכננת, מנע את הלחימה האפקטיבית ביחידות השריון האמריקאיות החזקות. האמריקנים זכו אפוא להצלחה יוצאת דופן ומהירה. הגזרה של דיוויזיית המילואים הגרמנית ה-77 הותקפה על ידי כוחות חי"ר ושריון חזקים בין ריצ'קורט לרג'ניוויל, והדיוויזיה, שבה נלחמו גם לוריינים רבים, נמחצה לחלוטין בהתקפה.

בקשת המערבית של החזית, דיוויזיית הלנדווהר ה-13 בפיקודו של גנרל פון גייל איבדה בתחילה את רמות קומבר החשובים מבחינה אסטרטגית במישור ווברה, אך כבשה אותם בחזרה לאחר זמן קצר על ידי התקפת נגד שאורגנה במהירות. אולם בינתיים, החזית של דיוויזיית הרגלים האוסטרית ה-35 (גנרל מיור גוסטב פונק) קרסה לחלוטין לאחר נסיגת הדיוויזיה ה-192, שהייתה מדרום ליד סוזי. אף על פי כן, התקפת בעלות הברית בחזית המערבית של המבלט נעצרה לעת עתה; התפקידים שם היו בידי הגרמנים עד הצהריים. ממערב, הקורפוס האמריקני ה-5 עם הדיוויזיה ה-26 והדיוויזיה הקולוניאלית הצרפתית ה-15 שהוקצו לו השתלט לבסוף על כל קו הקרב הראשי של "קבוצת קומבר". בסביבות הצהריים, לאחר הקריסה המוחלטת של החזית הדרומית שלו, נאלץ הגנרל פוקס להורות על נסיגה מיידית ל"עמדת מייקל". היסטוריוגרפיית המלחמה הגרמנית מתחה עליו מאוחר יותר ביקורת על כך שניצל את העתודה החזקה היחידה שלו, הדיוויזיה ה-123, על ידי התקפת נגד בשלב מוקדם, בניגוד להוראות פיקוד הצבא העליון.

בבוקר ה-13 בספטמבר, הדיוויזיה האמריקנית ה-1 בפיקודו של מייג'ור גנרל צ'ארלס פ. סאמראל, שדחפה צפונה מדרום דרך להאיוויל ונונסארט, הצליחה לפגוש את הדיוויזיה ה-26 בפיקודו של מייג'ור גנרל קלרנס ר. אדוארדס ב-Vigneulles-lès-Hattonchâtel, ובכך ניתקו את נסיגת הגרמנים. בסוף היום השני כבשו כוחות אמריקאים חלק גדול מ"קבוצת מייל" הגרמנית. העיירה הקטנה סן-מייל, כולל מצודת קמפ דה רומאינס, שעליה נלחמו קשות בספטמבר 1914, נכבשה כמעט ללא קרב על ידי כוחות קולוניאליים צרפתיים בפיקודו של גנרל בלונדלאט. הצרפתים התעקשו לכבוש את העיר לאור כמות הדם הגבוהה מהם סבלו בקטע זה של החזית בשנים קודמות. המתקפה האמריקנית נתקעה בסופו של דבר מול עמדת מייקל שהוכנה על ידי הגרמנים לאחר שבעלות הברית היו מחוץ לטווח הארטילריה שלהן והאספקה דשדשה.

קרב סן-מייל רומם את מעמדה של ארצות הברית עם בעלות בריתה, צרפת ובריטניה הגדולה. הוא הראה שוב את חשיבותה הבולטת של הארטילריה במלחמת העולם הראשונה ואת הקשיים הכרוכים באספקת יחידות גדולות בתנועה. חיילים אמריקאים הועברו לארגון לאחר הקרב לקראת מתקפת מז-ארגון, שהייתה אמורה להתחיל לפני סוף החודש. ההתקדמות לעבר מץ שתוכננה ל-15 בנובמבר 1918 לא בוצעה על ידי הארמייה האמריקנית השנייה מכיוון שהמלחמה הסתיימה ב-11 בנובמבר.

מדיה וקבצים בנושא קרב סן-מייל בוויקישיתוף